אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ה · הלכה ה

הלכה ג

וכן המקדיש כו' שכל דבר הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם. כתב הרב מש"ל ז"ל וז"ל יש להסתפק בהא דקי"ל כל דבר הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם אם הוא מן התורה או מדרבנן והנה ממ"ש רבינו בדין ז' ועל זה נאמר ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לה' כו' נראה דס"ל שהוא מן התורה ויש לתמוה דמסוגיא דפרק המנחות מוכח בהדיא דזה אינו אלא מדרבנן משום מומין דפסלי בבהמה דאפי' בדוקין שבעין פסול משום הכי גזרו רבנן שלא יהיו נפדין כי אם למזבח עכ"ד יע"ש שהניחו בצ"ע ולע"ד נראה דל"ק שמה שאמרו בגמ' דטעמא משום מומין הפוסלין בבהמה היינו אליבא דשמואל דמנחות ונסכי' אפי' טהורין נפדין דהכי אמרינן התם אמר ר"פ אי שמיע ליה לשמואל הא דתניא המתפיס תמימים לבד"ה אין פודין אותן אלא למזבח כו' הדר ביה שמואל ואהא משני בתלמודא דלא היא דמהך ברייתא ליכא תיובתא לשמואל דכי היכי דאמרינן בעצים וכ"ש דמשום דלא שכיחי אין נפדין ה"נ כיון דשכיחי מומין דפסלי בבהמה כלא שכיחי דמי ומש"ה אין פודין אותם מדרבנן אמנם לרב כהנא ור"א דס"ל דמנחות ונסכים טמאין נפדין טהורין אין נפדין ע"כ דטעמא דמקדיש תמימים לבד"ה דאין פודין לאו משום מומין הפוסלין הוא שהרי מנחות ונסכים אע"ג דשכיחי אפי"ה קאמר דאין פודין וכיון שרבי' פסק בפ"ו מה' הנזכר כרב כהנא ור"א משו"ה ס"ל דה"ט משום קרא דכתיב וכל בהמה אשר יקריבו וה"ה לכל דבר הראוי למזבח וכן משמע ממ"ש ר"א כלן טמאין נפדין טהורין אין נפדין חוץ מעשירית האיפה שהרי אמרה תורה מחטאתו על חטאתו ואם איתא דבהמה וכל הני אינו אלא מדרבנן דמדאורייתא אפי' בהמה נפדית אם כן מאי קאמר חוץ מעשירית האיפה שהרי אמרה תורה כו' הא מדאורייתא פשיטא דנפדית אלא דרבנן הוא דגזרו ומ"ש עשירית האפה מכל הני כי היכי דגזרי במקדיש תמימים לבד"ה שאין פודין אותן אלא למזבח ה"נ הול"ל בעשירית האיפה שאין פודין אותן אלא למזבח לצרכי אותה המין אלא מוכח דמדאורייתא קאמר דאין נפדין כנ"ל ליישב דעת רבינו דוק ובפשטא דשמעתא הוקשה אצלי טובא במאי דקאמר ר"פ אי שמיע ליה לשמואל הא דתניא המתפיס כו' הדר ביה דהתינח דברייתא לא שמיע ליה אבל מ"מ תקשי ליה מתני' דפ"ה דשקלים משנה ז' דתנן המקדיש נכסיו והיה בהן זכרים ונקבות ר"א אומר זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבח שלמים ודמיהן יפלו לבד"ה וכתב שם הרע"ב דטעמא דר"א משום דס"ל סתם הקדשות לבד"ה ואפי' במידי דחזי למזבח ואפי"ה לפדותן לחולין אינו יכול משום דכל דבר הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח וכן כתב רש"י והתוס' בפ"ז דתמורה דקל"א ע"ב יע"ש הרי אע"ג דקדושת דמים הוא קתני דימכרו לצרכי עולות הא לפדותן לחולין לא דמתני' ליכא למימר דלא שמיע ליה ותו ק' טובא דאפי' למאי דמשני דכיון דשכיחי מומין דפסלי בבהמה כלא שכיחי דמי אכתי תקשי מתני' דשקלים מ' ח' דתנן התם המקדיש נכסיו והיה בהן דברים הראוי' ע"ג המזבח יינות שמנים וסלתות ר"א אומר ימכרו לצורכי אותו המין משמע דהא לפדותן לחולין לא דע"כ היינו משום דכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח ואע"ג דיינות וסלתות שכיחי דקדושת דמים נינהו שהרי עדיין לא קידשן בכלי שרת ואפי' הכי קאמר דאינן נפדין ותקשי לשמואל דקאמר מנחות ונסכים טהורים נפדין וצ"ע כעת תו איכא למידק דמאי פריך ר"ה בר מנוח ממתניתין דהעופות וכלי שרת דכלי שרת לפרקא ומאי קו' הא אמרינן בפרק ר"י דמ"ט ע"ב דאבני מזבח גנזום בית חשמונאי ששקצום לע"ז משום דכיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוט וא"כ ה"נ בכלי שרת נימא דמשום הכי קתני דאין להם פדיון משום דלאו אורח ארעא לאשתמושי בהם הדיוט ואם היינו אומרים דההיא דפרק ר"י שאני משום דיוצא לחולין בלי פדיון אבל כל שיש לו פדיון ליכא למיחש להכי שהרי נכנסו המעות במקומן ניחא אלא שהרב מש"ל ז"ל בה' כלי המקדש כתב דאין סברא לחלק בהכי וכן מבואר מדברי הר"ן ז"ל שם שכתב דהא דעולא פליגא אההיא דלעיל יע"ש ולפי דברי הר"ן ז"ל יש ליישב דר"ה נמי דפריך מכלי שרת לית ליה האי סברא דלאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוט כדס"ל לעולא וכ"כ ודוק:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה