שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי יצחק נוניס בילמונטי
פרק ב · הלכה ה
וצריך לזמן מבערב ולומר אלו ואלו אני נוטל כו'. שם בגמ' אמרינן רבא אמר לעולם למפרע והכא ה"ט דלמא מטלטל ושביק כו' וקמטלטל מידי דלא חזי ליה ופירש"י ד"ה רבא אמר וז"ל דילמא למחר מטלטל ובודק השמנים כו'. נמצא מטלטל מה שלא הזמין שהרי לא היה דעתו אלא בכדי צורכיו כו' ע"ש הנה מדברי רש"י ז"ל הללו ולעיל בד"ה לית לי' ברירה שכתב וז"ל וכי שקיל למחר דלמא לא הני הזמין והוא לא הזמין את כלם נראה שחולק אמ"ש מרן הב"י בסי' תצ"ו משם הגהות אשרי וז"ל ואין אדם יכול להזמין אלא מה שהוא צריך ואם הזמין יותר לא הויא הכנה וכ"כ משם רי"ו וז"ל אם זמן כל השובך וא"צ אלא לזוג אינו מועיל עד שיאמר זה וזה אני נוטל וכ"כ עוד שם דאפשר דרי"ו חולק אהגהות אשרי דשאני התם שכלל כל השובך לכך לא הוי הזמנה אבל היכא שפרט ב' זוגים והוא לא היה צריך אלא לזוג אחד אפשר דיודה דהוי הזמנה כדמשמע מפירש"י ולפי הנראה שהרב ז"ל רצה להשוות דעת רי"ו לדעת רש"י ז"ל:
ולע"ד אין נראה כן מדברי רש"י ז"ל שכתב והוא לא הזמין את כולם משמע דאם הזמין את כולם אפי' א"צ אלא לזוג א' מהני שלא כדעת רי"ו ומהתימה על הב"ח שכתב שממה שכתב רש"י ז"ל בד"ה מידי דלא חזי כל אותן שטלטל יותר על צורכו מוקצים הם נראה דס"ל דאפילו הזמין כל היונים שבשובך אין הזמנה מועלת אלא למה שהוא צריך כדעת הג"א והוא תימא דאדרבה מדברי רש"י מוכח איפכא כמ"ש ומ"ש רש"י כל אותן שטלטל מוקצין הם מיירי בשלא הזמין את כולם כמ"ש קודם ועיין בפר"ח סימן הנז' ס"ק י"א מ"ש להשוות דעת רש"י עם רי"ו והם דברים דחוקים ע"ש. ולע"ד נראה שרש"י אזיל ומודה לדין רי"ו דמאי דמשמע מדברי רש"י דאם הזמין את כולם הזמנה מועלת היינו למאי דבעי תלמודא השתא למימר דה"ט דבעינן שיאמר זו"ז אני נוטל דילמא מטלטל ושביק וקמטלטל מידי דלא חזי ליה אהא הוא דכתב רש"י דהיינו בשלא הזמין את כלם דנמצא השתא דכל אותן שטלטל מוקצים הן אבל כשהזמין את כלם ה"נ דמהני הזמנה דליכא השתא חשש מוקצה אמנם לא"נ דקאמר תלמודא דזמנין דמשתכחי כולהו כחושים ושבק להו ואתי לאמנועי משמחת י"ט לא מהני מה"ט דכל שלא בירר דבריו ואמר זו"ז אני נוטל איכא למיחש להכי וניחא השתא מאי דהוצרך תלמודא לומר א"נ כו' דק"ק אמאי אצטריך להאי טעמא הא כבר תירצו לה שפיר אכן כפי מה שכתבתי ניחא דתלמודא ה"ק א"נ אפילו כשהזמין את כולם דהשתא ליכא למיחש דילמא מטלטל ושביק כו' אפילו הכי לא מהני משום דזמנין דמשתכחי כולהו כחושים ומימנע משמחת י"ט ונמצא א"כ דבמידי דליכא למיחש להכי אפי' הזמין יותר מכדי צרכו ס"ל לרש"י ז"ל דמהני הזמנה ושלא כדעת הג"א ז"ל וכן נראה ממ"ש בירושלמי פרק המביא הביאו הפר"ח ז"ל סימן תצ"ה ס"ק ד' דגרסינן התם וחכמים אומרים עד שירשום מחלפא שיטתייהו דרבנן דתנינן תמן בה"א עומד ואומר זו"ז אני נוטל כלומר דהתם ביונים צריך להזמין ממש מה שרוצה לאכול אבל בפירות אע"פ שמיחד זוית אחת ואומר מכאן ועד כאן ומסתמא אין קצבה לאכילת פירות ומזמין יותר ממה שיצטרך ואעפ"כ הויא הזמנה ומשני אינון אית להו חומר בדבר שיש בו רוח חיים עיין שם בפר"ח ואפשר דמ"ש בירושלמי אינון אית להו חומר כו' דה"ט דכל שלא בירר דבריו איכא למיחש דילמא משתכחי כולהו כחושים ומימנע משמחת י"ט כמ"ש ודוקא בב"ח איכא משום שמחת י"ט אבל בגרוגרות וצמוקים ליכא משום שמחת י"ט ודוק ומצאתי להרב המאירי בשיטה כ"י וז"ל ומיהו אי עביד הכנה לכל יונים שבשובך ה"נ דמהני וכן נ"ל מתוך פרש"י שכתב מטלטל ושביק שהרי לא היה בדעתו אלא בכדי צרכו אלמא דאי פריש ומכין לכולהו שפיר דמי אלא דלא נקיט ליה מאי דלא שכיח אבל דעת הרב הגדול ז"ל שאין הכנה אלא למה שצריך עכ"ל ודוק: