שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי יצחק נוניס בילמונטי
פרק א · הלכה י
ומולח אדם כמה חתיכות כו'. פ"ק דביצה די"א ע"ב אמר ר"י אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת כו' וכתב בשיטה מקובצת למוהר"ב וז"ל י"מ דהא דר"י ודרב אדא לצלי על העור קאמר כי היכי דלמלח כוליה וכן פי' רבי' חננאל וכן נראה בירושלמי אבל הריטב"א אינו סובר כן דתרתי לא עבדינן עכ"ד:
וראיתי בתשובה למוהר"ח בנבנשתי חא"ח שנדפס בקרב ימים בסימן ל"א שדקדק מדברי הרי"ף והרא"ש ז"ל כדעת הריטב"א שכתבו וז"ל ירושלמי מערי' ומלח הכא ומלח הכא עד דמלח לכוליה כלומר מולח ע"ג העור מעט מכאן ומעט מכאן עד דמלח לכוליה ואיכא למידק מה צורך בזה לומר כלומר בדבר שפירושו הוא פשוט. והן אמת שדרך הפוסקים ז"ל לכתוב כלומר לאפוקי פי' אחר וכאן מהו הפי' האחר שהיה אפשר לפ' שהוצרכו לומר כלומר אלא שבאו למעט דמהירושלמי היינו יכולים להבין שהיה מותר למלוח כאן וכאן עד דמלח לכוליה אפילו למלוח עליו בשר הרבה שאינו צריך לו ע"י הערמה שרי לאפוקי זה כתבו כלומר מולח ע"ג העור מעט מכאן אבל לא הותר למלוח עליו בשר הרבה אפילו אינו צריך אלא לחתיכ' אחת ע"י הערמה דתרי קולי לא עבדינן יע"ש:
ולע"ד נראה שאין פי' זה נכון דא"כ לא הו"ל למסתם סתומי ולומר מולח מעט מכאן דאכתי איכא למימר דמולח מעט מכאן ומכאן אע"ג דאינו צריך לאותו בשר קאמר ואי נחתי להכי הוה להו לפרושיה בהדיא ולומר מולח מעט מכאן והוא שצריך לאותו בשר ולכן נראה שבאו למעט שלא נפרש דמערים ומולח הכא והכא דקאמר בירושלמי אפילו בחתיכה אחת קאמר שמולח אותה במקומות הרבה ואהא כתבו מולח מעט בשר מכאן ומעט בשר מכאן אבל בחתיכה אחת למלוח אותה הרבה פעמים לא ועיין בהרב ט"ז סימן הנז' סק"ב והיותר נכון שבאו למעט מ"ש המאירי משם י"מ וז"ל וי"מ את הירושלמי כולהו לאו אעור קאי אלא אבשר כלומר שאם יש לו חתיכות ביתר ממה שצריך לו היום מולח את כולם בערמה שכשמלח את זו הוא דאמר שחברתה חשובה אצלו יותר עד שימלח את כולן הא ע"ג העור לא ואין דבריהם כלום דמדקאמר הכא והכא ודאי העור קאמר עד כאן לשונו יעוין שם:
עוד ראיתי להרב הנז' שדקדק בדברי מרן הב"י סימן ת"ק שכ' וז"ל ורי"ו כתב מולח אדם כמה חתיכות כו' אפילו א"צ אלא לחתיכה אחת כו' וכתב הר"ש מאיברא ודוקא קודם אכילה אבל לאחר אכילה לא כו' וכתב מרן ומ"ש רי"ו משם הר"ש מאיברא כך כתב סמ"ק וז"ל מערים למלוח גרמא כו' ומיהו דוקא קודם אכילה כו' וכן כתב רבינו בשם בעל העיטור לענין מבשל ומשמע דה"ה לענין מולח גרמא כו' יע"ש והקשה הרב הנז' דאמאי שביק התוס' שכתבו כן בפי' בד"ה מערים והג"א והביא מדברי הסמ"ק ולא עוד אלא דבסי' תק"ג כתב על הרב העיטור שכ"כ התוס' והג"א ולא זכר דברי סמ"ק יע"ש שרצה לתרץ ולא העלה בידו ולע"ד שמרן ז"ל טעמו ונימוקו עמו משום דמשמע ליה דהא דשרינן ע"י הערמה קודם אכילה היינו אע"פ שמה שאוכל ממנו מעט הוא משום הערמה שלא היתה כונתו אלא לבשל לצורך מחר וכן כתב הפר"ח סי' תק"ג סק"א שכן משמע מדברי הב"י וכ"נ מדברי התוס' שכתבו וכן רגילים העולם שמערימין ואוכלין מעט כו' ואוכלין מן הכבד משמע שהיו רגילין להתיר על סמך אכילת כבד דסתמא אין צורך היום ואהא הוא דכתבו ומיהו הר"ש היה אומר כו' משמע דקודם אכילה שרי אפילו אין בו צורך היום כלל במה שאוכל ממנו מעט דאם לא כן מאי וכן רגילין העולם שכתבו הא בפי' איתמר בגמרא אלא משמע שבאו להוסיף דהעולם רגילים היתר ע"י הערמה אפילו אין בו צורך היום כלל ושלא כדעת הב"ח שכתב דאם אינו צריך אפילו לאותה חתיכה לא שרי ע"י הערמה אפילו קודם אכילה ודחק בדברי התוספות יע"ש ועיין במג"א סימן תק"ג סק"א וא"כ צדק מרן הב"י ז"ל בסימן ת"ק שלא הביא דברי התוס' ז"ל על דברי רי"ו משום דרי"ו הביא דברי הר"ש אפילו בצריך לאותה חתיכה שעל מ"ש מולח אדם כמה חתיכות אפילו אינו צריך אלא לחתיכה אחת הביא דברי הר"ש וא"כ אין ראיה מדברי התוס' והגא"ש דאיכא למימר שהם לא כתבו כן אלא בשאינו צריך אפי' לחתיכה אחת אמנם בצריך לאותה חתיכה אפשר לומר דס"ל דאפילו אחר אכילה שרי כיון דהא מיהא צריך לאותה חתיכה לצורך היום והיינו שהביא מדברי הסמ"ק שכ' מערים למלוח גרמא גרמא מיהו דוקא קודם אכילה דמשמע דבצריך לאותה חתיכה הוא דקאמר דהא דרב אדא קאי אדשמואל דאמר מולח אדם כמה חתיכות בשר אע"פ שא"צ אלא לחתיכה אחת גם מדברי הרב העיטור שהביא הטור סי' תק"ג הכי משמע שכתב כתב בה"מ דוקא קודם אכילה יכולה להרבות בבשול כו' דמשמע דלאחר אכיל' אפילו צריך לחתיכה אחת לא מהני שהרי אמ"ש הטור לעיל מזה ממלאה אשה הקדירה בשר אפילו אינו צריך אלא לחתיכה אחת אהא כתב משם בה"מ דהיינו דוקא קודם אכילה ומה שלא הביא בסימן תק"ג אדברי בה"מ דברי הסמ"ק והביא דברי התוספות והגא"ש היינו משום דמדברי בה"מ ז"ל משמע נמי דאפילו אצל"ח שרי קודם אכילה מדכתב אבל לאחר אכילה אינה יכולה לבשל ולומר אוכל ממנו דהך לישנא משמע דאפילו אינו צריך לאותה חתיכה אלא שאוכל ממנה דרך הערמה קאמר דלאחר אכילה אסור אבל קודם אכילה שרי מדלא כתב אבל לאחר אכילה אינה יכולה להרבות בבשול ואם כן אין ראיה מדברי הסמ"ק משום דאינהו לא איירי אלא בשצריך לא"ח אבל בשאינו צריך אפשר לומר דס"ל דאפי' קודם אכילה אסור כדעת הב"ח כנ"ל נכון ודוק: