שער המלך על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יצחק נוניס בילמונטי
פרק ד · הלכה ז
כותבין את הגט בכל כתב ובכל לשון כו'. כתב הרשב"א בתשו' סי' אלף קצ"א וז"ל שאלת גט שכתוב בכתיבה שאנו קורין משק"א כו' תשובה גט שכתב בכל לשון כשר דגרסינן בפרק המביא תניין האי שטרא פרסאה דחתימו עליה סהדי ישראל כשר כו' ואקשינן מאי קמ"ל דבכל לשון כשר תנינן גט שכתבו עברית ועדיו יונית יונית ועדיו עברית כשר ומשני אי מהתם הו"א ה"מ בגיטין אבל בשטרות לא קמ"ל אלמא גיטי נשים פשיטא דכשר בכל לשון עכ"ל וכ"כ בסי' תשע"ט יע"ש ויש לדקדק טובא בדבריו דאמאי הוצרך להביא ראיה מההיא דפרק המביא ממתני' גופא הו"ל לאתויי דהא קתני גט שכתבו עברית כו' יונית ועדיו עברית כשר וכן קשה על רי"ו ז"ל נתיב כ"ד ח"ב שכתב וז"ל גט כשר בכל כתב ובכל לשון כך דקדקו הפוסקים ז"ל בפ"ב דגיטין מהא דפריך מאי קמ"ל עכ"ל אמאי לא הביא ראיה ממתניתין וכן הקש' הרב בעל בני יעקב ז"ל דף קמ"ד ע"ב ומה שתי' דאי ממתניתין הו"א דר"ל דהכתובה היא יונית אבל הלשון הוא לשון ארמי עדיין ק"ק דכלפי השואל שנסתפק בכתב משק"א והלשון הוא לשון ארמית הוה ליה להשיב שהוא משנה ערוכה וגם למ"ש רי"ו דגט כשר בכל כתב הול"ל ממשנה ערוכה. אמנם לע"ד דברי הרשב"א ז"ל עניים במקום אחד ועשירי' במקום אחר שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה הביאה מרן הב"י ז"ל סי' קכ"ו וזה לשונו ולענין כתיבת משח"ט בכל כתב ובכל לשון כשר ובהדיא תנינן גט שכתבו עברית כו' ויונית לאו דוקא דהוא הדין לשאר הלשונות כדאיתא בפרק המביא תניין אלמא אפילו פרסי כשר עכ"ד יע"ש ואם כן נראה שלזה כוון בהך תשו' במה שלא הביא ראיה ממתני' משום דכתיבת משק"א לא כתיבת יונית הוא וממתני' ליכא ראיה אלא לכתב יונית וגם לדעת רי"ו ז"ל איכא למיימר הכי דמש"ה לא הביא ראיה ממתני' משום דאיכא לדחויי כמ"ש הרשב"א ודוק: