אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ה · הלכה ו

הלכה ד

כל שנאותין בו אפילו בחול כו'. הנה הסמ"ק כתב וז"ל כל מה שנאותין ממנו בי"ט משלחין כגון סנדל המסומר והוא תמוה שהרי מתני' היא בהדיא אבל לא סנדל המסומר והרב שיורי כנה"ג בסימן תקי"ו סעיף א' כתב וז"ל ומצאתי בלקוטי מוהרי"ל שבסוף דרשותיו עמד בזה ותירץ דהתוס' בפ' במה אשה ד"ס ד"ה בסנדל כתבו בתי' הא' דסנדל המסומר מותר לשלחו כו' ובינותי בדברי מוהרי"ל וראיתי שהוא מבין בדברי התוס' דפרק במה אשה שהן ב' תירוצים תי' הא' וי"ל תי' הב' ונראה לר"י וס"ל דלפי תי' הא' שתירץ דהחמירו בו לפי שבא תקלה על ידו כי היכי דאסר ליה בשמעתין ראב"ש לטלטלו לכסות בו את הכלי אע"פ ששאר כלים שמלאכתן לאיסור שרי לטלטלן לצורך גופן ומקומן כו' לרבנן דראב"ש כי היכי דשרי לטלטלו לצורך גופו ומקומו מותר לשלחו ביום טוב ולתירוץ הב' אפילו לרבנן דראב"ש אסור לשלחו ביום טוב אף ע"ג דשרי לטלטלו והסמ"ג ס"ל כתי' הא' דלרבנן דראב"ש מותר לשלוח סנדל המסומר בי"ט ויש לתמוה אפילו נימא דבתי' הא' הא בהא תליא ולמאן דאסר לטלטלו אפי' לצורך גופו ומקומו אסור לשלחו בי"ט ולמאן דמתיר לטלטלו מותר לשלחו היכי שבק סמ"ק סברת ראב"ש ופסק כמחלוקתו הרי מסקינן בפ' החולץ סתם במשנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה והכא אע"ג דאיכא מחלוקת בברייתא בפ' במה אשה בפ"ק דביצה סתם לן תנא כראב"ש דתנן אבל לא סנדל המסומר וכ"ת כיון ששנה בברייתא סברת החולק בסתם הו"ל כרבים ויחיד ורבים הלכה כרבים ליתא שהרי ר"י במשנה ס"ל כראב"ש מדקאמר אף לא סנדל לבן משמע דמודה לת"ק בסנדל המסומר כו' ע"ש שהאריך ליישב דברי מוהרי"ל ואשתומם על המראה איך יצאו דברים אלו מפה קדוש דאיך יעלה על הדעת לומר דמתני' דקתני אבל לא סנדל המסומר ראב"ש היא דס"ל דאסור לטלטלו ומשום הכי אסור לשלחו ונהפוך הוא דבשמע' קאמר אביי בהדיא סנדל המסומר מותר לטלטלו מדקתני אין משלחין ואי ס"ד אסור לטלטלו השתא לטלטולי אסור לשלחו מבעיא גם מ"ש עוד היכי שבק סמ"ק סברת ראב"ש ופסק כמחלוקותו כו' הם דברים תמוהים דבפ' במה אשה אמרינן בהדיא אמר רב אחדבוי אמר רב מתנה אין הלכה כראב"ש ואם כן משום הכי פסק הסמ"ק כרבנן דראב"ש וליכא למימר דהיכי שבק סמ"ק סברת ראב"ש שכתב הרב לאו דוקא וכונתו להקשות לרב מתנה ג"כ דהיכי קאמר דאין הלכה כראב"ש הא הו"ל סתם במשנה ומחלוקת בבריית' דהא ליתא דאם כן מאי קא ק"ל בתר הכי וז"ל ועוד שהרי כתב הר"ן דאי שקיל וטרי תלמודא אליבא דסתם משנה הלכה כסתם והכא בין בפ"ק דביצה בין בפרק במה אשה שקלו וטרו אמוראי אליבא דסתם ותו שהרי כתב הרשב"א והביאו מוהר"ב בתשובה סי' א' ד"ה דאיכא אמוראי טובא דפסקי דסתם במשנה ומחלוקת בברייתא הלכה כברייתא ואפשר ליישב דבריו דלרב מתנה ודאי אין להקשות דהיכי פסק דאין הלכה כראב"ש כיון דהוי סתם במשנה ומחלוקת בברייתא משום דאיכא למימר דרב מתנה פליגא אההיא דפ' החולץ וס"ל דהלכה כמחלוקת דברייתא מיהו לדעת הסמ"ק ק"ל דהיכי פסק כרב מתנה כיון דמסקינן בפ' החולץ דהלכה כסתם משנה אלא דעדיפא מינה היה לו להרב להקשות ממאי דפריך התם אהא דרב מתנה פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים ומשני מ"ד מסתבר טעמא דראב"ש קמ"ל ואם איתא מאי פריך הא טובא אשמועינן דאין הלכה כסתם משנה והנראה שאשתמיטיה מיניה:
וליישב דעת הסמ"ק ז"ל נראה לי דהסמ"ק הוק' לו כקו' התוס' ורש"י ז"ל שהקשו בהא דרב ששת שרא לשדורי תפילין ביומא טבא ואקשינן עלה ממתני' דקתני זה הכלל כל שנאותין ממנו בחול משלחין אותו בי"ט והק' התוס' ורש"י דא"כ סנדל המסומר נמי אמאי אין משלחין אותו בי"ט הא ניאותין בו בחול ותירץ דסנדל המסומר אסור לשלחו דילמא אתי לנועלו משא"כ תפילין דאי מנח להו ליכא איסורא והסמ"ק ז"ל לא ניחא ליה בהאי תי' ואפשר משום דס"ל דאסור להניחן וכמו שכן נראה מדברי התוס' בפרק במה אשה מדלא תי' כן וכמו שאכתוב לקמן ואשר ע"כ הוצרך לומר דרב ששת דס"ל דמתני' ה"ק כל שנאותין ממנו בחול משלחין אותו בי"ט ע"כ ס"ל דטעמא דמתני' דקתני אבל לא סנדל המסומר אע"ג דנאותין ממנו בחול היינו משום דמתני' ראב"ש היא דס"ל דסנדל המסומר אסור לטלטלו אפילו לצורך גופו ומקומו ומשו"ה אסור לשלחו ופליגא אאביי דקאמר דמתני' ס"ל דמותר לטלטלן שזה דוחק דכולי האי הי"ל להזכירו על דל שפתיו ולא למסתם סתומי ובתפילין כיון דמותר לטלטלן לצורך גופו ומקומו דלא גרע מכלי שמלאכתו לאסור ונאותין ממנו בחול משו"ה משלחין אותו בי"ט וא"ת אם כן תקשי לר"ש דאי מתני' ראב"ש היא השתא לטלטלו אסור לשלחו מבעיא וכדקאמר אביי י"ל דהא לא קשיא ליה לרב ששת דס"ל דאין משלחין אצטריכא ליה דאף ע"ג דאיכא שמחת י"ט שחבירו שמח ונהנה בו כמ"ש התוספות בפרק במה אשה וכן כתב הריטב"א הובאו דבריו בשיטה מקובצת המיוחסת למוהר"ב אפילו הכי אסור וממילא משתמע דאסור לטלטלו לצורך גופו או מקומו דליכא שמחת י"ט וא"כ לפום מאי דקי"ל הלכתא כרבנן דראב"ש אידחיא הך מתני' דהכא ופסק הסמ"ק ז"ל כרב ששת משום דמדקאמר שרא להו לשדורי תפילין משמע דהכי עבד עובדא ומעשה רב ותו מדחזינן לאביי דאקשי ליה ממתני' דזה הכלל כו' ושני ליה הכי קאמר כו' משמע דכותיה ס"ל והדר ביה וא"ת אכתי תקשי דכיון דאיכא סתם במשנה ומחלוקת בברייתא היכי פסקינן כמחלוקת בברייתא והיכי פריך עליה התם בגמרא פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים י"ל משום דסתמא דמתני' דבפרק במה אשה דקתני לא יצא האיש בסנדל המסומר משמע דסתמא כרבנן דראב"ש דאי אסור לטלטלו השתא לטלטלו אסור לצאת בו מבעיא וסתמא בדוכתא עדיפא כנ"ל ליישב דעת הסמ"ק ע"צ הדחק לפי חומר הנושא:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה