אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק יא · הלכה ז

הלכה ה

לוה שאין לו מטלטלין אלא קרקע כו'. כתבו התוס' פ' הכותב דף נ"ד משם ר"ת דג' דינים יש בדבר דב"ח אי אית ליה זוזי לא מצי לסלוקי בארעא ואי לית ליה זוזי מצי לסלוקי בארעא כדאמרינן תולה מעותיו ביד גוי הוה ונזקין אפי' אית ליה זוזי מצי לסלוקי בארעא כדאיתא בפ"ק דב"ק ולשכיר אפי' לית ליה זוזי לא מצי לסלוקי בארעא וכן פסק הטור בח"מ סימן ק"א ומסתמיות דבריהם ז"ל נראה דכשאין לו מעות יכול ליתן מטלטלין או קרקע וכן משמע מלשון הטור ז"ל שכתב אם יש לו מעות כו' ואינו יכול לדחותו אצל מקרקעי או מטלטלי משמע דכשאין לו יכול לדחותו אצל מטלטלי:
ואולם ראה זה חדש מצאתי בשיטה מקובצת למוהר"ב ז"ל בפרק הכותב שכתב זה בשם רבינו ישעיה וז"ל פי' הלוה והמזיק אין דינם שוה דלגבי מזיק כתיב ישיב ואפי' סובין ואם רוצה לסלקו בקרקע נמי יכול לסלקו ואפי' שיש לו זוזים יכול לסלקו בקרקע או במטלטלין ולא מצי למימר זיל טרח וזבין אבל בב"ח אינו כן אם יש לו זוזים אינו יכול לסלקו אלא בזוזים ואם אין לו זוזים ויש לו מטלטלין אינו יכול להגבותו מטלטלין אלא אומר לו זיל טרח וזבין למטלטלי דידך והב לי זוזי ודוקא במטלטלי הוא דאמרינן הכי דאי לא מזדבן הכא מזדבן בדוכתא אחריתי דשכיחי לוקחין אבל בקרקע לא דאי לית ליה זוזי ואית ליה ארעא לא אמרינן זיל זבין קרקע והב ליה דמי שהוא דחוק למכור קרקע אם לא יזלזל הרבה בשווייה אינו יכול למכור את"ד יע"ש ובהכי מקום אתנו ליישב מה שהקשה מוהרימ"ט ז"ל בח"מ סימן ל"ה עמ"ש הטור בח"מ סימן רע"ח יצא עליהם שטר חוב בכור פורע להם פי ב' ואם אינו רוצה ליתן פי ב' וליקח פי ב' רשאי כו' כתב ה"ר יוסף הלוי דדוקא בחלק בכורה שהיא מתנה אבל בחלק הפשיטות אינו יכול לסלק עצמו ולומר לב"ח הנה הנכסים לפניכם איני רוצה ליקח כלום ולא לפרוע אלא כופין אותו ליטפל בדבר ולמכור אותן ולגבותן או לשומן כו' שהוא במקום מורישו כו' יע"ש דמדברי הר"י הלוי משמע דבחלק הפשיטות כופין אותו ליטפל בדבר ולמוכרה וזה תימה שהרי המוריש עצמו כשיצא עליו ש"ח מי מחייבו למכור הרי אמרי' בהכותב דלא אמרי' ליה זיל זבין עי"ש מה שהאריך בזה ואולם כפי מ"ש י"ל שדעת ה"ר יוסף הלוי כדעת ה"ר ישעיה דבמטלטלין אמרינן ליה זיל זבין ומיירי ה"ר יוסף הלוי ז"ל במטלטלין וזהו שכתב כופין אותו למכור אותן או לשומם דהיינו כל א' כדינה במטלטלין למכור אותן ובקרקעי לשום אותם דבקרקע לכ"ע לא אמרינן ליה זיל זבין כנ"ל :
ואולם קשיא לי טובא לדעת ה"ר ישעיה מהא דגרסינן בריש פרק המוכר פירות גבי ההוא דהמוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר הרי זה מקח טעות כו' ופרכינן ואי ליכא לאשתלומי מיניה לישקליה לתורא בזוזי דאמרי אינשי ממארי רשותא פארו אפרע ומשנינן לא צריכא דאיכא לאשתלומי מיניה כו' והשתא לדעת ה"ר ישעיה קשה דמאי פריך לישקלי ליה לתורא בזוזי הא במטלטלין אפילו אי לית ליה זוזי אמרינן זיל טרח וזבין ודוחק לומר דכיון דנמצא נגחן לא שכיחי לוקחין אם לא שיזלזל הרבה בשוייה והו"ל כדין קרקע ואולם אם נאמר דר' ישעי' גורס התם כאית דגרסי ואי דליתי' להני זוזי כו' וכתי' ר"י שכתבו התוס' ר"פ המוכר את הבית דס"ל דבמקח טעות הו"ל כדין מזיק דאפי' אי אית ליה זוזי יכול לסלקו בקרקע או מטלטלין כנ"ל:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה