אור ברסלב
שער הזהב לטהרה סימן ב' סוגי וסתות

שער הזהב לטהרה

סימן ב' סוגי וסתות

סימן א - השלבים בטהרה

חיוני לכל אשה

לכל אשה יהא בביתה לוח שנה עברי על פי החדשים והתאריכים העבריים. בלוח יהיו מצויינים זמני: זריחה, שקיעה, צאת הכוכבים.

הזמנים משתנים לפי אזורי - הארץ השונים, לכן צריך לבחור את הלוח המתאים לאיזור המגורים.

הלילה הולך אחר היום שנאמר ''ויהי ערב ויהי בקר... ''. לכן, הלילה שלפני היום שיך ליום המחרת. דוגמא: יום שני בלילה נקרא ליל שלישי ושיך ליום שלישי. ולכן הלילה שיך לתאריך של היום שאחריו.

''שעה זמנית'' היא החלק אחד משנים עשר של הלילה או של היום. ''דקה זמנית'' היא אחד מששים של השעה הזמנית.

בימי החרף שהיום קצר והלילה ארוך' ''שעה זמנית'' של יום היא פחות משעה של שעון, ו''שעה זמנית'' של לילה היא יותר משעה של שעון. ואלו בקיץ שהיום ארוך והלילה קצר, להיפך. לכן זמן ''בין השמשות'' שהוא 13.5 ''דקות זמניות''' הינו רק 11 דקות שעון בימים הקצרים של החרף.

סעיף 1: סוגי וסתות

ישנן שני סוגי וסתות:

1) ''וסת קבוע'' כאשר דם הוסת מופיע לפי סדר קבוע, בזמן קבוע ובאותה עונה.

2) ''וסת שאינו קבוע'' כאשר דם הוסת מגיע בסדר שאינו קבוע, בזמנים משתנים.

בגלל חולשת הדורות האחרונים, לרב הנשים יש וסת שאינו קבוע.

''עונה'' היא לילה או יום;

''עונת לילה'' משקיעת השמש עד הזריחה למחרת בבקר.

''עונת יום'' מזריחת השמש עד שקיעתה.

סעיף 2: ''וסת קבוע''

אשה בעלת ''וסת קבוע'', פורשת מבעלה ובודקת עצמה רק באותה עונה שרגילה לראות דם-וסת.

כיון ש''וסת קבוע'' יכול להופיע במספר צורות, צריכה האשה לדעת לאיזה סוג היא שייכת.

המצויים ביותר מבין סוגי ''וסת קבוע'' הם: א) ''וסת הפלגה'' ב) ''וסת החדש'' ג) ''וסת השבוע''.

ישנם סוגים נוספים שאינם נפוצים, ולכן לא נכנס להסביר אותם, והם: ''וסת הפלגה בדילוג'', ''וסת החדש בדילוג'', ''וסת הסרוג'', ''וסת הכפול'', ''וסת הגוף'', ''וסת המרכב מגוף וימים'', ''וסת הגוף על-ידי סיבה''.

כדי שהוסת יקרא ''וסת קבוע'', צריך שיתקיימו התנאים הבאים:

1) כשתראה ארבע פעמים ברציפות באותו הפרש זמן ביניהם זהו הנקרא ''וסת הפלגה''.

כשתראה שלש פעמים ברציפות באותו תאריך בחדש העברי זהו הנקרא ''וסת החדש''.

כשתראה שלש פעמים ברציפות באותו יום בשבוע באותו הפרש זמן ביניהם זהו הנקרא ''וסת השבוע''.

2) כדי לקבע וסת צריך שכל ראיות דם הוסת יהיו באותה עונה (''עונת לילה'' או ''עונת יום'') דהיינו, כולן בלילה או כולן ביום.

3) אינו נחשב וסת אלא כאשר ראיית דם הוסת מלוה בהרגשת פתיחת הרחם, או הרגשת זעזוע הגוף, או מצאה דם על ''עד הבדיקה''. (על ''עד הבדיקה'' - במצאה שלש פעמים). אבל ראיית כתם דם ללא הרגשה אינה נחשבת כלל בקביעת הוסת. (פרוט דיני כתמים בסימן ד')

כדי לעקור ''וסת קבוע'' צריך שיתקימו התנאים הבאים:

1) כאשר זמן ראיית דם הוסת, השתנה שלוש פעמים רצופות. אם השתנה רק פעם אחת או פעמים, פורשת מבעלה ובודקת עצמה גם בעונה של ה''וסת הקבוע'' וגם בעונה החדשה, שראתה בה בפעם האחרונה (''ביום החדש'' ו''ביום הפלגה'').

2) רק כאשר בדקה עצמה ב''עונת הוסת'' ולא מצאה כלום. אבל אם לא בדקה עצמה, אפילו שלא הרגישה כלום, לא נעקר זמן הוסת.

אשה שזמן וסתה נעקר שלש פעמים רצופות, דינה כאשה שיש לה וסת שאינו קבוע.

בספירת ''ימי הפלגה'' שהם הפרש הימים בין שתי ראיות דם וסת, צריך:

1) לספר את הימים, מתחלת ראיה לתחלת ראיה הבאה, גם כשרואה דם וסת מספר ימים.

2) יש לכלל בספירת הימים את יום תחלת ראיית הוסת האחרון, ואת יום תחלת ראיית הוסת הקודם.

א) ''וסת הפלגה''

כאשר רואה ארבע ראיות דם וסת רצופות, וביניהן שלשה הפרשים שוים, וכל הראיות באותה עונה כולן בלילה או כולן ביום הרי היא בעלת ''וסת הפלגה''. יום הפרישה שלה הוא עונת הוסת בלבד.

דוגמא: ראתה ארבע ראיות וביניהן שלשה הפרשים של 28 יום כל פעם, וכל הראיות בלילה. קבעה לה ''וסת הפלגה'' ל - 28 יום בעונת הלילה.

ב) ''וסת החדש''

כאשר רואה שלש ראיות דם וסת רצופות, וכלן באותו תאריך של החדש העברי, בין אם זה בחדש מלא ובין אם זה בחדש חסר, וכל הראיות באותה עונה כולן בלילה או כלן ביום, הרי היא בעלת ''וסת החדש''. יום הפרישה שלה הוא עונת הוסת בלבד.

דוגמא: ראתה שלש ראיות בתאריכים הבאים: ה' תשרי, ה' חשון, ה', כסלו, וכל הראיות ביום. קבעה לה ''וסת החדש'' ב - ה' בחדש העברי בעונת היום.

ג) ''וסת השבוע''.

כאשר רואה שלש ראיות דם וסת רצופות, וביניהן שני הפרשים שוים, וכל הראיות באותו יום השבוע, וכל הראיות באותה עונה כולן בלילה או כולן ביום, הרי היא בעלת ''וסת השבוע''. יום הפרישה שלה הוא עונת הוסת בלבד.

דוגמא: ראתה ביום רביעי בשבוע וכעבור שלושה שבועות שוב ראתה ביום רביעי בשבוע וכעבור שלשה שבועות נוספים ראתה שוב ביום רביעי בשבוע, וכל הראיות בלילה. קבעה לה ''וסת השבוע'' ביום ד' בשבוע בעונת הלילה בכל שלשה שבועות.

סעיף 3: ''וסת שאינו קבוע''

אשה בעלת ''וסת שאינו קבוע'', פורשת מבעלה ובודקת עצמה בשלשה זמנים שקבעו חכמים, שבהם יש חשש שתראה דם וסת, והם: א) ''עונה בינונית'' ב) ''יום החדש'' ג) ''יום הפלגה''.

א) ''עונה בינונית''.

פורשת ביום ה- 30 מראית דם וסתה האחרון ובאותה עונה שראתה בפעם האחרונה.

דוגמא: ראתה ביום חמישי בשבוע בעונת הלילה, תפרש מבעלה ותבדוק עצמה ביום ששי בשבוע כעבור ארבעה שבועות בעונת הלילה. כגון שראתה בתאריך כ''ג חשון בעונת הלילה תפרש כעבור שלושים יום בכ''ג כסלו בעונת הלילה. (כגון חשון חסר, בן 29 יום).

ב) ''יום החדש''.

פורשת באותו תאריך בחדש העברי, שראתה בו דם וסת בחדש הקודם ובאותה עונה שראתה בפעם האחרונה:

דוגמא: ראתה בתאריך כ''ג חשון בעונת היום, תפרש מבעלה ותבדוק עצמה כעבור חדש בתאריך כ''ג כסלו בעונת היום.

ג) ''יום הפלגה''.

תחשב את הפרש הימים בין תחלת ראיית דם הוסת האחרון לתחלת ראיית דם הוסת הקודם לו; ''יום הפלגה'' יהיה כעבור מספר ימים השוה להפרש זה, מתאריך ראיית הוסת האחרון. ובהגיע יום זה תפרש מבעלה, ותבדוק עצמה:

דוגמא: ראתה בתאריך כ''ו תשרי, ושוב ראתה לאחר מכן כעבור 28 יום בתאריך כ''ג חשון בעונת היום. תפרש מבעלה, ותבדוק עצמה כעבור 28 יום נוספים בתאריך כ''א כסלו בעונת היום. (כגון שחדש תשרי מלא בן 30 יום, וחדש חשון חסר, בן 29 יום).

בכל החשובים של הפרשי הימים בין ראיית דם וסת אחת לראיית דם הוסת שלאחריה, יש לכלל את יום תחלת הראיה של הוסת האחרון ואת יום תחלת הראיה של הוסת הקודם.

דוגמא: ''וסת שאינו קבוע'' - ראתה דם וסת בתאריך א' תשרי בעונת הלילה, ושוב ראתה בתאריך כ''ו תשרי בעונת היום, ושוב ראתה בתאריך כ''ג חשון בעונת היום.

תוכן העניינים

שער הזהב לטהרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה