אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק יב · הלכה כ

הלכה ב

מצרי ב' שנשא מצרית ראשונה כו'. הנה רש"י ז"ל בקידושין פרק האומר דס"ז ע"א ד"ה מצרי ב' כ' וז"ל והא דאמרינן ביבמות להם הלך אחר פסולן היינו כו' דיש קדו' ויש עבירה ופ"ק דסוטה ד"ט ד"ה אשיא לבני כ' וז"ל שאם הייתי משיא לבני מצרית ראשונה היה בן בני ב' מצד האם ואמרי' ביבמות להם הלך אחר פסולן כו' וצ"ע שדבריו סותרים שהרי במצרי שנשא מצרית כיון דיש קדושין ואין עבירה לא שייך לומר להם הלך אחר פסולן ואפי' למ"ד דס"ל דבנה ב' נפ"ל מאשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה ולא מקרא דלהם והיה נראה ליישב דס"ל לרש"י דלר' דוסא דבנה ב' הה"נ במצרי ראשון שנשא מצרית ב' דבנה ב' דאזלינן אחר הפגום שבשניהם וכמו שכן הוא דעת רבינו ז"ל וס"ל ז"ל דהא דנפ"ל לרבי דוסא מק' דאשר יולדו להם ולא מקרא דלהם הלך אחר פסולן היינו משום דאי לאו קרא דאשר יולדו מסתברא ודאי לומר דלהם לא נאמר אלא דוקא בישראל שנשא מצרית דיש קדושין ויש עבירה אבל מצרי שנשא מצרית כיון דיש קדושין ואין עבירה לבית אבותם קרינן ביה בישראל וכמ"ש רש"י ז"ל אמנם לבתר דכתיב אשר יולדו להם דגלי לן קרא דאע"ג דיש קידושין ואין עבירה לא קרינן ביה לבית אבותם ולבית אבותם דוקא לישראל נאמר אית לן למימר דכי כתיב להם אכלהו כתיב ואפי' מצרי שנשא מצרית גזירת הכתוב היא דהלך אחר פסולן אלא דזה לא יתכן לפי מ"ש ה"ה ז"ל שם שדעת רש"י דלרבי דוסא מצרי א' שנשא מצרית ב' הולד ג' דשדינן ליה בתר האם אפי' להקל וכן נראה ג"כ ממ"ש בפרק עשרה יוחסין דע"ח ע"א ד"ה מצרי ראשון שנשא מצרית א' כו' משמע דס"ל דלר"ד דקי"ל כותיה מצרי א' שנשא מצרית ב' הולד ג' ומשו"ה הוכרח לפרש דמיירי שנשא מצרית א' וכיון שכן הדק"ל וצריך עיון: ומוהרש"ך ז"ל ח"א דל"ג הקשה לדעת רבינו ז"ל מההיא דפרק הערל דקאמר אמר ר"י מנימין גר מצרי הי' כו' ואמר אני מצרי א' ונשאתי מצרי א' אשי' לבני מצרית ב' כדי שיהא בן בני מותר לבא בקהל ואם איתא דלא שדינן ליה בתר האם להקל למאי אצטריך למנימין לומר אם נשא מצרית א' או ב' בשלמא לפרש"י ניחא דה"ק אני ראשון וטעיתי שנשאתי מצרית ראשון שאם נושא הייתי מצרית ב' היה בני ראוי לבא בקהל עכשיו אשיא לבני כו' ולא ירדתי לסוף דעתו דלפי' רש"י ז"ל נמי תקשי לרבב"ח דס"ל דבנה ג' דאזלינן בתר האב ולדידיה מצרי ראשון שנשא מצרית ב' הולד ב' א"כ למאי אצטריך מנימין לו' נשאתי מצרית א' א"ו דמהא ליכא למידק דאיכ' למימר דה"ק שנשא מצרית כדי לטהר זרעו ולאפוקי מממזר' מיהו מההי' דאמרי' התם טעמא דכתיב אשר יולדו הא בעלמ' בתר האב שדי' ליה והאמר רבא נכרית מעוברת כו' לכאורה ק' לדעת רבינו דס"ל דמאשר יולדו נפ"ל דבעינן ג' לאב ולבן דא"א ללידה בלא אב ואם כמ"ש ה"ה דא"כ מנ"ל לתלמודא דבעלמא בתר אבוה שדי' ליה אדרבא נימא איפכא דבעלמא בתר האם שדינן ליה ואשר יולדו איצטרך דלא ניזל בתר האם גרידא אלא בעינן ג' לאב ולאם בשלמ' לדעת רש"י דס"ל דמאשר יולדו נפ"ל דשדינן לי' בתר האם לגמרי ניחא שפיר ויש ליישב דמאי דפריך בגמ' טעמא דכתיב אשר יולדו כו' לאו מדאצטריך אשר יולדו הוא דפריך דודאי איכא למימר דאצטריך לאשמועינן דלא שדי' לי' בתר האם לגמרי אלא למאי דמצינו התם לההיא דאמר ר"י הפריש חטאת מעוברת רצה בה מתכפר רצה בולד' מתכפר והיינו משום דסביר לי' דעובר לאו ירך אמו והכא שאני דכתיב אשר יולדו אהא הוא דפרכינן הא בעלמא בתר אבוה שדינן ליה דהיינו ההוא דהפריש חטאת מעוברת וה"נ הוה מצי לאקשויי מההיא דר"י גרידא אלא משום דה"מ למימר דרבא דאמר נכרית מעוברת כו' כאידך דר"י דקאמר בנה שני דעובר ירך אמו והדר ביה ר"י מההיא אבל השתא דמתרצי' להו לתרווייהו פריך שפיר כמ"ש הרשב"א ז"ל שם בחידושיו ולישנא דתלמודא דייקא שפיר לפי זה דקאמר הא בעלמא כו' ולא קאמר טעמא דכתיב אשר יולדו הא לא"ה בתר אבוה שדינן לה אלא משמע דמדאצטריך אשר יולדו ל"ק ליה וכמ"ש ונר' להביא ראיה לדעת רבינו ז"ל מההיא דריש פרק יש מותרות דאמרי' התם מתקיף לה ר"פ אם איתא להא דרב דימי כו' ליתני מצרי ב' שנשא ב' מצריות אחת ראשונה וא' שניה כו' והשתא לדעת רש"י ז"ל קשה טובא דאמאי קאמר ליתני מצרי ב' ואפילו מצרי א' נמי משכחת לה והוי לי' למימר ליתני מצרי סתם אלא משמע כדעת רבינו ז"ל דלר"ד מצרי א' שנשא מצרית ב' הולד ב' ומשום הכי לא משכחת לה אלא במצרי ב' וזו ראיה נכונה ועיין מ"ש פ"ב מה' גנבה ודוק: ודע דבפ' האומר דס"ז ע"ב פרכינן התם אלא כ"מ דסיפא לאתויי מאי וראיתי להרב החידושין שם הקשה וז"ל וא"ת נימא לאתויי יש' שנשא מצרית דיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפסול כדאמרינן ביבמות וי"ל דלא קרינן יש עבירה אלא חייבי לאוין אבל לא חייבי עשה ומצרי ואדומי חייבי עשה נינהו עכ"ד ויש לדקדק עליו דאכתי תקשי ליה דאמאי ל"ק לאתויי עמוני ומואבי שנשא ישראלי' דחייבי לאוין נינהו וקרינן ביה יש עבירה וכן ראיתי להרב ח"ה ז"ל שהקשה כן משם תוס' ישנים והנר' ליישב דבריו ע"פ מ"ש פרק הערל דע"ח ואצטריך למכתב להם הכא ואצטרך למיכתב לו גבי ממזר דאי כתב רחמנא הכא משום דבא מטפה פסולה אבל ממזר דבא מטפה כשירה אימא לא ואי כתב רחמנא גבי ממזר משום דאין ראוי לבא בקהל לעולם אבל הכא אימא לא צריכא יע"ש וא"כ משום הכי ל"ק ליה להרב החידושין דלימא דכל מקום לאתויי עמוני ומואבי משום דכיון דתנא ממזרת ונתינה עמוני ומואבי בכלל הם דאיסורן איסור עולם אבל ממצרי ב' ק"ל שפיר דלא נפ"ל מממזרת ונתינה דאין איסורן איסור עולם והראיה דאצטריך קרא להכי כנ"ל:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה