אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ח · הלכה ד

הלכה א

כתב התנאי בגט אחר שגמר לכתוב התורף כו'. כתב ה"ה זה לא נתבאר בדברי הגמרא ולדבריהם הא דאמרי' בגמ' אמר להם רבא להנהו דכתבי גיטי שתוקו לבעל עד דכתביתו לתורף דגיטא הוא מפני שלא יזכיר דבר הפוסל בגט בתנאי חוץ או שלא יצוה להם לכתוב התנאי בגט אבל בע"מ על פה אפי' לפני התורף כשר ע"כ וכן כתב מרן הב"י סי' קמ"ז וק"ל דא"כ מאי האי דקאמר תלמודא פ' המגרש דפ"ד אמר רב ספרא כתבו בתוכה תנן פשיטא כו' רבא אמר ל"ש אלא לאחר התורף אבל לפני התורף אפי' ע"פ נמי פסול ואזדא רבא לטעמיה דא"ל רבא להנהו דכתבי גיטי כו' והשתא אם איתא לפירוש ה"ה דרבא מש"ה קאמר שתוקו כדי שלא יצוה להם לכתוב דאז פסול לדברי הכל מאי ואזדא רבא לטעמיה דקאמר התם שאני דחיישינן דילמא יצוה להם לכתוב אבל לפני התורף נימא דסובר כר"ז דשרי וכן כתב הרשב"א שם בחידושיו וז"ל ואוקי ר"י פלוגתייהו בלפני התורף דרבי סבר דכיון שנכתב בתוכו גזרינן אטו חוץ אבל בע"פ אפי' חוץ לא פסול יע"ש ונרא' לומר דלדעת ה"ה ז"ל הכי מייתי דכיון דחזינן ליה לרבא התם דבלפני התורף גזר ע"מ אטו חוץ כדקאמר רבא לקמן מחלוקת לאחר התורף אבל לפני התורף ד"ה פסול והיינו משום דגזרינן ע"מ אטו חוץ דרבנן גזרי מיהא חדא גזירה ומש"ה לאחר התורף כשר לרבנן משום דהוי גזירה לגזירה לאחר התורף אטו לפני ולפני אטו חוץ ולא גזרו רבנן ומש"ה קאמר שתוקו כו' ה"נ גזר הכא בלפני התורף בע"פ אטו כתב דחדא גזירה גזרינן ברם לר"ז כיון דאיהו סבר דלרבנן בלפני התורף כשר בשאר תנאים דלא גזרינן ע"מ אטו חוץ ה"נ לא גזרינן ע"פ אטו כתב אלא מיהא אכתי ק' דהו"ל לתלמודא לאתויי מאי דקאמר רבא התם בברייתא דבלפני התורף ד"ה פסול והיינו משום דגזרינן ע"מ אטו חוץ וה"נ גזרינן על פה אטו כתב והכי היל"ל ואזדא רבא לטעמיה דתניא כו' דהא מאי דקאמר שתוקו לפירוש זה הוא משום מימרא זו וכיון שכן עיקר המימרא הו"ל לאתויי עוד כתב ה"ה ודעת רש"י והתו' כדעת רבינו שלא להכשיר שום תנאי בגט לפני התורף אפי' בע"פ כו' ודבריו תמוהים דהא התוס' ז"ל כתבו בד"ה כל התנאים דהיכא דנתקיים התנאי לכ"ע לא גזרינן ע"מ אטו חוץ ועי"ש בד"ה אבל שכתבו דלרבא פסול אפי' ע"מ ואפי' ע"פ בשלא נתקיים התנאי ע"כ ומעתה צ"ל דמ"ש התוספות לעיל ד"ה שתקוה שתוקי לבעל בכל שאר תנאים איירי כדפירש בקונטרס היינו משום דלכתחילה אמר להו שתקוה שמא יזכיר שום תנאי ויחזור בו ואז אפי' בע"פ אסור מיהו בנתקיים התנאי ודאי דשרי ומתוך מ"ש יתבאר לך שמ"ש שם הרב ח"ה אין דבריו נכונים ודוק ושוב ראיתי למוהרימ"ט ז"ל חלק ראשון סימן ס"ו שכתב מעין מ"ש: כתב עוד ה"ה ז"ל ומ"ש רבינו כאן ולמעלה בסמוך ס' גירושין לא ראיתי כן לא' מן המפרשים ז"ל אבל יצא לו מן הירושלמי כו' ועיין במוהרימ"ט מה שתמה על זה ובס' מכתב מאליהו דף קפ"ב ולעיקר קו' הרב המגיד ז"ל ראיתי למוהרימ"ט סימן הנז' שכתב ליישב דעת רבינו וז"ל נרא' לע"ד שיצא לו ממ"ש בשמעתין רבא אמר מחלוק' לאחר התורף דרבי סבר גזרינן אטו לפני התורף ואי סלקא דעתין דלפני התורף פסול היינו מדרבנן גזרה אטו חוץ היכי ס"ד דגזרו אחר התורף אטו לפני התורף היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזיר' והתוס' שם כתבו דלר' כולה חדא גזירה ונרא' שלא כ"כ אלא לפי שיטתם דבלא נתקיים התנאי מיירי כולה שמעתתא אז ודאי גזרינן אבל לשיט' רבינו דאיירי בנתקיים אם זה משום גזיר' הוה ליה גזירה לגזירה ועוד דטפי הוה עדיף למימר גזרינן ע"מ לאחר התורף אטו חוץ דחוץ פוסל אף לאחר התורף אלא מוכח דבלפני התורף אפי' בע"מ פסול מדאורייתא וספק גירושין ולהכי גזר אטו לפני התורף אבל לא שייך ליגזר אטו חוץ דלאחר התורף אפי' חוץ אין פסולו אלא מדרבנן הואיל וחזר ומחקו עכ"ל ודבריו תמוהים בעיני מכמה אנפי חדא דאפי' יסבור רבינו דהוי פסולה דאורייתא מ"מ מנ"ל דהוי ס' מגורשת נימא דאינה מגו' כשאר פסולים דאורייתא ועוד דאכתי קשה דמאין יצא לו דאם התנה בע"פ נמי פסול מדאורייתא נימא דמאי דקאמר שתוקו היינו משום דגזרינן על פה אטו כתב דלפני התורף הוי פסולא דאורייתא לדעתו ז"ל ועוד איכא לאתמוהי טובא במ"ש אבל לא שייך למיגזר אטו חוץ דלאחר התורף אפי' חוץ אין פיסולו מדאורייתא אלא מדרבנן ואחר המחילה אשתמיט מיניה מ"ש רבינו בסמוך דין י"ו ז"ל כל המגרש על תנאי שמבטל הגט כגון שהתנה לה שלא תאכל בשר כל ימי חייה או שתהי' מותרת לכל אדם חוץ מפ' או שהתנה עליה שאר תנאים קודם כתיבת התורף אם היה תנאו כתוב בגט וחזר ומחקו הרי זה ספק מגורשת והרי כשכתב או כשהתנה עליה שאר תנאים כתב רבי' קודם כתיבת התורף משמע דעד השתא אפילו בלאחר התורף מיירי וכמ"ש ה"ה שם וליכא למימר דקודם כתיב' התורף דכתב רבינו קאי לכולהו דא"כ קשה דלמאי הלכתא כתב כל המגרש על תנאי שמבטל הגט הא תרוייהו שוין ומאן דכר שמיהו ועוד דא"כ דינא דמתניתין דקתני כתבו וחזר ומחקו פסול ואוקמא רבא בלאחר התורף אמאי השמיט רבינו ז"ל אלא ודאי כמ"ש ה"ה ז"ל דבתנאי המבטל הגט אפי' אחר התורף ס"ל לרבינו ז"ל דהוי ס' מגורשת הפך מ"ש מוהרימ"ט ז"ל וכיון שכן אזדא לה תי' ז"ל דמה יענה לדין זה שכתב רבינו דהוי ס' מגורשת: עוד כתב הרב הנז' ועוד מוכח דהוי פיסולא דאורייתא דאי הוי דרבנן דגזרינן ע"מ אטו חוץ א"כ בשעת נתינה טפי הו"ל למיגזר אמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני דפשיט רבינו לעיל דהכל מודים דכשר ולשיטת רבינו כי א"ל על מנת שלא תנשאי לפלוני ליגזר אטו חוץ כדגזרינן בקודם התורף אלא ע"כ קודם התורף הוי פיסולא דאורייתא א"ד וגם בזה דבריו מן המתמיהים שהרי חזינן לר"ז דס"ל דרבי גזר ע"מ בלפני התורף אטו חוץ ומוקי מתניתין דקתני כתבו כו' בחוץ אבל על מנת לא פסול בלאחר התורף ואי כדברי הרב הא מתניתין ע"כ רבנן היא דאי ר' היכי קתני וחכמים אוסרים ואוקימנא בחוץ אבל ע"מ שרי ולרבי ניגזור נמי בשעת נתינה ע"מ אטו חוץ כדגזר בקודם התורף אלא ודאי דבשעת נתינה לא גזרינן וכיון שכן ה"נ נימא לדעת רבא כדס"ל לר"ז סוף דבר שדבריו מרפסן איגרי ועיין במוהריב"ל ח"ב סימן ט' וסימן י' ובמוהרימ"ט צהלון סימן ק"י ועי"ש שמה שהביא ראי' להכשיר כשאומר הבעל לסופר לכתוב בלי שום תנאי אע"ג דאומר לשליח תנהו לו על תנאי ממתני' דמי שאחזו דקתני אם לא באתי כו' אין משם ראיה אלא בתנאי דזמן דכיון דאינו חל אלא לאותו הזמן ובאותו זמן הרי היא מגורשת בלי שום תנאי ולא מיקרי שנשאר לו זכות בגופו של גט דהשתא לא הוי גט כלל וכשיחול לא נשאר לו זכות בגופו של גט משא"כ בשאר תנאים ועיין במוהרימ"ט סי' הנז' ובס' מכתב מאליהו שער ח' סי' ל"ב:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה