אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ה · הלכה ג

פרק ה

ואם פדן אותן המקדיש או אשתו או יורשו מוסיף חומש כו'. הנה מרן לא הראה מקומו איה דין זה דאשתו ויש לי לדקדק דבמ"ע אי בזוזי דידיה והקדש דידיה שליחותיה דבעל קא עבדא ומאי ארייא אשתו אפילו איניש אחרינא נמי מוסיף חומש כיון שפודה אותן במעות של בעל המקדיש ואי בזוזי דידה כגון שנתנו לה ע"מ שאין לבעליך רשות בו אלא מה שאת נותנת בתוך פיך אם כן אמאי מוסיף חומש הא לא קרינן ביה המקדיש אותו וכה"ג פרכינן התם בקדושין דנ"ד אההיא ברייתא דקתני אין אשה פודה מע"ב בלא חומש רשב"א אומר אשה פודה מע"ב בלא חומש ה"ד אי בזוזי דידיה ומעשר דידיה שליחותיה דבעל קא עבדה ואלא בזוזי דידה ומעשר דידיה איש אמר רחמנא ולא אשה ועוד קשה שרבינו פ"ו מה' מע"ב פסק דאשה שפדה מעשר שני שלה לעצמה אינה מוסיפה חומש דגריס כגי' ר"ת שכתבו שם איש ולא אשה אפי' בזוזי דידה ומעשר דידה ומכ"ש מעשר דידיה וזוזי דידה וליכא למימר דדוקא במע"ב דאיכא מעוטא איש אבל בערכין דליכא מעוטא לא שהרי הסמ"ג עשין קל"ב כתב וז"ל וכן המקדיש בית או שדה ופדיון מע"ב הבעלים או אשתו מוסיפין חומש יע"ש בעשין קל"ו והנראה שרבינו מיירי כשאשתו פודה מנכסי מלוג שלה וס"ל לרבינו שלא כדעת רש"י שם שכתב דנכסי מלוג שלה חשיבי כזוזי דידה אלא ס"ל דכיון דיש לו בהן אכילת פירות חשיבי כזוזי דידיה ויצא לו כן מהא דאמרי' בת"כ ואם גאל יגאלנה לרבות את האשה והוא מפרש דמיירי בפודה הקדש של בעל בזוזי דנכסי מלוג דידיה ומשום דכיון שיש לו בהן אכילת פירות חשיבי כזוזי דידיה וכ"כ הרשב"א שם שי"מ כן ברייתא השנויה בת"כ גבי מע"ב יע"ש ומ"מ הי"ל לרבינו לבאר ולא לסתום הדברים וצ"ע:
מעשה חושב (שסג) והוא מפרש דמיירי בפודה הקדש של בעל בזוזי דנכסי מלוג דידה ומשום דכיון שיש לו בהן אכילת פירות חשיבי כזוזי דידיה כו'. תמהני דאיך אפשר לפרש דרבויא דקרא קאי על הקדש דבעל שהאשה פודה אותו במעות נכסי מלוג שלה ומוסיפה חומש משום דיש לבעלה בהן אכילת פירות וכזוזי דידיה חשיבי והרי אכילת פירות להבעל בנכסי מלוג שלה הוא רק תקנתא דרבנן בעלמא תחת פרקונה אבל מדאורייתא הא גם הפירות שלה הן וא"כ איך שייך לומר דקרא אתא לרבויי אשה בכה"ג (אע"כ צ"ל דקרא אתי לרבות דאשה שהקדישה מנכסי' ופודה אותן דהוי הקדש דידה וזוזי דידה דחייבת נמי בהוספת חומש משום דקיי"ל גבי מעשר שני דאם האשה פודה לעצמה אינה מוסיפה חומש ממיעוטא דאיש ולא אשה ולהכי אצטריך רבויא גבי הקדש לחייב את האשה בהוספת חומש): ועוד תמוה לי דלפירושו של הגאון המחבר ז"ל בברייתא זו דת"כ אמאי לא מייתי הש"ס בגיטין דף מ"ח ע"א סייעתא מינה לר' יוחנן דס"ל דקנין פירות כקנין הגוף דמי והיינו מהא דפדיון של האשה בזוזי נכסי מלוג שלה הוי כאלו פודה בזוזי דידיה והא רבא קאמר התם דמתניתא מסייע לר"ל דתניא דבכור נוטל פי שנים בשדה החוזרת לאביו ביובל והרי ברייתא זו דת"כ מסייע לר' יוחנן ועיין בב"מ דף צ"ו ע"א לענין שאילה בבעלים בנ"י שם ועיין בתוס' שם סד"ה בעל כו' ועיין בתוס' גיטין בדף הנ"ל בד"ה אי לאו כו' במה שכתבו שם דאב לגבי ברא אחולי מחיל ומש"ה אמרינן דלאו כקנין הגוף דמי שהוא קצת היפך מדבריהם בב"מ הנ"ל דהתם גבי מוכר פירות ס"ל דכקנין הגוף דמי משום דבעין יפה משייר לעצמו וצע"ק:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה