אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ד · הלכה ח

הלכה ו

שפוד שנרצף כו' אין מתקנין אותו (בי"ט). כתב מרן הב"י סי' תק"ט וז"ל כתוב במרדכי פ"ב דביצה ר"י התיר בתשובה ללבן בי"ט כלי ברזל שקורין טרפא שאפו בו ביום תחתיה פלדו"ן ואחר הליבון אפו עליו פשטידה של בשר כו' ומשום מכשירין נמי ליכא שהרי הבערה זו צריכה לבישול כו' וכ' הרב מג"א שם ס"ק א' וז"ל ומכאן משמע שמותר בחול להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכא והעולם נוהגין איסור בדבר ומ"כ משם הגאון מוהר"ר בנימין מפוזנא ששמע ממוהר"ם יפה הטעם למנהג שאם יעשה כן לעולם לא יהיה לו רק כלי אחד ויגעלנו כל פעם שישתמש בו וזה אסור דילמא אתי למטעי כדאיתא בחולין דף ח' ע"ב והא דשרינן הכא י"ל כיון שלעולם אין משתמשין בו אלא ע"י ליבון ליכא למיגזר עכ"ד ולפי הנראה דאשתמיט מיניה מ"ש הסמ"ק סי' קצ"ט וז"ל להגעיל כלים דכתיב כו' ודוקא בכלי שאינו בן יומו כו' וכן להכשיר הכלי על ידי הגעלה עצמה אסור כל זמן שהוא בן יומו ודוקא דרך הגעלה אסור בבן יומו כו' אבל דרך ליבון מותר כו' וכן להגעיל כלי של בשר בן יומו להשתמש בו חלב אסור כו' ע"ש הרי בהדיא שכתב דכלי של בשר שאינו בן יומו מותר להגעילו לבשל בו חלב כדרך שמותר להגעיל כל כלים האסורים שאינן בן יומן ומ"ש הטעם משם מוהר"ם יפה והביא ראיה מפ"ק דחולין יראה שאין ראיה משם כמו שיראה המעיין ולי נר' טעם למנהג שהחמירו על עצמן שלא להגעיל כלי של בשר שאינו ב"י להשתמש בו חלב פן יבא להגעיל אותו כשהוא ב"י דאז מדינא אסור כמ"ש הסמ"ג ודוקא בכלי של איסור לא חששו משום דאי אפשר בלאו הכי מה שא"כ בכלי של בשר כיון שיכול להשתמש ממנו גזרו דילמא אתי להגעיל כשהוא ב"י ומה שהתירו ללבן הטרפא כדי לאפות בו פשטידה התם שאני דאפי' בבן יומו מותר ללבנו כמ"ש הסמ"ק כנ"ל נכון טעם למנהג:

שני כלים שהן מחוברין כו' אין פוחתין אותן לשנים מפני שהוא כמתקן כלי. ע"כ וצריך לעיין לפי פי' זה מאי הא דאמרי' בגמ' מאן תנא דפחית' נר מנא הוא ר"מ הוא כו' ומה דמות יערכו לו לההיא דר"מ דהתם משנגמרה מלאכתן בלא צירוף כבשן הוא דקאמר ר"מ דהוי כלי ומתני' משמע דבשצרפו בכבשן מיירי שכן דרך לחלוק אותן אחר שנגמר בישולם וכמ"ש רבינו בפיה"מ בפ' ב' דעדיות וז"ל אלפסין עושין אותם זוגות וכשנשלם בישולם חולקין אותם באמצע ועושין שני מחבתות כמו שעושין בכוסות הזכוכית כו' יע"ש ואם כן מתני' אליבא דכ"ע אתיא ואפי' אליבא דר"י ותו דמאי קאמר בגמ' א"ל אביי דילמא ע"כ לא קאמר ר"מ התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי והא חזי נמי לאדלוקי שרגא כיון דמיירי בשנגמר בישולם וכן קשה ממאי דאמרינן באיכא דאמרי אמר ליה אביי דילמא ע"כ לא קאמר ר"א אלא דחזי לקבולי ביה מידי כו' ולפי דעת רבינו ז"ל שפירש מתני' דאלפסין שחותכין אותן אחר שנגמר בישולם מאי חזי לקבולי ביה מידי דקאמר הא חזי לכל מילי ולבשולי ביה מידי וכן קשה על הרע"ב ז"ל שפי' במתני' דידן דאין פוחתין כפרש"י ז"ל ובפ"ב דעדיות על מתני' דאלפסין פי' כפי' רבינו שכתב וז"ל אלפסין כלי חרס סתומים עשויין כמין כדור חלול מבפנים ולאחר שמלבנים אותו בכבשן חותכין אותו באמצע והוא נעשה ב' כלים כו' ואין הלכה כראב"ץ אלא לבונן בכבשן הוא גמר מלאכתן כו' ע"ש והשתא ק' דא"כ מאי מייתי מדראב"ץ הא התם בשצרפו בכבשן מיירי ומשום הכי קאמר ראב"ץ דחיתוכן משוי ליה מנא מה שא"כ במתני' נימא דס"ל לראב"ץ דפחיתת נר לא משוי ליה מנא וכן ק' נמי דמאי חזי לקבולי ביה מידי דקאמר הא חזי לכל מילי וכבר ראיתי מי שרצה ליישב לדעת רבי' ז"ל ואין תי' עולה למה שהקשינו לדעת הרע"ב ולכן נ"ל דלדעת רבינו אף ע"ג דס"ל דמתניתין דאלפסין ע"כ מיירי כשחותכין אותם אחר שנגמר בישולם משום דאם לא כן היכי הוה פליג תנא קמא וקאמר דטמאות במשא הזב הא כיון שלא נגמרה מלאכתן ולא צרפן בכבשן עדיין בין לר"מ בין לר"י לאו כלי הוא לקבולי טומאה מ"מ ס"ל לתלמודא דמתני' דידן דקתני אין פוחתין את הנר מיירי בשבא לפוחתו ביום טוב קודם שצרפו בכבשן וקאמר דאסור לפוחתו וכדמשמע מברייתא דמייתי תלמודא בתר הכי דקתני אין פוחתין את הנר ואין עושין אלפסין חרניות בי"ט רשב"ג מתיר באלפסין חרניות ומדפליג עליה דת"ק באלפסין ומודה ליה בפחיתת נר דאסור משמע דה"ט משום דאלפסין חזו לכמה תשמישין אחר פחיתתן לקבולי פירות וכיוצא וכיון דבפחיתתן לא משוי ליה מנא עד שיצרף משום הכי שרי אבל נר דלא חזי אלא לפשיטי אסור וכ"כ בשיטה מקובצת למוהר"ב ז"ל משם הרא"ה א"כ משמע דמתני' דפחיתת נר בבא לפוחתו קודם שצרפו בכבשן קאמר דאי לאחר שצרפו וכמתניתין באלפסין אם כן מ"ט דרשב"ג דפליג עליה באלפסין וס"ל כוותיה בפחיתת נר הא כי היכי דאלפסין חזו לתשמישן ה"נ פחיתת נר חזי לאשתמושיה לאדלוקי ביה שרגא וכיוצא אלא משמע דבבא לפוחתו קודם צירופו קאמר ותו דאי בבא לפוחתו לאחר צירוף בכבשן קאמר פשיטא הא מתקן מנא הוא אלא ודאי דמתני' בבא לפוחתו קודם צרופו דהשתא אשמועי' מתני' חידושא דאע"ג דלא חזי אלא לקבולי ביה פשיטי וכיוצא ולא לאדלוקי שרגא וס"ד דלאו מתקן גמור הוא קמ"ל דאסור והשתא היינו דקאמר תלמודא שפיר מאן תנא דפחיתת נר מנא הוא ואפילו בשבא לפוחתו קודם שצרפו בכבשן ע"כ ר"מ היא כו' ולא"ד ה"ק מאן תנא דפחיתת נר מנא הוא ואפילו קודם שצרפו בכבשן ע"כ ראב"ץ היא כו' דכיון דסבירא ליה לראב"ץ דטהורות במשא הזב אף ע"ג דצרפן בכבשן משום דלא נגמרה מלאכתן עדיין אית לן למימר דה"ט דראב"ץ משום דס"ל כר"מ דקאמר מאימתי מקבל טומאה משנגמרה מלאכתן דהכל תלוי בגמר מלאכה ולא בצירוף הכבשן דאי כר"י הא איהו קאמר משיצרפו בכבשן והוא גמר מלאכה ואף ע"ג דלאחר צירוף הכבשן צריכין תיקון אף ע"פכן ס"ל דצורפן בכבשן זהו גמר מלאכתן וכדתנן בספ"ד דכלים וכמ"ש רבינו והרע"ב שם ואם כן ע"כ דראב"ץ מדפליג עליה דת"ק באלפסין היינו משום דס"ל כר"מ דהכל תלוי בגמר מלאכה דליכא למימר דראב"ץ ס"ל דתרתי בעינן צירוף בכבשן ונגמרה מלאכתן דאם כן ראב"ץ הו"ל סברא ג' ואפושי פלוגתא לא מפשינן וא"כ כיון דס"ל כר"מ דגמר מלאכה משוי ליה מנא ואפי' קודם שצרפו בכבשן אם כן מתני' נמי דקתני אין פוחתין את הנר ואפילו בשבא לפוחתו קודם צירוף בכבשן ראב"ץ היא והיינו דדחי אביי שפיר דילמא ע"כ ל"ק ראב"ץ התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי ומש"ה ס"ל דהכל תלוי בגמר מלאכה אבל הכא למאי חזי כו' כנ"ל:
ולמאי דק' על רבי' דבפ"א מה' כלים דין ובפ' מהלכות מטמאי משכב ומושב פסק כר"י וכת"ק דראב"ץ ואם כן איך פסק כמתני' דידן הא בגמ' מוקמינן לה אליבא דר"מ וראב"ץ משמע דלת"ק דראב"ץ ולר"י לא קי"ל כהך מתני' וכמ"ש בהג"מ משם הרי"ף י"ל דס"ל לרבינו דמאי דאמרינן בגמ' מאן תנא דפחיתת נר מנא הוא אמר רב יוסף ר"מ היא כו' לאו אעיקר דינא דאין פוחתין קאמר דבהא ודאי כ"ע מודו דלענין י"ט אסור משום דהא מיהא מתקן מנא הוא (אלא מאי דקאמר תלמודא מאן תנא כו') שהרי השתא חזי לקבולי פשיטי מה שלא היה ראוי קודם לכן ואף ע"ג דלענין טומאה לא מיקרי כלי מ"מ לגבי י"ט הא מיהא מתקן מנא הוא אלא מאי דקאמר תלמודא מאן תנא כו' אמאי דקתני מתני' מפני שהוא עושה כלי קא מיהדר דמשמע דעד השתא לאו שם כלי עליה כלל ואפילו לענין טומאה אבל עיקר דינא דאין פוחתין כ"ע מודו וכן ראיתי מתרצים אלא דמ"מ צריך לדעת מי הכריחו לרבינו לומר כן ולא לפרש הדברים כפשטן ואפשר דהכריחו לזה משום דרבי יאודה פליג התם אר"מ וס"ל דהכל תלוי בצירוף כבשן (ואף ע"ג דבגרסא דידן גרסינן רבי יהושע במקום רבי יאודה הר"ש בפ"ד מהלכות כלים הביא גירסת רבי יאודה וכן הוא בשיטה מקובצת למוהר"ב והכי מסתבר דבר פלוגתיה דר"מ בכוליה תלמודא רבי יאודה) וא"כ מדחזינן במתני' דידן דפליג ר"י אסיפא דמתני' דקתני אין חותכין את הפתילה לשנים ולא פליג על רישא ש"מ דר"י מודה ברישא כמו שאמרנו כנ"ל:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה