אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ו · הלכה טז

הלכה י

שליח שנוטל הגט וקודם שיגיע כו' או שאמר לאחרים גט ששלחתי לאשתי בטל הוא ה"ז בטל. כתב ה"ה וז"ל עוד שם ת"ר כו' והלכתא כרבי וכדעת מי שפסק בגמרא כמותו ע"כ ק"ק דאמאי ל"ק דסתמא דתלמודא קאמר התם בהדיא דהלכתא כנחמן דהיינו הא דר"ן דקאמר הלכה כרבי בשתיהן וכן נמי ק' להרא"ש ז"ל שכתב גבי ההיא פלוגתא דר"ן ור"ש דר"ן אמר בפני ב' כתב והלכתא כר"ן דר"י קאי כוותיה כנראה דהוא ז"ל מסברא דנפשיה קאמר דהלכתא כר"ן משום דקאי ר"י כותיה ובפשיטות היל"ל דבגמ' קאמר בהדיא דהלכתא כר"ן איברא דלהרא"ש ז"ל היינו יכולים לומר דס"ל דהלכתא כר"ן דקאמר בגמ' קאי אההיא דיתומים שבאו לחלוק ואידך הלכתא כר"ן קאי אמילתיה דר"ן דקאמר הלכה כרבי בשתיהן ושוב אחר זמן ראיתי להרשב"א ז"ל בחדושיו שפי' כן משם ר"ת ושמח לבי כמוצא שלל רב אמנם לה"ה עדיין קשה דאפי' יפרש הא דקאמר בגמ' והלכתא כנחמן דהיינו ההיא דיתומים קשה מאידך דקאמר בגמ' והלכתא כנחמן דהיינו ההיא דביטול בפני ב' ואי סבירא לתלמודא דלית הלכתא כרבי מאי נ"מ ויש ליישב דמצינן למימר דהאי והלכתא כנחמן קאי אההיא דפרוזבול דהלכתא כר"ן דהוי בפני ב' ולא קאי אההיא דביטול משום דלביטול לא נ"מ מידי השתא כפי תקנת רבן גמליאל משום הכי כתב ה"ה דהלכתא כרבי וכדעת מי שפסק כמותו דהא ודאי מסברא אית לן למימר דהלכתא כר"ן אחר זמן רב ראיתי להרב כנה"ג סי' קמ"א בהגהת ב"י אות פ"ו שהקשה לדברי הרא"ש כמו שהקשיתי ותי' מה שתירץ לדעת ה"ה יע"ש והנראה דאשתמיט מיניה דברי הרשב"א ז"ל וכ"כ המרדכי דלפי דבריהם ז"ל אין כאן מקום קו' כלל ודוק:

וכל המבטל בפני אחרים צריך שיבטל בפני ב' כו' הנה מרן הב"י סימן קמ"א דקדק מדברי רבינו הללו דדוקא בשמבטלו בפני אחרים בעינן ב' ברם במבטלו בפני שליח לא בעינן עדים כלל שכ"כ וכל המבטל בפני אחרים וכתב שהוא הפך הירוש' דגרסינן בירושלמי אמתניתין דריש פרק השולח עשה שליח להוליך לה גט צריך ליתנו לה בפני ב' ואין השליח עולה משום ב' הלך השליח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני ב' והשליח עולה משום ב' ע"כ וכן דעת בעל העיטור בדיני שלישות דכ"ט שכתב אחר שהביא דברי הירושלמי הללו וז"ל ש"מ אין ביטול מועיל בלא עדים והשליש נאמן כדגרסי' בגמ' דילן השליש נאמן מב' אימתי כשהשלישות יוצא מתחת ידו אין השלישות יוצא מתחת ידו הרי הוא כשאר בני אדם עכ"ל גם רי"ו נתיב כ"ד ח"ג תפס כהירושלמי הלזו שכתב וז"ל וכן אם הלך השליח לבטל השליחות צריך לבטלו בפני ב' כי לעול' השליח במקום הבעל ולפיכך צריך ב' מלבד השליח כך פשוט בירושלמי דגיטין פ' השולח עכ"ל וראיתי להרב מכתב מאליהו שער ז' סימן א' שכתב שלכאורה דבריו תמוהים דבהדיא אמרי' בירושל' והשליח עולה משום ב' עוד הקשה דאיך כתב הרב העיטור דאין ביטול מועיל אלא בפני ב' והא בתר הכי כתב על ההיא מימרא דירושלמי וז"ל וש"מ מדקאמר אין השליח עולה במקום ב' אבל עד אחד עולה ונמצא לפי זה דמאי דקתני בירושלמי אבבא תנינא והשליח עולה במקום ב' היינו שהוא חשוב כב' ואם כן איך כתב דבעינן ביטול בפני ב' ותו במאי דקאמר והשליח נאמן כדגרסינן בגמרא דילן ומה ענין זה לזה דהתם הגט בידו אז אמרינן דנאמן לומר דעשאו שליח קבלה דאי בעי הוה עביד ביה מאי דקאמר שהיה נותנו לאשה משא"כ הכא דהשליח אומר שהבעל עשאו שליח לבטל את השליח הראשון מה שלישות יש בידו ואינו ענין לכאן יע"ש מה שתי' ואף לפי תי' אחת מהנה לא נשברה ונ"ל לומר דרי"ו והרב העיטור משום דק"ל דאיך קתני בירושלמי והשליח עולה במקום ב' דמשמע ודאי שר"ל שהוא חשוב כב' ולעיל מזה קתני צריך לבטלו בפני ב' משום הכי הוצרכו לפרש דר"ל השליח הראשון שהגט בידו שאומר שבטלו השליח שעשה הבעל לבטלו כהלכתו דהיינו בפני ב' ואיידי שהעדים אינם בפנינו עולה במקום שנים שחשוב כב' שאומרים שבטלו השליח הב' לשליח הראשון ולעולם דביטול בב' בעי וזהו שכתב הרב העיטור ש"מ אין ביטול בפני ב' והשליח נאמן ר"ל השליח שהגט בידו כמ"ש ועל זה הביא ראיה מתלמודא דידן דהשליח נאמן מב' כשהשלישות בידו ה"נ נאמן לומר שבטלו כהלכתו ואינו רוצה ליתן את הגט לאשתו מיגו דאי בעי עביד ליה כנ"ל נכון ודוק ודע שהתוס' הקשו שם דמאי נ"מ בהך פלוגתא לבתר תקנת ר"ג וכן נמי בסוף הסוגיא דקאמר והלכתא כנחמן דהיינו הך דהכא כמ"ש רש"י דמאי נ"מ ותי' דנ"מ לרבי יע"ש ויש לדקדק קצת לפי זה דא"כ למאי אצטריך בגמרא לומר והלכתא כנחמן תרי זימני ולומר דהלכתא כנחמן דאמר הלכה כרבי בב' הא מקמייתא נפקא ויש ליישב:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה