אור ברסלב
שער אשר - הלכות נדה התנצלות המחבר בשפה רפה מדבר על דבר הספר יספר

שער אשר - הלכות נדה

התנצלות המחבר בשפה רפה מדבר על דבר הספר יספר

דברי פתיחה והקדמה

איתא ביומא (לח:) אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן, ראה הקב"ה שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור, שנאמר כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל. ואמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן אפילו בשביל צדיק טובא משמע. אמר רבי נחמן בר יצחק חסידו כתיב. ע"כ.

והנה בחסד ה' עלינו זכינו בדור יתום זה למאור הגדול מבצר עז ומגדול, מרן מופה"ד והדרו, אשר המלך חפץ ביקרו, וכל העם רצים לקרתו, המאיר לארץ ולדרים, בספריו המאירים והבהירים, עניו כיונים על אופיקי התלמוד והפוסקים, אשר מפיו אנו חיים וממימיו אנו שותים מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א. השי"ת יחזקהו ויאמצהו ואורך ימים ישביעהו ועל מי מנוחות ינהלהו אמן.

ואנא עבדא דנקיטנא בשיפולי גלימי דרבנו הגדול שליט"א, וספריו הקדושים לנו לעינים, יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת, הנה לאחר לימוד הסוגיא בש"ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים, טור וב"י, וש"ע ונו"כ. אגמור חיפוש מחיפוש בספרי רבינו הגדול שליט"א. וכך הוה עובדא גם בלומדינו מסכת נדה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (בזמן חורף תשמ"ז) בבית המדרש "דרכי מישרים" (וכעת נקרא "שער אשר") אשר בראשותי. (וגם כמה שנים קודם לכן למדנו נושא זה בבית המדרש "נתיב בנימין" עם ידי"ן הרב הגאון מוהר"ר חיים רבי שליט"א). ולקראת סיום מקצוע זה (בתמוז תשמ"ח) בבית מדרשנו זרח והאיר באור יקרות הספר הנפלא טה"ב ח"א ואח"כ (בשבט תש"ן) טה"ב ח"ב. מטבע הדברים ביודענו עוד מקדם קדמתא שכל דברי רבינו הגדול שליט"א צוף דבש אמרי נועם מתוק לנפש ומרפא לעצם (משלי טז, כד), על כן כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הרואה אותה, בעודה בכפו יבעלנה (ישעיה כח, ד'). ובלומדי אז בספרי רבינו הגדול שליט"א ראיתי לבאר ולברר לעצמי כמה ענינים אומר לדב"ק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימות (ישעיה מא, ז'), וכתבתים בקיצור נמרץ בשולי הגליון. וגם ראיתי לת"ח אשר כגילי שהתקשו באיזהו מקומן וביארתי להם הדברים כפי הבנתי הדלה בס"ד. אמנם מעט מזעיר פה ושם, הוקשה לי הקטן ג"כ או שנטתה דעתי הקצרה והדלה מדעתו הרחבה והעמוקה של רבינו הגדול מרן המחבר שליט"א, ואין זה אלא מקוצר המשיג ועומק המושג. וכדרכה של תורה נשאתי ונתתי בדב"ק. וברור ופשוט ואצ"ל שאיני אומר קבלו דעתי (ועי' להגאון החזו"א זיע"א באגרותיו, ח"ב אגרת טו).

ועדיין צריכים אנו למודעי, על מה ראיתי ככה, לאחר כעשור שנים, לחרוט הדברים בעט ברזל ולהביאם לדפוס. וברפט שמתחילה לא עלה על דעתי לעשות כדבר הזה, רק שרטטתי לעצמי כדרך לימודי. והן אמת שמן המפורסמות היא גודל מעלת כתיבת חידושי תורה והפצתם לזכות את הרבים, להבין ולהורות לשעה ולדורות, וכמו שכתבו רבותינו הגדולים, הלא בספרתם. עי' בספר פלא יועץ (ערך ספר, ועי"ע בערך אספה), ועי' בהקדמה לספר לב שומע להגאון הגדול מוהר"ר חיים הכהן זצוק"ל, ובהקדמה לספר שער שימעון אחד (ח"א) להגה"צ רבי שימעון חיררי שליט"א, ובספרו שו"ת שערי צדק ח"ב (חאור"ח סימן א'), ועי"ע בהקדמה לספר קרן אור להרה"ג משה חורב שליט"א שהביא למעלה משבעים (!) טעמים במעלת כתיבת חדו"ת והדפסתם. ועי"ע. בהקדמה לספר מלאכת אופיר לידי"ן חבר בית מדרשנו הרה"ג אופיר אלבז שליט"א.ברם, כשאני לעצמי אמרתי שאולי אין הדברים אמורים לגבי דידי ומי יימר דראויים הם למעלה זו ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול (ברכות טז:). אלא שכמה סיבות הביאנו לכך:

א. דאין מסרבין לגדול (פסחים פו:, ב"ש פז.), הוא ניהו הגה"צ חסידא קדישא ופרישא מוהר"ר שמעון חיררי שליט"א, השי"ת יחזקהו ויאמצהו ולכל מילי דמיטב יזכהו אמן. אשר בכל עת ובכל זמן האיץ בי להדפיס חידושי התורה אשר עמדי (ולאו דוקא ד"ת אשר כאן). ולא יכלתי לסרב יותר מפני הכבור ומפני היראה. וכאשר שחתי לפני הגה"צ הנזכר שליט"א, כדברים הנ"ל, שאולי אין בדברי חידוש לא חכמה ולא מלאכה, ושמא יש בזה רמות רוחא וכו', ויען ויאמר, אדרבה דא"כ הדבר דחכמה אין כאן בזה ידעו ערכך באמת ולא יחשבו אותך ליותר ממה שאתה באמת, וא"כ לא רמות רוחא יש כאן אלא ההיפך מזה, ענוה יש כאן. ולאידך גיסא אם כחמה וחידוש יש כאן הלא חיובא רמיא עליך, "ואל תמנע טוב מבעליו" כתיב (משלי ג', כז). ואין טוב אלא תורה שנאמר, כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (משלי ד', ב'). וא"כ ממה נפשך יש להעלות הדברים על שלחן מלכים, מאן מלכי, רבנן.

ב. לקיים את אשר דברתי עלי להשתדל בזה, כאשר נלקח ממני תיק והיו בו כמה מחברות חידושי תורה, ובהם גם מחברת מערכות שבה היו כתובים מקצת מן הדברים שהובאו כאן. ואחר חיפוש ולא נמצא. אמר לי הגה"צ עליון למעלה שליט"א, אם תשתדל להוציאם לאור תמצא אותם, וכך היה שבו ביום נמצא באורח פלאי (ואכמ"ל).

ג. איתא בגמ' שבת (קיח:), וא"ר יוסי מימי לא עברתי על דברי חברי, יודע אני בעצמי שאיני כהן,אם אומרים לי חברי עלה לדוכן אני עולה. ע"כ. (ועי' בעיון יעקב). ואמנם לצערי לא הגעתי עדיין למידה זו, ןעכ"פ על דרך זה נתקיים גם בי הקטן והצב"י, שלא יכלתי לסרב לחברי ולתלמידי ואעשה כבקשתם. ובעזה"י אם חפץ ה' בידי יצלח ותהיה תועלת מספה"ק, אין זה כי אם בזכות הרבים שהביאוני לכך. כי לב יודע מרת נפשו (משלי יד, י'), שאין זה מזכותי.

ד. הנה כבר אמרו החכמים הלא בספרתם (עי' להגאון מילסא בהקדמה לספרו תורת גיטין) דדבר טוב אחד מציל על כל הספר כולו. ואני תקווה שימצא הלומד יותר מדבר טוב אחד בעזה"י.

ה. ואף גם זאת ראיתי ונתון אל לבי, שאם יראה הרואה לתרץ מה שהוקשה לי זהיר פה וזהיר שם. או יאלפני דעת על מה שכתבנו, הנה שכרי אתי ופועלתי לפני. על כן את אחי אנוכי מבקש להודיעני קושט דברי אמת ומה' ישאו ברכה.

ו. וגם ראיתי בליקוטי עצות להר"ן (ערך ת"ת אות מז) שלא יתרשל בחידושי תורה שלו אלא יכתבם לספר וע"י זה יזכה לטובה ולברכה, וע"ע שם (ערך מחלוקת אות כא). ולזאת אזרתי אומץ ונפשי לתת לפניכם היום הכתוב כאן לחיים טובים ולשלום אמן.

ועוד צריך אני למודעי, דספר זה יצא ראשונה מדברי תורה אשר באמתחתי, וזאת כיוון שרוב ככל הדברים היו כתובים לפני בקצירת האומר, ולא נצרכתי אלא להרחיב הדברים ולהוסיף להם נופך בס"ד. ולכן הקדמתי את האמור כאן. והשי"ת יזכני להוציא לאור עולם כל אשר קיבלה נשמתי בהר סיני, אמן.

ומתחילה חשבתי בלבי שיהיה זה קונטרס הכתוב בקיצור נמרץ, ובזה אצא ידי חובה על כל הנ"ל. אלא שחברים מקשיבים הי"ו, קולם ישמיעוני, שנכון יותר להרחיב הדברים מעט, ואף את דברי מרן המחבר שליט"א להביא באופן שיהיה מובן גם לקורא שאינו נמצא כעת ממש בענין. (ולא די בציון העמוד שעליו הדברים חוזרים). וראיתי שדבריהם נכונים מכמה סיבות. חדא, דסיכום דברי רבינו הגדול שליט"א יועיל גם למי שלומד את משמרת הטהרה כעט. ועוד דכש"כ שמועיל למי שכבר למד וצריך להיזכר במה שכתוב שם. וגם לרבות, דיהיו לפני כל קורא פסקי הלכה ותורף דב"ק של רבינו הגדול שליט"א מים התורה אשר במשמרת הטהרה. ונוסף עוד גם מה שכתב הרמב"ן (בריש קונטרס דינא דגרמי), כי אם לא יהיה בדברינו רק השנות הדברים לא הפסדנו טרחינו ועמלינו אצל היודע ועוד הנאמן. ע"כ. וכבר המליצו על כיו"ב "מצוה בחזרת". ובביאור הנכתב בצידו פעמים קצרתי מאד ופעמים הארכתי לפני הענין ולפי הזמן, דיודעים כל באי עירי ושער מקומי שרבו טרדותי ואפס הפנאי, הן בבית המדרש שברשותי, והן בהרבצת תורת לציבור הרחב די בכל אתר, ואת עלית על כולנה להשיב דבר הלכה שאולי דבר, אשר בחסדי ה' אכשור דרא ושואלי'ם רבים הילכו בו וליל. והן אשר עצה ותושיה יבקשו מקטן אשר כמוני, ונותרה את הכרמים שמעוני. ובפרט שגם מצב בריאותי אינו איתן איתי ועיתים חלים ועתים ל"א. ובין שיעורא לשיעורא ובין גברא לגברא, כתבתי את אשר לפניכם והדן לכף זכות דנין אותו לזכות (שבת קכז:).

קראתי לחיבור זה בשם "שער אשר" לרמוז שמי בקרבו. כי "שער אשר" גימטריה שמעון יוחאי אשר ס"ט, בדיוק. חושבנא דדין כחושבנא דדין. וכמש"כ הרוקח בהקדמה לסיפרו שצריך המחבר שמו בשם חיבורו. ועוד ירמוז כי בעזה"י ובחסדיו הרבים הוא שער והתחלה לשאר חידושי תורה אשר עמדי (שו"ת, מערכות, דרשות ורעיונות על סדר פרה"ש ועוד). יזכני ה' יתברך להוציאם לאור עולם במהרה מתוך נחת ושלוה השקט והבטחה אמן. ועוד ירמוז כי ענין טהרת בית ישראל בדקדוקו הן הנה שער קדושתו של עם בחר לו יה, בני אל חי. אשר בזה יבדלו משאר אומות העולם בתכלית ההבדלות. עי' מסכת כלה (פ"א) וכלה רבתי (פ"ב) דמי שעז פנים בין הנדה הוא. ע"ש. ויש להאריך עוד בגודל מעלת הטהרה וחיוב לדקדק בהלכותיה, שהוא היסוד העיקרי שעליו נשענים כל בית ישראל, אלא שאפס הפנאי ועוד חזון למועד בל"ן בע"ה וישועתו. ומ"מ רק נזכיר שחשיבות מיוחדת יש ללימוד מסכת נדה אליבא דהלכתא, ובפרט שהוא צורך רבים ללמדם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו, וע"י זה יזכו ללמוד על מנת ללמד וגם ללמוד על מנת לעשות שמספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. עי' פרוש רבינו עובדיה מברטנורא באבות (פ"ד מ"ה), שביאר דיברי התנא (שם) הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד, דהיינו שהלומד על מנת להיות תמיד עסוק בתורה ואין בדעתו גומל חסדים עם הבריות (כרבה בר"ה יח.), מספיקין בידו כפי מחשבתו. והלומד על מנת לעשות , שהוא רוצה לעסוק בתורה ולהיות ג"כ גומל חסדים (כאביי שם) יזכה ללמוד וללמד וגם לשמור ולעשות כפי מחשבתו. ע"כ. וידוע מה שדרשו חז"ל (סוכה מט:) על הפסוק ותורת חסד על לשונה (משלי לא, כו), תורה ללמדה זו היא תורה של חסד, שלא ללמדה זוהי תורה שאינה של חסד, ע"כ. והכ יזכה לתורת חסד ללמוד וללמד וגם לשמור ולעשות. [ואין להקשות דהא רבה נמי לימד תורה וא"כ גבי דידיה חסד נמי איכא. די"ל כפי שתירצו בזה בתוס' (ר"ה יא, וע"ע תוס' ובמות קה.).ע"ש,ודו"ק]. ועי"ע מש"כ לפרש על המשנה זו רבינו יונה (שם), הלומד על מנת ללמד, ח"ו אין זה מדבר בלומד על מנת ללמד ולא לעשות. אלא שלומד רק פסקי הלכות איסור והיתר וזה מה שמעלה בידו, אבל הלומד על מנת לעשות דהיינו שמפלפל בלימוד וטורח הרבה וכל מחשבתו על המעשה להיות אמיתי , ובזה מספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. עכת"ד. וגם לפני זה נכון הוא שילמוד כנ"ל. ובתפארת ישראל (שם ס"ק כז) ביאר, דלומד על מנת ללמוד הוא בדברים שאינם למעשה, והלומד על מנת לעשות הוא לימוד שיש בו הלכה למעשה, וע"ז קאמר שזוכה ללמוד וללמד וגם לשמור ולעשות המעשה. והכא נמי כנ"ל. והשי"ת יזכנו לכל המעלות והמידות בלימוד ובעסק התורה ובקיום מצוותיה אמן.

ועיני לשמיא נטלית, יהי רצון מלפני ה' או"א שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אכשל חלילה בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם. (ברכות כח: ועי' פירש"י ומהרש"א שם). ויה"ר מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתאיר עיני במאור תורתך, ותצילני מכל מכשול וטעות הן בדיני איסור והיתר, והן בדיני ממונות, הן בהוראה והן בלימוד. גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ומה ששגיתי כבר העמידיני על האמת, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (ט"ז אור"ח סוף סימן קי).

ואני תפילה לאל נורא עלילה, שיתקבל חיבורי זה ברעוא בבי מדרשא קדם רבנן ותלמידהון. ויה"ר מלפניך ה' או"א שאזכה לחבר עוד חיבורים טובים ומועילים, ולהוציא לאור כל אשר קבלה נשמתי מהר סיני, מתוך נחת ושלוה בבריאות איתנה ונהורא מעליא אמן.

הכו"ח יום יא לחדש אדר שנת שמחת"י באומרים לי לפ"ק. יומא דהילולא דמרן החיד"א זיע"א הצב"י שמעון י. אשר ס"ט תל אביב ת"ו.

תוכן העניינים

שער אשר - הלכות נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה