שער המלך על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יצחק נוניס בילמונטי
פרק ד · הלכה יב
דבר שנתערב בו חמץ כו'. כת' ה"ה ז"ל דעת רבי' ז"ל שאפילו נתערב קודם הפסח אסור לאוכלו תוך הפסח דחוזר וניעור ויש חולקים בזה ואומרים דכל שנתערב קודם זמן איסורו אינו חוזר וניעור כו' וכן הוא דעת הר"ן ז"ל בתשובה סי' נ"ז שכתב וז"ל לפיכך נ"ל להלכה שכיון שאין באותן חיטין המבוקעו' אחד מס' שמותר לטחון הכל קודם הפסח ולאכול בפסח יע"ש וק"ל עלה מאותה שכתב הר"ן בפ' הנודר מן הירק דנ"ח אברייתא דקתני ר"ש אומר כל דשיל"מ כו' לא נתנו בהם חכמים שיעור וכל דבר שאל"מ נתנו בהם חכמים שיעור אמר ליה והלא שביעית לא נתנו בהם חכמים שיעור דתנן השביעית אוסרת בכ"ש א"ל אף אני לא אמרתי אלא לביעור וכתב הר"ן ז"ל אף אני לא אמרתי שהשביעית אוסרת בכ"ש אלא לענין שצריך ביעור לאוכלו קודם הביעור דכיון דאפשר לאוכלו קודם הביעור הו"ל כדשיל"מ אבל לא"ב כלומר אם נתערבו לאחר הביעור שאם יהיו אסורים תערובתן לא שרו באכילה בין במינ' בין שלא במינה בנ"ט עכ"ד והשתא ק' דה"נ אמאי התיר הר"ן לטוחנן קודם הפסח ולאוכלן בפסח הא כיון דיכול לאוכלו קודם הפסח הוה ליה כדבר שיל"מ דומיא דשביעית ויש לחלק ודו"ק:
מעשה חושב (קנג) והשתא קשה דה"נ אמאי התיר הר"ן לטוחנן קודם הפסח ולאכלן בפסח כו' הו"ל כדשיל"מ דומיא דשביעית. לא ידעתי מאי קא קשיא לי' הא קודם הפסח הוי דחמץ היתר גמור ואין נ"מ לן באותן חטים המבוקעות כלל במה שנתערבו דהא הכל היתר גמור הוא ומהיכא תיתי לומר דחייב לאכלו קודם זמן איסור חמץ ומשום הכי כשיגיע זמן איסורו בערב הפסח שפיר בטיל בס' משא"כ בשביעית דקודם הביעור אסורה השביעית לסחורה ולש"ד טובא א"כ בתערובות אסרינן לה בכל שהיא לענין מה שמותר עכשיו קודם הביעור משום דהו"ל דשיל"מ כמו בתחומין במקום ששניהם יכולים לילך (ולא דמיא האי מלתא דהר"ן למאי דס"ל לקצת מן הפוסקים דחמץ מקרי שמו עליו לענין דלא אמרינן היתרא בלע דוק ותשכח). וכיון דאין אנו דנין קודם הפסח על תערובות חטים המבוקעות א"כ לא שייך לומר דהו"ל דשיל"מ ולא בטיל בס' בערב הפסח כשבא הזמן שעלינו לדון עליהן מה דינן ודוקא בשביעית שייך סברת הר"ן ז"ל כיון דאפילו קודם זמן הביעור יש בהן קדושת שביעית לכמה מילי משא"כ בחמץ. ודע שיש לי עדיין מקום עיון בדברי הר"ן האלו במ"ש לעיל דשאני שביעית משום דחלה עלי' קדושה לכמה מילי אפילו קודם זמן הביעור וא"כ כשנתערב קודם זמן הביעור אוסר בכל שהוא מטעמא דהו"ל דשיל"מ דקשה ע"ז ואמאי הרי לענין הדברים שאסורים פירות שביעית קודם זמן הביעור כגון לאיסור סחורה וכדומה הא לענין זה אין לה מתירין וא"כ הרי הו"ל למימר דבטלי ומותרין לסחורה וא"כ אמאי אוסרין בכ"ש לענין זה דצריך לאכלן קודם זמן הביעור הא כיון שכבר נתבטלה לענין מה דמותרת לסחורה משום דאין לה מתירין לזה א"כ הרי תו א"א לומר דאוסרת בכל שהוא לענין זה דצריך לאכלו קודם זמן הביעור וכמ"ש הצמח צדק לענין ביצה טרפה שנולדה ביו"ט ונתערבה באחרות דכיון דאיסור טרפה נתבטל תו א"א לומר דאיסור יו"ט לא בטיל וא"כ ה"נ ודוק: