סימן ג' ימי הפרישה
הלכות ימי הפרישה
''עונת הוסת'' היא הזמן שדרך האשה להתחיל לראות דם וסת; ''עונת לילה'' היא משקיעת השמש ועד לזריחתה למחרת בבקר; ''עונת יום'' היא מזריחת השמש עד שקיעתה.
פורשת עונה שלמה, ואין הבדל אם התחילה לראות בתחלת העונה, באמצעה או בסוף העונה. ודי באותה עונה, לילה או יום.
האשה צריכה לפרש מבעלה ב''עונת הוסת'', וזה נקרא פרישה ''סמוך לזמן הוסת''. וצריכה לפרש גם אם לא ראתה דם בעונה זו. ותבדוק עצמה בדיקה פנימית באותו מקום, סמוך לסוף העונה. וטוב שתבדוק גם בתחלת העונה.
פורשת בעונת הוסת, ומותרת לבעלה בעונה שלפניה. כשעברה עונת הוסת תבדוק עצמה, ואם ''עד הבדיקה'' נקי, מותרת לבעלה מיד בעונה שאחרי עונת הוסת, ואין הבדל בין קיץ וחרף.
בעלת וסת קבוע, בודקת בעונת וסתה בלבד. בעלת וסת שאינו קבוע בודקת בשלושה זמנים שקבעו חכמים: יום החדש, עונה בינונית ויום ההפלגה (מובא בסימן ב' בצורה מפורטת)
הפרישה ב''עונת הוסת'' היא רק מיחסי אישות, ולא ישנו יחד במטה אחת. אבל מותרים בחיבוק ונישוק ושאר קריבות. ואם הבעל עלול חלילה להכשל בהוצאת זרע לבטלה או יגרר ליחסי אישות ימנעו גם מזאת.
אשה ששכחה את זמן וסתה, תפרש מבעלה ותבדוק עצמה בעונה בינונית, שהוא יום 30 מתחלת ראייתה האחרונה, בין שיש לה וסת קבוע, ובין שיש לה וסת שאינו קבוע.
עברה ''עונת הוסת'' לבעלת וסת קבוע, ועברה עונה בינונית, לבעלת וסת שאינו קבוע, ולא הרגישה, ולא ראתה דם, חיבת לבדק עצמה, כדי שתהיה מותרת לבעלה, גם אם עברו מספר ימים מ''עונת הוסת''.
ב''עונת הוסת'' לא תתרחץ בברכה או באמבטיה שמא יצא ממנה דם ויאבד ברחיצה. ובדיעבד אם רחצה עצמה, תבדוק עצמה ב''עד בדיקה'' נקי ובדוק, כדי להיות מותרת לבעלה.
אשה הרגילה לראות בזמן הנץ החמה, וקמה בבוקר מהשינה ומצאה דם וסת, אינה חוששת שהוסת הגיע בלילה, ונחשב לה שראתה בעונת היום.
שכחה וקימה יחסי אישות ב''עונת הוסת'', ונזכרה באמצע, יפרש הבעל מיד. אם יש חשש שיוציא זרע לבטלה, ימתין בלי לזוז עד שיהיה האבר רפוי לגמרי, ויפרש באבר רפוי לגמרי.
אשה שהיתה טהורה, ובאמצע יחסי אישות הרגישה שיוצא דם מרחמה, לא יפרש הבעל מיד, אלא יסמך גופו על ידיו ורגליו שלא יהנה ממנה, ימתין עד שהאבר יהא רפוי לגמרי, ויפרש באבר רפוי לגמרי.
אשה המשתמשת בכדורים על-פי התר הלכתי, להסדיר את הוסת, תשאל חכם מתי זמן הפרישה אצלה.
אשה כשרה תנהיג עצמה לסמן על לוח השנה העברי שברשותה, בכל חדש את הזמנים הבאים: יום תחלת ראיית דם וסתה, יום ''הפסק בטהרה'' וטבילה במקוה, ''עונת הוסת'' לבעלת וסת קבוע ושלשה זמני הפרישה לאשה בעלת וסת שאינו קבוע, שהם ''עונה בינונית'' ''יום ז החדש'' ו''יום הפלגה''.
רצוי לרכז את הזמנים הללו בטבלת ריכוז המובאת להלן.