אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ו · הלכה ו

הלכה ד

הכל כשרים לשליחות כו' חוץ מן הה' הנכרי והעבד כו'. כתב ה"ה ויש מי שכתב שלא פסליה אלא לשליח קבלה אבל להולכ' כשר כו' הקשה הרב ל"מ ז"ל דא"כ בפ' המביא דכ"ג דפריך ר"א לר"י דאמר אין העבד נעשה שליח לאשה לקבל גט מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין טעמא דמילתא דליתיה הא במילתא דאיתיה כשר והרי נכרי כו' מאי לאו משום דכתיב אתם גם אתם מה אתם ישראל אף שלוחכם ישראל כו' אדמק' ליה בטעמא ליקשי ליה בדינא דהוי קושיא אלימתא טפי ולימא הכי שליח קבלה הוא דאינו נעשה הא שליח הולכה נעשה ואמאי אתם גם אתם אמר רחמנא מה אתם ישראל כו' וא"כ אפי' שליח הולכה אינו נעשה כי היכי דבתרומה אין תרומתו תרומה א"ד יע"ש מה שתירץ בדוחק: ולע"ד נראה ליישב במאי דקשה לי עוד שהרי מבואר מדברי הרשב"א בחידושיו דמאי דהוכרח הר"י ן' מיגש ז"ל לפרש שיטה זו ולחלק בין שליח קבלה לשליח הולכה היא משום דקי"ל דאם איתא דלר"י כל אפין שוין ואפי' בשליח הולכה קאמר דאין העבד נעשה שליח אם כן תקשי ליה לר"י מתני' דמדפסיל לנכרי מכלל דעבד כשר כדפשיט לה רבי אמי מש"ה הוכרח לומר דלר"י דוקא לקבלה פסול אבל להולכ' כשר כדיוקא דמתני' והשתא קשה דא"כ אכתי תקשי ליה להר"י ן' מיגש קושיא הלזו לר"א דס"ל דאפי' במילתא דאיתיה פסול משום דכתיב גם אתם מה אתם ישראל כו' ומינה דלר"א עבד פסול אף להולכה מקרא דאתם וא"כ תקשי ליה לר"א מתני' דמדפסל נכרי מכלל דעבד כשר מיהא להולכה ומאי דנתרץ לר"א נתרץ נמי לר"י וליכא למימר דס"ל לר"א דקר' דגם אתם דממעטינן מיניה עבד משום מה אתם ישראל היינו דוקא בתרומה שנתרמה על ידו וניתרין שיריים באכילה דהוי ממש דומיא דשליח קבלה דמתגרשת על ידו משא"כ בשליח הולכה דאינה מתגרש' אלא ע"י הגט שנתן לה הבעל ואיהו לא עביד אלא הולכ' בעלמא ואינה מגורשת ע"י כתרומה שנתרמה ע"י דהא ליתא דא"כ נכרי אמאי פסול להביא את הגט אי משום קרא דגם אתם מה אתם ישראל נימא דהיינו דוקא בתרומה שנתרמה ע"י ואי משום טעמא דליתיה בתורת גיטין וקדושין הא אמרינן דליתיה בשליח הולכה אלא ע"כ לומר דס"ל לר"א דנכרי פסול אף להולכה מקרא דגם אתם ואם כן קשה דמה"ט נמי יהא עבד פסול להולכה מקרא דגם אתם דממעטינן מיניה עבד לר"א משום דמה אתם ישראל כו' ובשלמא לר"י איכא למימר דטעמא דנכרי פסול להולכ' הוא משום קרא דגם אתם דממעטינן מיניה נכרי משום דלאו בני ברית נינהו ולא עבד משום דב"ב נינהו אבל לר"א ק' אשר ע"כ נראה לומר דס"ל לר"י ן' מיגש דר"א נמי אף ע"ג דדריש לקרא דגם אתם דומיא דאתם ממש מה אתם ישראל כו' וממעטינן מיניה תרוייהו נכרי ועבד אפי"ה ס"ל ודאי דנכרי גריע טפי מעבד משום דלאו בני ברית נינהו וליתנהו בכלל ישראל כלל מה שא"כ בעבד דהא מיהא בני ברית נינהו דשייכי בכלל ישראל ומש"ה קתני מתני' דנכרי פסול להולכה משום דממעטו מקרא דגם אתם ואף ע"ג דמקרא ליכא למילף אלא דומיא דתרומה משום דנתרמה ע"י דהוי כשליח קבלה אפ"ה ס"ל לר"א דכיון דעבד דבני ברית נינהו ושייכי בכלל ישראל ממעטינהו קרא גבי תרומה סברא היא דבנכרי כיון דליתנהו בכלל ישראל כלל אפי' בהולכה יהא פסול דבהדרגות שוין הן ויבואו ב' מה שא"כ בעבד כיון דבני ברית נינהו ושייכי בכלל ישראל איכא למימר דכי ממעטינהו קרא דוקא בתרומה שנתרמה ע"י ודכוותיה בשליח קבלה משא"כ בשליח הולכה ומש"ה קתני מתניתין דנכרי פסול אבל עבד כשר וא"כ מעתה קוש' הרב ל"מ ז"ל מתרצתא היא דמש"ה לא פריך ר"א שליח קבלה הוא דאינו נעשה הא שליח הולכה נעשה והא כתיב גם אתם כו' משום דאיכא למימר דדוקא בתרומה שנתרמה על ידו הוא דממעטינן מיניה עבד אבל לשליח הולכה לא כנ"ל ליישב דעת הר"י ן' מיגש ז"ל: ועוד נראה ליישב קושייתנו באופן אחר דלר"א לא קשיא לי' להר"י ן' מיגש משום דאיכא למימר דר"א ס"ל כר"ן דקאמר לעיל דנכרי כשר לכתיבה ודייק לה מדקא פסיל מתני' נכרי לענין הבאה מכלל דלענין כתיבה כשר וא"כ מש"ה נקט מתני' נכרי למידק מינה דנכרי כשר לענין כתיבה ולעולם דעבד נמי פסול אמנם לר"י ק"ל שפיר להר"י בן מיגש משום דליכא למימר דנקט נכרי למידק מינה דלענין כתיבה כשר משום דאכתי קשה לרבב"ח אליבא דר"י דס"ל דמתני' ר"א היא ונכרי נמי פסול לענין כתיבה וכמ"ש התוס' ומשום הכי הוצרך הר"י ן' מיגש לומר דלר"י עבד כשר להולכה ומעתה מתרצתא נמי קושית הרב ל"מ דמש"ה לא פריך ר"א לר"י שליח קבלה הוא דאינו נעשה הא שליח הולכה נעשה והא כתיב אתם כו' משום דאפשר דר"א ס"ל כר"ז אליבא דר"י דקאמר זו אינה תורה דאמוראי נינהו אליבא דר"י כדאמרי לעיל ואם כן ליכא למידק מינה מדר"י דס"ל דלהולכה כשר מדיוקא דמתניתין מדפסיל נכרי מכלל דעבד כשר דאיכא למימר דנקט נכרי לדיוק' דלענין כתיבה כשר וא"נ אפי' נימא דר"א ס"ל כרבב"ח אליבא דר"י מ"מ ניחא ליה לאקשויי בטעמא ואליבא דכולהו אמוראי מלאקשויי ליה בדינא ואליבא דרבב"ח כנ"ל נכון ודו"ק ואי נמי אפשר לומר דלר"א לא ק"ל להר"י ן' מיגש משום דכיון דר"א ס"ל דדרשינן ההיקש לגמרי מה אתם ישראל כו' אם כן כיון דתני מתניתין נכרי ע"כ היינו משום דממעטו מקרא דמה אתם ישראל כו' ואם כן מינה נשמע דעבד פסול ממיעוטא דאתם ותני נכרי וה"ה עבד דאין חידוש בעבד טפי מנכרי וכן ראיתי למוהריב"ל שתי' כן למה שהקשה בדברי התוס' שהק' ליתני עבד וכ"ש נכרי ותיר' כו' דאכתי תקשי להו לס' ר"א דס"ל דעבד שתרם ברשות ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה ממתני' דקאמר נכרי שתרם בשל ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה ליתני עבד וכ"ש נכרי ותירץ כמ"ש יע"ש וראיתי למוהר"ב אנג"יל שהקשה על דבריו וז"ל ודבריו תמוהים שהרי התוס' הקשו לר"י דאמר אין העבד נעשה שליח לקבל גט לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין דאמאי נקט נכרי ליתני עבד וכ"ש נכרי והשתא לפי דבריו מאי קושיא כיון דטעמא לפי שאינו בתורת גיטין אין חידוש בעבד טפי מנכרי אלא ודאי דאע"ג דמחד טעמא ממעטינן להו אפי"ה איכא רבותא בעבד טפי מנכרי כיון דשייך קצת במצות עכ"ד יע"ש ואחרי המחילה איני רואה ריח קו' דלר"י קשיא להו שפיר להתוס' לפום מאי דמסקי' דר"י דריש להיקשא דאתם לומר מה אתם בני ברית ועבד לא ממעט' מיניה ואהא ק"ל דא"כ דאין העבד נעשה שליח לקבל גט מטעמא דליתיה בתורת גיטין אדתני מתני' נכרי דאיכא למיטעי דהיינו משום טעמא דמה אתם בני ברית ולעולם דעבד כשר דומיא דתרומה אע"ג דליתיה בתורת גיטין וכדס"ל לר' אמי ליתני עבד דפסול מטעמא דליתיה בתורת גיטין וכ"ש נכרי אמנם לר"א כיון דס"ל דדרשינן ההיקש לגמרי כיון דתני נכרי ממילא משתמע דעבד פסול מהיקשא דמה אתם ישראל וזה פשוט: והרב מכתב מאליהו שער ו' סימן ט"ז הקשה לשיטת הר"י ן' מיגש מהא דאמרינן בריש הא"מ אתם גם אתם ל"ל ומשני מבעי ליה לכדרבי ינאי מה אתם בני ברית כו' ופריך הא ל"ל קרא מדרבי חייא בר אבא נפקא דאמר אין העבד נעשה שליח כו' לפי שאינו בתורת גיטין כו' והשתא אם איתא דמטעמא דליתיה בתורת גיטין לא מיפסיל אלא לשליח קבלה מאי פריך דלישתוק קרא מגם אתם הא אצטריך קרא למיפסליה לנכרי מדין שליחות ונ"מ דאפי' להולכה דגט לא חזי משא"כ אי לא כתיב גם אתם ואתינן עלה מטעמא דליתיה בתורת גיטין הו"א דלשליחות הולכה חזי לדעת הר"י ן' מיגש ועם היות שאפשר לידחק דלא פריך אלא דלגבי תרומה לא איצטריך קרא דהפרשת תרומה חשיבא כמו קבלת הגט מ"מ כעת צ"ע עכ"ד ולע"ד נראה דאין כאן מקום קו' על הר"י ן' מיגש שהרי קושי' הלזו תיקשי בפשטא דשמעתתא דמאי פריך מדר' חייא בר אבא נפקא דנימא דאצטריך קרא למעוטינהו מדין שליחות משום דנ"מ לשאר מילי לענין זכיה וריבית וכיוצא בהן דאע"ג דאיתנהו במשא ומתן וכמ"ש מרן הכ"מ פ"ב מה' שלוחין הלכה ב' יע"ש אפי"ה ממעטינהו קרא מדין שליחות אלא ודאי ע"כ צ"ל דמאי דפריך בגמ' היא דלגבי תרומה לא אצטריך קרא דמדרבי חייא נפקא ואם כן ממילא רויחא שמעתתא לדעת הר"י בן מיגש ז"ל וזה פשוט והטור בסימן קמ"א הביא מחלוקת זה יע"ש ובסימן ל"ה כתב לשון רבינו ולא הביא שום מחלוקת וכבר תמה בזה הרב בית שמואל סימן הנז' וז"ל ואיני יודע למה פסק כאן עבד פסול ובסימן קמ"א הביא דעת הפוסקים דבשליח הולכה הוי ס' גט ע"ש שהניחו בצ"ע ואשר אני אחזה דס"ל להטור ומרן דלענין קדושין כ"ע מודו וטעמא רבא איכא במלתא דדוקא גבי גט כיון דבע"כ מגרש לה נמצא דמשעה שכתב לה הגט הרי היא עומדת להתגרש בודאי ושליחות העבד אינו אלא מעשה קוף בעלמא משא"כ בקדושין כיון שאינה מתקדשת אלא מדעתה א"כ מכי עשאו שליח להתקדש עדיין אין כאן שם קדושין כלל דמי יימר שתתרצה ונמצא א"כ דעיקר הקדושין המה באים ע"י העבד ומשום הכי כיון דעבד ליתיה בתורת גיטין וקדושין לא מהני כנ"ל:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה