אור ברסלב
שער אשר - הלכות נדה דברי פתיחה והקדמה

שער אשר - הלכות נדה

דברי פתיחה והקדמה

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון. חמדה גנוזה הנחילנו, ותורה ומצוות זיכנו. כי הם חיינו ואורך ימינו, ובהם יומם ולילה נהגה חכנו.

ידוע הדבר ומפורסם הענין כי עסק התורה הוא מקור חיותינו לטוב לנו כל הימים. הן לעם ישראל ככלל והן לכל איש מישראל כפרט. ובמקומות רבים נאמר דבר זה. ונציין מעט מזעיר ואפס קצהו מהמובא בים תורתינו הקדושה בענין מעלת עסק התורה לכלל ולפרט.

איתא באבות דרבי נתן (פרק לא משנה ג'), תורה היתה כתובה ומונחת בחיקה של הקב"ה, ואומרת שירה עם מלאכי השרת תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם. ובגמרא פסחים (נד:) אמרינן שהתורה קדמה לעולם אלפיים שנה. והנה השי"ת מקור הטוב והחסד, ברוב טובו וחסדו שעשועין דיליה הנחילנו, תורת אמת נתן לנו, ברוך אשר בחר בנו. לטוב לנו ככלל, שהרי כבר נאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיהו לג, כה). ודרש עליה רבי אלעזר שאלמלא ברית התורה שנאמר בה והגית בו יומם ולילה (יהושע א', ח) חקות שמים וארץ לא שמתי (פסחים סח:, נדרים לב.). ומבואר שאלמלא עסק התורה של עם ישראל אין זכות קיום לעולם. וכן אמרו חז"ל (שבת פח). מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהו ובה. ע"כ. והדברים מפורשים ואין מה להוסיף עליהם. וכן במקומות רבים מאוד בזוה"ק מפליג בשבח עסק התורה ובכחה להשבית אויב ומתנקם וכל דבר רע לכלל ישראל. ולדוגמא בעלמא מש"כ בזוה"ק (פר' בשלח דף נח.), ר' חייא אמר, ימינך ה' נאדרי בכח, דא אוריתא. ועל דא ימינך ה' תרעץ אויב, דלית מלה בעלמא דיתבר חיליהון דעמין עובדי עבודה זרה, בר בשעתא דישראל מתעסקין באורייתא, דכל זמן דישראל מתעסקין באורייתא ימינא אתתקף, ואתבר חילא ותוקפא דעבודה זרה וכו', וע"ש עוד.

ולא זו בלבד שע"י עסק התורה אתבר חילא ותוקפא דע"ז, אלא אף גם זאת שבכחה לגאולנו גאולת עולמים. ולא עוד אלא שאך ורק בה תלוי קירוב גאולתינו ופדות נפשנו. וכך פירש באור החיים הקדוש בפרשת תצוה (שמות כז, כ'), על הפסוק ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד, וז"ל: ובדרך רמז יתבאר הכתוב על דרך מאמר הובא בספר זוהר חדש, כי ד' גלויות של ישראל, כל א' מהם נגאלו ממנו בזכות אחד. גלות הראשון נגאלו בזכות אברהם אבינו ע"ה, ב' בזכות יצחק, ג' בזכות יעקב, והד' תלוי בזכות משה ולזה נתארך הגלות כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצוות, אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה, וזהו שרמז הכתוב כאן באומרו ואתה תצוה את בני ישראל, על דרך כי מלאכיו יצוה. או על דרך אומרם ז"ל אין צו אלא מלכות כי הוא ימלוך עלינו לעתיד, ותנאי הוא הדבר שיעסקו ישראל בתורה, וזהו אומרם ויקחו אליך שמן זית זך, ירמוז אל התורה שנמשלה לשמן, מה שמן מאיר לעולם כך התורה, והם דברי הזוהר שכתבנו בסמוך. ודקדק לומר זך שצריכין לעסוק בתורה לשמה בלי שמרים שהם לקנתר ח"ו או להתגדל וכדומה, אלה הם שמריה. ואמר עוד כתית פירוש שצריכין לעסוק בתורה ולכתת גופם וכוחם, על דרך אומרם זאת התורה אדם כי ימות וכו'. עכלה"ט. וכיו"ב כתב עוד לפרש בפרשת ויחי את הפסוק כבס ביין לבושו (בראשית מט, יא'), וז"ל: כי גלות ד' שבו יגלה הגואל העצום צריך שתהיה ביד ישראל מצות עסק התורה, וזולת זה יתעכב מבוא. ולזה רמז באומרו כבס ביין לבושו, פי' כי כחו של המלך המצופה, שילה שמו (דכתיב לעיל מיניה עד כי יבא שילה - המעתיק). הוא בחינת עסק התורה, שיתעסקו ישראל ביינה של תורה וכו'. ע"ש. (ועי"ע לקמן בד"ה ובאור החיים).

הנה מה שהביא מהזוהר חדש שגלות הרביעי תלוי בזכות משה, כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצוות אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה. וכן מה שכתב לפרש בפרשת ויחי על הפסוק כבס ביין לבושו, נראה דאפשר לרמוז זאת בס"ד עפ"י הנאמר במלאכי (ג', כב- כג): זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים, וסמיך ליה, הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. דהיינו שע"י שנזכור תורת משה לעסוק בה כדבעי, בזכות זה נזכה להנני שולח לכם את אליה הנביא, שיבא ויבשרנו על ביאת משיח במהרה בימינו, ונזכה לגאולת עולמים אמן.

ועל מה שכתב שהתורה נמשלה לשמן, מה שמן מאיר לעולם כך התורה. עי"י בדברים רבה (ז', ג') דהתורה נמשלה לשמן שמן תורק שמך. (וע"ש עוד). ועי"ע בגמ' (סוטה כא.) שהתורה נמשלה לאור. שכך דרשו חז"ל (שם) את הפסוק כי נר מצוה ותורה אור, תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור. את המצוה בנר לומר לך מה נר אינו מאיר אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה. ואת התורה באור, לומר לך מה אור מאיר לעולם (הלמד בשוא, כלומר תמיד) כך התורה מגינה על העולם. ע"כ.

ופועל יוצא מהטוב לכלל הוא גם הטוב לפרט (שכל כלל בנוי מכללים הרבה, ובכלל מאתיים מנה). ומ"מ מלבד האמור הנה לך בפירוש מעט מדברי חז"ל על הטוב הצפון ע"י עסק התורה, לכל איש מישראל כפרט. בהתהלכך תנחה אותך, זה העולם הזה. בשכבך תשמור עליך, זו מיתה. והקיצותה היא תשיחך, לעתיד לבא. וכן אמרו בגמ' (קידושין פב.) דהתורה משמרתו מכל רע בנערותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו. וכן במסכת אבות (פ"ו מ"ז) גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה בעוה"ז ובעוה"ב. וכן הוא במסכת כלה (פרק ח'). והכי איתא עוד שם אבות (פ"ו מ"ה) ובכלה (שם), גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות. וכן מצינו הרבה פסוקים בשבח עסק התורה, ובפרט בספר משלי, ודרשו עליהם חז"ל בתלמוד. ומהם, אורך ימים בימינה ובשמאלה עשר וכבוד (שם ג' טז) ועי' בגמ' שבת (סג.) מה שדרשו חז"ל על זה. וכן עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר (שם ג' יח), ועי' ברכות (לב:). ועוד כתיב, כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא (שם ד', כב), וכן רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך (שם ג', ח'), ועי' עירובין (נד.) מה שדרשו חז"ל על פסוקים אלו. וכן נראה לפרש בס"ד בשבח עסק התורה, גם את הפסוק נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי (תהילים קיט, קה). שכאמור (לעיל) מצוה היא בבחינת נר, ואורה מעט שמאיר לפי שעה בלבד. הנה כמו כן גם אינו יכול להאיר למרחק רק בקרוב אליו וזהו שנאמר נר לרגלי, דהיינו בקרוב אליו. אבל התורה שנמשלה לאור, שנאמר ותורה אור, היא מאירה לנתיבתי. דהיינו שמאירה את הדרך והנתיב שלפניו וברחוק ממנו ג"כ. ה' יזכנו לאור התורה אמן.

וכן במקומות רבים מאד בזוה"ק מפליג בשבח עסק התורה, גם לכל איש ישראל כפרט, וכך קורא בהם יתלהט לבבו בשלהבת אש התורה. ועי' לדוגמא בזהר (פרשת וישלח, דף קסח ריש ע"א), דכל מאן דאשתדל באורייתא קב"ה משיך עליה חיין עילאין, ואעיל ליה לחיי עלמא דאתי דכתיב כי הוא חייך ואורך ימיך. וכתיב ובדבר הזה תאריכו ימים, חיין בהאי עלמא וחיין בעלמא אתי. ויעוי"ש עוד. וכן בזוה"ק (פרשת וישב דף קפד סוף ע"ב ודף קפה ריש ע"א) האריך בשבח עסק התורה. ומקצת מדבריו שם, וכל מאן דאשתדל באורייתא לשמה, כד נפיק מהאי עלמא אורייתא אזלא קמיה ואכרזת קמיה ואינת עליה דלא יקרבון בהדיה מאריהון דדינא וכו'. וע"ש עוד. וכאמור כן הוא במקומות רבים בזוה"ק. כיעוי"ש.

וגם הנה לך דוגמא לטוב לנו, ע"י עסק התורה, ככלל וכפרט כאחד, מה שידוע ומפורסם מדברי חז"ל בת"כ על הפסוק אם בחקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם (ויקרא כו ג'), יכול זה קיום המצוות, כשהוא אומר ואת מצוותי תשמרו הרי קיום המצוות אמור. הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה. ע"כ והובא ברש"י (שם). וע"ע באור החיים (שם) במ"ב פירושים שכתב על הפסוק הנ"ל שהאריך בהם במעלת עסק התורה. ע"ש ותרווה צמאונך. ובפוסקים שאחר פסוק זה בתוה"ק מבטיח השי"ת כל הטוב האפשרי והנחוץ לכלל ולפרט, גשמים בעתם, ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבור בארצכם וכו' (ואפילו חרב של שלום. תענית כב:), והפרתי אתכם והרבתי אתכם, ונתתי משכני בתוככם וכו' והדברים מפורשים וברורים ואינם צריכים הסבר כלל.

וז"ל רבינו אור החיים הקדוש על הפסוק ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחן שם ישראל כנגד ההר (שמות יט, ב'): קשה למה איחר המקום כי פסוק זה היה לו להקדים קודם פסוק שלפניו שאמר באו מדבר סיני. ואולי שהוא על דרך אומרם אהבה מקלקלת השורה להקדים המאוחר, שלהיות כי הוא זה יום המקווה לבורא, לתורה, לעולם, לעליונים ולתחתונים. ומיום הבריאה הם יושבים ומצפים מתי יבואו בני ישראל מדבר סיני, לזה כשהגיעו שמה לא עצרו כח לספר סדר הדבר ותכף קדמה ההודעה באומרו ביום הזה באו מדבר סיני, הגיע חשוק ונחשק לחושק וחשק ושמחו שמים וארץ כי זה הוא תכלית הבריאה ותקותה. ואח"כ חזר הכתוב להודיע פרטן של דברים. ע"כ. [וע"ש מה שביאר עוד בפסוק זה ג' ענינים הנצרכים כהכנה לקבלת התורה וקנינה. ע"ש.] ועם כל מעלתה ויוקרתה של תוה"ק שאין לך מעלה גדולה ממנה, וכל קיום העולם,הכלל והפרט, ממנה, עם כל זאת הנה תורה מונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד (קידושין סו.) היש לך מתנה גדולה מזו? והיש לך חסד גדול וטוב יותר מזה? ואין טוב אלא תורה שנאמר, כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (משלי ד', ב') ועי' מנחות (נג:).

ואם חלילה נרפים מעסק התורה, הלא מודעת היא זאת דדין גרמא לכל ענין שהוא היפך הטוב ב"מ. וכדפירש רש"י על הפסוק ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה (ויקרא כו, יד), וז"ל: ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה. ולדעת מדרש חכמים יכול לקיום המצוות, כשהוא אומר ולא תעשו וגו' הרי קחום המצוות אמור. הא מה אני מקיים ואם לא תשמעו לי, להיות עמלים בתורה וכו'. ע"כ. וכן פירש באור החיים הקדוש זיע"א בדקדוק הכתוב ואם לא תשמעו לי, דהיכן נצטוו על השמיעה שיוצדק לומר בכפל התנאי אם לא תשמעו, ולא היה צריך להתחיל אלא מאם בחקתי תמאסו, ונרא כי כאן התכוון הכתוב להעירך כי מה שאמר בתחילת הדברים אם בחקתי שכוונתו הוא על עסקי התורה ועל זה רשם בהפכיותה שלילת השמיעה, ואיזו מצוה שתלויה בשמע אזן הוי אומר עסק התורה ע"ד אומרו שמעו ותחי נפשכם. ישמע חכם ויוסיף לקח. ולצד שנתכוון ה' במאמר בחקתי לכל מה שפירשנו בה בכפל התנאי תלה כל הנמשך העדר התורה. עכלה"ט.

וכן בזוה"ק בכמה דוכתי. ולמשל בזוה"ק (פרשת בשלח דף נח. בהמשך לדבריו שהזכרנו לעיל), ובשעתא דישראל לא מתעסקין באורייתא, שמאלא אתתקף ואתתקף חיליהון דעובדי עבודה זרה, ושלטין עלייהו וגזרין עלייהו גזרין דלא יכלין למיקם בהו, ועל דא האתגליו בני ישראל ואתאבדרו בני עממיא, הדא הוא דכתיב על מה אבדה הארץ וגומר. ויאמר על עזבם את תורתי דהא כל זמנא דישראל ישתדלון באורייתא, אתבר חילא ותוקפא דכל עובדי עבודה זרה הדא הוא דכתיב ימינך ה' תרעץ אויב. אמר רבי אלעזר ודאי הכי הוא, דכל זמנא דקליהון דישראל אשתמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וכו' כמה דתנינא (בראשית כז) הקול קל יעקב, ואי לאו הידים ידי עשיו. והא או קימנא. ע"כ. ואתה תחזה דהכל תלוי בעסק התוה"ק אם לטוב ואם למוטב חלילה.

והנה על הפסוק הקול קל יעקב והידים ידי עשיו ידוע מה שיש לשאול על כך, שלכאורה נראה שעם כל זה שהקול קל יעקב מ"מ הידים ידי עשיו, ומנין דרשו חז"ל הקדושים כשהקול קל יעקב אין הידים ידי עשיו? הנה בספר דברי אליהו על התורה (ליקוטים בש"ם הגר"א) הסביר כוונת חז"ל כשהקול של יעקב, הידים של יעקב הם ידי עשיו. כלומר שכחו של עשיו נמסר ליעקב. ע"כ. (ואגב, מה שצוין שם לגמ' (גיטין נז) על דברי חז"ל בזמן שקולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידים ידי עשיו, אמנם הפסוק הקול קל יעקב והידים ידי עשיו מובא בגיטין (שם) אך אינו ענין לפרוש זה. ע"ש. ודו"ק. ודברי חז"ל אלו הם בפתיחה לאיכה רבתי ב', ועי"ע בב"ר (סה, טז), ובזהר הנ"ל (שמות נח, ובזהר בראשית קעא.) ועי"ע במש"כ להסביר בזה בספר לב אליהו (ספר בראשית פרשת תולדות עמ' צו) ביתר הסבר. ע"ש. ויש הסבר נוסף על זה, שהכתיב בפסוק הוא הקל (חסר וא"ו) קול יעקב, וכשהל קול יעקב - היינו לימוד ועסק התורה הוא קל יעקב ואינו ברוב עז ותעצומות כדבעי, חלילה, אזי הידים ידי עשיו שולטות ח"ו. ומכאן כשהקול קול יעקב הוא בכמות ובאיכות כדבעי - אין הידים ידי עשיו שולטות. ודו"ק.

ומן המפורסמות היא כמש"כ הרמב"ן (במדבר י', לה) על הא דאיתא בגמ' (שבת קכז.) שפרשת ויהי בנסוע הארון נכתבה במקום שנכתבה, דתניא רשב"ג אומר עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה ולמה כתבה כאן כדי להפסיק בין פורענות לפורענות. והסביר הרמב"ן זלה"ה שבאגדה נמצא שנסעו מהר סיני בשמחה כתינוק הבורח מבית הספר, אמרו שמא ירבה ויתן לנו מצוות. וזהו ויסעו מהר ה' שהיה מחשבתם להסיע עצמן משם מפני שהוא הר ה'. וזהו פורענות ראשונה והפסיק שלא יהיו שלש פורעניות סמוכות זו לזו ונמצאו מוחזקים בפורענות. וקרא החטא פורענות אע"פ שלא אירע להם ממנו פורענות. ושמא אלמלא חטאם זה היה מכניסם לארץ מיד. עכלה"ט. אתה הראת לדעת שאלמלא חטא בריחתם מהר סיני ורפיונם מקבלת התורה כדבעי, היו נמנעים כ שאר החטאים שנעשו במדבר, ובכללם מעשה העגל וחטא המרגלים, וממילא היו נמנעים כל הפורענויות והצרות שנגרמו בעטין. והיו נכנסים מיד לארץ ומקדש על תילו ואיש תחת גפנו ותחת תאנתו וכו'.

ואיתא במסכת אבות (פ"ד מ"י) ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך. וז"ל רבינו יונה (שם): אלו הרשעים הדובים והאריות הבטלים ממלאכה שהם שבט מוכיח ובהם נפרע מן הבטלים בתלמוד תורה כי לא בידו רוצה לשלם, אך ע"י אחרים במדת הפורענות. ולעומת זאת אם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך. ובמדה טובה הקב"ה בעצמו ובכבודו נותן שכר לעוסקי תורתו, לא ע"י מלאך ולא ע"י שליח, וע"ש עוד.

ובאור החיים פרשת ויחי ביאר את הנאמר, ובדם הנבים סותה (בהמשך למש"כ לבאר על הנאמר כבס ביין לבושו, והבאנו דב"ק לעיל ד"ה ולא זו בלבד), וז"ל: ואומרו ובדם ענבים וגו' נתכוין לומר כי אם יגיע זמן הגאולה ולא ימצא יין. פי' שאין בנו תורה תהיה הגאולה באמצעות עול ותוקף הגלות אשר יצירון אומות העולם לישראל, כאומרם ז"ל כי כשיגיע קץ הנחתם ולא יהיה בישראל זכות לגאולם יעמיד להם מלך קשה כהמן וכו', והוא אומרו ובדם ענבים, כי באמצעות היסורין יזדככו הנפשות ויתבררו ניצוצי הקדושה כדרך שיתבררו מאמצעות בחינת התורה, אלא שזו מלאכתו נאה וזו מלאכתו בלתי נאה וכו'. ומבואר, דעסק ועמל התורה יש בו לכבס ולהכשיר בצורה נאה, ואם חלילה נרפים מעסק התורה אזי הכיבוס וההכשר יהיה ע"י יסורים ב"מ. ועוד לו בהמשך דב"ק, כי הפרש גדול יהיה בין אם תהיה הגאולה באמצעות התורה והמצוות שאז יגלה בגלוי מלכות עליון, לאם תהיה באמצעות הנקמה אשר תהיה בישראל, יהיה בבחינת עני ורוכב וכו'. ע"ש.

וכן דרשו חז"ל על הפסוק ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (שמות יז, ח'). ואמרינן בגמ' (סנהדרין קו.) מאי לשון רפידים רבי יהושוע אומר שריפו עצמן מדברי תורה. וכן הוא בזוה"ק (שם, בשלח דף סה:(. ועל דרך זה כתב באור החיים זלה"ה (שם) וז"ל: ויבא עמלק וגו', להיות שנתעצלו בתורה שנמשלה למים דכתיב כה דברע כאש ולא נתעסקו במלחמתה של תורה, לזה הענישם בצמאון כנגד בחינת המים ובאש המלחמה של עמלק. ה' יצילנו מכל דבר רע ויזכנו לעסוק בתורה הקדושה כדבעי, אמן.

וידוע הדבר דיתר על כן שעסק התורה מחוייב לקיום העולם, לכלל ישראל ולפרט, לטוב לנו כל הימים, ומבלעדיה, ידיעת ההפכים אחת היא, ח"ו. הנה עוד בה דאין דרך אמצעית לאמר בשרירות לבי אלך. כי אם הבור ריק אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו (שבת כב.) ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים (עי' תענית דף ז'. והרמב"ם פ"ג מהלכות תשובה ה"ט). כי מבלעדי עסק התורה אי אפשר שלא יחטא ולא יקלקל ולא טתחייב ח"ו. וכבר אמרו חז"ל בגמ' (קידושין ל:) בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין. וכד דייק פורתא אתה תחזה שאין תרופה ליצה"ר אלא תורה בלבד. דהנה חז"ל הקדושים לא אמרו שיש תרופה נוספת (או אחרת), אלא תורה בלבד. וכן הוא להדיא באבות דרבי נתן (פרק טז), דאמרינן התם, יצה"ר אין לו תקנה אלא תורה בלבד. ודברי חכמים כדורבנות (קהלת יב, יא), ואמרינן עלה בגמ' (חגיגה ג(: למה נמשלו דברי תורה לדרבן, לומר לך מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם, אף ד"ת מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים, וע"ש עוד. ועי"ע באור החיים הקדוש שכתב על הפסוק ואם לא תשמעו לי וכו' (ויקרא כו, יד, בהמשך לדב"ק שהבאנו לעיל), עוד לצד שרצה לומר שלילת שמירת המצוה ומיאון עשות רצונו יתברך, לזה הקדים הסיבה ואמר שסיבת הדבר היא לצד שלא למדו תורה, ע"ד אומרים ז"ל, אמר הקב"ה בראתי לכם יצה"ר בראתי לו תורה תבלין. הרי אין תקוה להנצל מיצה"ר ע"י עסק, זולת התורה. וכשיושלל מהתורה יטה אזנו ליצרו הרע ,וע"ש עוד.

ומצינו שדרשו חז"ל עוד על הא דויבא עמלק דסמיך לפסוק הקודם דכתיב ביה, היש ה' בקרנו אם אין, דמחמת שהטילו ספק בהימצאות השי"ת מיד ויבא עמלק. כדפירש רש"י שם. ועי"ע בזוה"ק שם (בשלח דף סד.). והנה לעיל (ד"ה וכן דרשו) הבאנו מאי דאמרינן בגמ' (סנהדרין קו.) שעמלק בא מכיון שריפו עצמן מד"ת. והא הכא אמרינן שבא מחמת ספק באמונה אמנם לפי דרכנו יבואר בס"ד די"ל דהא בהא תליא, ודין גרמא שהטילו ספק בהימצאות השי"ת, מחמת שלא עסקו בתורה כדבעי וריפו עצמן מד"ת. על כן נפלו לחסרון האמונה, אם יש ה' בקרבנו אם אין. וכדכתב רבינו אור החיים הנ"ל וכשיושלל מהתורה יטה אזנו ליצר הרע. ופועל יוצא מיד הוא. ויבא עמלק. כי על כן בא כדי להזכירם ולהראותם הימצאות השי"ת. וכדאמרינן במשנה ר"ה (כט.), והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו', וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שובורות מלחמה, אלא לומר לך כל זמן זהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים, ואם לאו היו נופלים. כיוצא בדבר אתה אומר עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי. וכי נחש ממית או נחש מחיה. אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נמוקים. ע"כ. וכיו"ב בגמ' (ברכות לג.) במעשה דרבי חנינא בן דוסא, אין ערוד ממית אלא החטא ממית. ב"מ. וכאמור דין גרמא דלא עסקו בתורה כדבעי וריפו עצמן מדברי תורה, על כן מיד באו לחסרון אמונה ולבית הספק אם יש ה' בקרבנו אם אין. וכדתב אור החיים הקדוש הנ"ל וכשיושלל מהתורה יטה אזנו ליצרו הרע. ה' יצילנו אמן.

אתה הראת לדעת דיצה"ר אין לו תקנה אלא תורה בלבד וכנ"ל. ובמשנה המפורסמת במסכת פאה (פ"א מ"א) איתא, ותלמוד תורה כנגד כולם. ועי' בספר בנין עולם מה שהביא מדברי קדשם של רבותינו על משנה זו ומה שהאריך בענין מעלת עסק התורה. ע"ש. ועי"ע בספר אור לציון חכמה ומוסר להגאון הגדול מוהר"ר בן ציון אבא שאול שליט"א, וה' ישלח לו רפו"ש במהרה אמן, במה שכתב בשער התורה בענין מעלת עסק התורה. ע"ש.

ובגמרא קידושין (מ:) אמרינן גדול תלמוד שהלימוד מביא לידי מעשה. וכ"פ הרמב"ם (פ"ג מהלכות ת"ת ה"ג) וז"ל: אין לך מצוה בכל המצוות כולן שהיא שקולה כנגד ת"ת, אלא ת"ת כנגד כל המצוות כולן, שהלימוד מביא לידי מעשה, לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום. ע"כ.

ועוד כתב שם (ה"ד) וז"ל: היה לפניו עשיית מצוה ות"ת,אם אפשר למצוה להיעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו, ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתלמודו. ע"כ. ועי' כ"מ שם. וכבר פסק לעיל מיניה שם (פ"א מהלכות ת"ת ה"ה), דכל איש מישראל חייב בת"ת בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין זקן גדול שתשש כוחו. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אישה ובנים חייב לקבוע זמן לת"ת ביום ובלילה, שנאמר והגית בו יומם ולילה. ע"ת. ועי' בכ"מ (שם) שהערה מקורו הטהור מכמה מקומות בתלמוד שכמה חכמים היו חולים ועניים כמו רבי אלעזר בר"ש בב"מ (פד.) שהיה חולה, ורבי חנינה בן דוסא בתענית (כז:) והילל ביומא (לה:) שהיו עניים וכולם עוסקים בתורה. ע"כ.

ועל כל פנים קביעת עתים לתורה ביום ובלילה חובה גמורה היא, וכדאיתא בגמ' (שבת לא.), אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה, קבעת עיתים לתורה, עסקת בפו"ר, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר וכו'. ועוד איתא בתלמוד (קידושין מ:, סנהדרין ז.) דתחילת דינו של אדם על דברי תורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון. ע"ש. וכ"פ הרמב"ם (פ"ג מהלכות ת"ת ה"ה), וכ"פ מרן הש"ע אור"ח (סימן קנו סעיף א'). כי זה כל האדם, שאם לא יקבע עתים ללמוד תורה בודאי כשל יכשל, כי אין בור ירא חטא ואין עם הארץ חסיד (אבות פ"ב מ"ה). וביתר שאת עי' מש"כ בזוה"ק (פרשת ויצא דף קסג ע"א)... ווי לון כד יתבע לון קוב"ה עלבונא דאורייתא. ויתענשון עונשא דמרדי במאריהון וכו' ופירש שם בהגה"ה (אות א') וז"ל: שלפי שלא למדו לא עשו מצוות ומעש"ט ועברו עבירות ומרדו במאריהון, אפי' שוגג נחשב כמזיד, אחר שבמזיד לא עסקו בתורה, לכן מה שיעבירו נחשב כמזיד. ע"כ. אבל ע"י קביעת עיתים לתורה ידעה את הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה, וטוב לו בזה ובבא.

וכבר מקדם קדמתא דרשתי על זה בס"ד במקהלות, דהנה כל אדם מחפש לחיות חיים טובים ומתוקנים. ואתה תחזה מכל הלין מלין, דהם בקושי אפס קצהו מדברי חז"ל הקדושים, כי הם חיינו ואורך ימינו לטוב לנו בעוה"ז, מלבד הטוב הצפון לעוה"ב. ועל כן יש לנו לקיים גם ובהם נהגה יום ולילה, לטוב לנו כל הימים. [ואף אם ילמד שלא לשמה, שלומד התורה לטוב לו בעוה"ז, יבא לשמה - ללמוד ולעמול בתורה הקדושה לעשות נח"ר לפניו יתברך ולעשות רצונו יתברך, ועי' פסחים נ:]. אלא שיצה"ר עושה מלאכתו בחריצות ומסמא ב"מ עיני הרואה,א"כ לפחות יש ללמוד זאת מסברא פשוטה. דהנה כל מכשיר קטן כגדול מצורף לו דף הסבר להוראות כיצד ונכון להפעיל את המכשיר כדי להפיק ממנו את מירב האפשרויות ומירב התועלת בצורה הטובה ביותר. ואין חולק דהדאם יציר כפיו של הקב"ה ישתבח שמו לעד, הוא המכשיר המשוכלל ביותר בכל הדצח"ם (דומם, צומח, חי, מדבר). ואיה דף ההסבר להפעלתו בצורה הנכונה ביותר שבה יהיה ניתן להפיק את התועלת המירבית ביותר. (וכפי שמגדירים זאת כהיום - איכות חיים). הנה לנו תוה"ק תורת חיים שנותנת תכנית חיים לאיכות חיים אמיתית, וכפי שנאמר ובחרת בחיים (דברים ל', יט). ואין חיים אלא תורה שנאמר כי חיים הם למוצאיהם (ועי' עירובין נד.). ועוד אמרו בזוה"ק (פרשת תרומה קסא:) שהקב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא. והיינו שהתורה היא תכנית שעל פיה נברא ונוצר האדם. ודרך משל כמו שקודם שבונים בנין מכין המהנדס תכנית, וכל תג שבתכנית מהוה נדבך חשוב בבנין (וכיו"ב יש להסביר מה שנאמר בפרשת הקמת המשכן כמה פעמים כאשר אתה מראה בהר, ודו"ק. ואכמ"ל). כך כשבא הקב"ה לברא את האדם התכנית שהיתה לפניו יתברך היא התורה הקדושה. וכל דבור שבה הוא להחיותינו כהיום הזה. ויש להזהר בכל תג שבה למען נלך בדרך טובים ואורחות ישרים נשמור. וכמו בכל מכונה, היצרן בודאי יודע טוב יותר מכולם איך נכון וראוי להשתמש בה, ולא יתכן שאדם יחליט דרך משל להכניס במקום אבקה למכונות כביסה דבר אחר, או אפילו כמות אחרת וכן על זה הדרך. שאם יעשה כן הרי המכונה תתקלקל או לפחות במקרה הטוב לא תפעל את פעולתה כראוי. כך לא יתכן שאדם יחליט להתנהג בצורה אחרת, ואפילו בדבר הקטן ביותר, ממה שכתוב בהוראות ההפעלה שלו, היא תוה"ק.

וב"ה אשר מזה כעשרים שנה שם חלקי ממרביצי התורה והיראה בשכונות דרום ת"א, חולון ועוד, ורבים שבים לצור מחצבתם. ולא רק זאת אלא גם עוזבים הבלי העוה"ז וחיי שעה ומוסרים עצמם לעסק התורה במסירות גדולה, ומתרבים ספסלים בית המדרש, כ"י. ואין ספק שאין זה אלא בחסדי השי"ת ובחמלתו כי לא כלו רחמיו, והערה רוח קדושה וטהרה על עמו ונחלתו, בארץ הקדש ובתפוצות. וגם אנו העוסקים במלאכת הקודש אין זה מכחנו ומחכמתנו שנאמר אף חכמתי עמדה לי, אלא זכות הוא שנתגלגל על ידינו ומגלגלים זכות ע"י זכאי בעזה"י, אבל הכל בחסד ה' יתברך עלינו.

ואכן זכינו ובחסדי השי"ת יצאו מבית מדרשנו, אשר לא זה השנה השתים עשרה להווסדו, רבים גדולים בתורה ויר"ש טהורה. ומהם מכהנים כראשי כוללים, רבני קהילות ומגידי שיעורים. וכולם ממזכי הרבים שצדקתם עומדת לעד. כמו כן, זיכנו השי"ת ברשת שיעור תורה "עונג שבת", אשר הפכנו את פני האיזור, ורבים זכו לשוב לצור מחצבתם ולהקים בתים נאמנים בישראל על אדני התורה והיראה. ומה עוד שהגדיים נעשו תיישים, והרחבנו את מעגל שיעורי התורה לכולל ערב למצויינים ללימוד בעיון בש"ס ובפוסקים. וכמו כן נוסף בעז"ה כולל יום לבעלי תשובה, ומדרשיות לנוער ולבחורים, וכן לנערות, ובשיעורי ילדים לבנים ולבנות ועוד.

אך דא עקא כי כמה עגמת נפש וצער היו מנת חלקי, בשנים האחרונות ובפרט בזמן האחרון, ולילות עמל מנו לי, מקומץ אנשים קשים עלי קנאה גדולה אשר שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ, שפתי קמי והגיונם עלי כל היום, שבתם וקימתם אני מנגינתם. וחלקם בפיהם שלום ידברו ובקרבם ישימו ארבם, רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ולולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי. ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחתי אויבי לי. ותהי זאת נחמתי בעניי כי גדולי התורה עומדים לימיני לחזקני ולאמצני להמשיך ולהגדיל תורה ולהאדירה, זכרה להם ה' לטובה ולברכה. ואני תפילה לפני ה' יתברך: "עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו כי אתה ה' עזרתני וניחמתני". [ועי' למרן מופה"ד רבינו עובדיה יוסף שליט"א, בהקדמה לשו"ת יבי"א חלק ו', ועי"ע בהקדמה לשו"ת יבי"א ח"ז וח"ח, ובהקדמה למאור ישראל ח"א וח"ב]. ואף גם זאת נחמתי בעניי שאם כך בחלקו של מרן מופה"ד רבינו הגדול שליט"א, מה יגידו אזובי הקיר אשר כמוני. ובהקשר לזה אציין, שבאחד הלילות שהייתי בצער מאנשים אלו, ופתחתי שו"ת יביע אומר ח"ו כדי ללמוד בו בחיור"ד, והנה לו זזה ידי מעמוד ההקדמה שנפתח לפני (וכאילו הדפים קפאו על עומדם) עד אשר הביטו עיני לדברים הנ"ל, ונזכרתי בהם והתחזקתי הרבה בזכות זה, ואמרתי לנפשי כין שלימוד תדיר בספרי מרן שליט"א, ובשיפולי גלימיה אנא נקיט (ועי"ע לקמן בהתנצלות המחבר) וזכיתי ללמוד מתורתו של רבינו שליט"א, הנה דיו לתלמיד להיות כרבו גם בצער מאנשים קשים. וכבר אמרו חז"ל אלא תולדות יעקב יוסף. ואף גם זאת יש ללמוד מרבינו הגדול שליט"א, שגם בכה"ג יש להמשיך בעסק תוה"ק על כל גווניה, וביתר שאת וביתר עז, בעזה"י וישועתו. וראיתי במעשה זה שכילו מרן שליט"א בא לחזקני, וכפי שכך היה באמת כשנכנסתי לקדש פנימה למרן שליט"א. ואמכ"ל.

ואשא תפילה לאל נורא עלילה, אנא ה' חזקני ואמצני, רפאני וארפא הושיעני ואושעה. כי ממך תקותי לכונן סדר עבודתי. ועד עתה התקיים כי טוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה ברווח, (אבות דרבי נתן פ"ג מ"ו). ותורה שלמדתי באף היא שעמדה לי (קהלת רבה ב'). ותחנונים ידבר רש, לאל נכסף ונדרש, שמעתה אזכה לישב באהלה של תורה מתוך מנוחה ושלוה, השקט ובטחה ורפואה שלימה ונהורא מעליא לעבודתו יתברך אמן. ויה"ר שיהיה חיבורי זה לזכות ולע"נ מו"א המדוכה ביסורים, משכים ומעריב בתי כנסיות ובתי מדרשות אוהב התורה ולומדיה ר' ברוך אשר בן יוסף ז"ל. תנצב"ה. נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ אמן.

מזמור לתודה

ומקום אתי לפרוע מקצת חובי,ולהכיר טובה במזמור לתודה.תחילה וראש,לאל מרום וקדוש. להשי"ת שזיכני להגיע עד הלום,ובראש דברי תודתי אענדם כספיר ויהלום.

אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה. על הטוב אשר גמלני, ובחצרות ה' הושיבני, והסתופף בהיכלו זיכני. ומטל ילדותי תורתו הנחילני, ובבתי ספר של החינוך העצמאי "יסודי התורה" ו"סיני" בת"א הדריכני. וגם אחר זאת לא עזב חסדו ואמיתו ממני, ומעיל צדקה יעטני, ובישיבה החשובה "אור התורה" ב"ב נתנני, ומתורתו הקדושה לימדני. ובבית המדרש "נתיב בנימין" בת"א גידלני, ומזה שתים עשרה שנה בראש בימ"ד "דרכי מישרים" - "שער אשר" העמידני. ואף גם זאת ממרביצי התורה מזה כעשרים שנה שמני, וממעתיקי השמועה להיות חנני, ועד הלום הגיעני. "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". ועוד ידו נטויה בעזה"י לעזרני, ברוחני ובגשמי לי ולזרעי אשר חנני, ועדי זקנה וגם שיבה על מי מנוחות ינהלני, ובנאות דשא ירביצני, ובמעגלי צדק ינחני. אמן.

ולבניו, בני אל חי. ראשון בקודש מרן מלכא מופה"ד והדרו גאון ישראל וקדשו אשר כל העם הולכים לאורו. ואשר ממימיו אנו שותים ומפיו אנו חיים.מקים עולה של תורה ותשובה, הוראה ויראה, כמה גדולים מעשי חייא (ב"מ פה:), וגם חיזקני ואימצני להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה בעזה"י, ג"ע ונזר תפארתנו, מדברנא דאומתיה הראשל"צ רבינו עובדיה יוסף שליט"א. השי"ת יחזקהו ויאמצהו, אורך ימים ישביעהו, ועל מי מנוחות ינהלהו ויאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל אמן.

מזמור לתודה למורנו ורבנו ועט"ר, רב רבנן אשר העמיד תלמידים הרבה ועוד ידו נטויה בעזה"י, שר הצבא דגול מרבבה חסיד במצוות ובמידות עשר ידות, לו ההוד והתפארת תורה וענוה קשורים ככותרת מוהר"ר הגאון רבי צבי סימן טוב שליט"א. הרב הראשי לעדתנו יהדות אפגניסטן וראש כוללות "נתיב בנימין" ירושלים ות"א. ועוד. אשר רוממני וגידלני בחסדי השי"ת וגם העמידני (בשנת תשמ"ו) בראש הכולל למצויינים "דרכי מישרים". ותמיד עומד לימיני ואף ידו תיכון עמי. אנא ה' חזקהו ואמצהו, ולכל מילי דמיטב תזכהו, וברכות לעד תעדהו, בבריאות איתנה ונהורא מעליא, וכט"ס לו ולב"ב תנחילהו. אמן.

מזמור לתודה לרב רחומאי דיתיב בתוונא דלבאי, אור עיני וחמדת לבבי, אהובי כנפשי. מקים עולה של תורה ותשובה בעיר חולון וסביבתה, ורק לעשות נח"ר לפניו המחשבה לבו מלא חסד ורחמים, אמת וצדק נחלת איש תמים. ומעוון משיב רבים ועצומים. וגם שם נפשו בכפו להעמיד אמת וצדק על תילו, ולהציל עשוק מיד עושקו. הרב הגאון מוהר"ר חיים רבי שילט"א ראש מוסדות "עטרת חכמים" בחולון ת"ו, אשר הרבה תורה ודעת למדתי על ידו. ומני אז ועד הלום בלבי חקוק יותר מכל יהלום. אשר תמיד עושה למעני, יותר מאשר מגיעני. אתה ה' תשמרהו, וכצינה רצון תעטרהו, ששון ושמחה כבוד והצלחה תעדהו. ויזכה עוד להגדיל תורה ולהאדירה, כרצון נפשו הטהורה. בנחת ושובה, ברבות הטובה, לו ולכל ב"ב אמן.

מזמור לתודה וברכה נאמנה, למרת אמי הצדקת והיקרה מרת לאה (ג'ווהר) מנב"ת, אשר כל ימיה מסירות ונתינה ואהבת תורה ותפילה, ואשר עמדה לעזרתו של מו"א ברוך אשר ז"ל, שהיה סגי נהור למעלה מחמישים שנה במסירות שא"א לתאר, וכן כל הוויתה נתינה ואהבה אין קץ לילדיה ולנכדיה. אנא ה', אתה תשמרה וכצינה רצון תעטרה, בבריאות איתנה ונהורא מעליא תברכה, ותזכה לאריכות ימים ושנים, בטוב ובנעימים, דשנים ורעננים, עם הילדים והנכדים, שמחים ומאושרים, לעשות רצון קונם עושים, אמן.

וכן אשא ברכה לאחי היקרים, ר' דניאל, ר' מרדכי, ר' יהודה ור' אהרן הי"ו, הם ונשיהם, ואחותי טובה ובעלה, ובניהם וכל אשר להם ויזכו לכל מילי דמיטב, ולרוב נחת דקדושא מכל יוצ"ח, בבריאות איתנה ופרנסה טובה אמן.

גם ברך לקחתי למר חמי איש תם וישר ר' יוסף יוספי הי"ו ונו"ב, שיזכו לכל מילי דמיטב ונחת דקדושה מכל יוצ"ח, בבריאות איתנה וכט"ס, אמן.

ונות בית תחלק שלל, היא נות ביתי עקרת הבית ועזרתי בחיים, אם הבנים שמחה, אורה זו תורה (מגילה טז:), אשר נטתה שכמה לסבול את כל משא הבית וטיפול הילדים אשר חנן אותנו השי"ת ברחמיו וברוב חסדיו, במסירות נפלאה. כי אין עומד לנגד עיניה אלא עסק תורתו יתברך ובפרט הרבצת התורה בקרב ההמון הרחב, וכן שאהיה פנוי להשיב דבר הלכה לציבור הרחב.ואף היא מרבה פעלים בהשיבה לשאלות ובהדרכה לטהרת המשפחה ושלום בית ועצה טובה קמ"ל, ועוד. ואת עלית על כולנה שלא נתנה עיניה בהבלי העוה"ז ומסירותה הגדולה לתורה עמדה לנו בזמנים קשים של חוסר כל. זכרה לה ה' לטובה וקבל תפילתה - תפילתינו שנזכה לראות יחד את כל ילדינו גדולים בתורה ויר"ש טהורה, ויהיה שמם כשם הגדולים אשר בארץ המה לגאון ולתפארת, וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', ישראל אשר בך אתפאר. מתוך נחת ושלוה ובריאות איתנה ונהורא מעליא לעבודתו יתברך אמן .

ואלה יעמדו על הברכה

ברכות שמים מעל, להאי גברא רבה, חסידא קדישא ופרישא, ממקימי עולה של תורה, ענוותן כהלל חן ערכו מי ימלל, הגה"צ רבי שמעון חיררי שליט"א, אשר האיץ בי עודדני והמריצני חדו"ת לאור (ועי"ע בהתנצלות המחבר), ומברכותיו יבורך אי"ש (שמעון יוחאי אשר). אתה ה' תשמרהו, ששון ושמחה תעדהו. בבריאות איתנה ונהורא מעליא תברכהו. ולכל מילי דמיטב ברו"ג וכט"ס תזכהו, לו ולכל ב"ב והסובבים הודו, אמן.

גם ברכות יעטה מורה, לכבוד מעלת והדרת, שר הצבא דגול מרבבה, מעמיד תלמידים הרבה ומקים עולה של תורה הגאון רבי אליהו שרים שליט"א, ראש ישיבת "תורה והוראה". הוא וכל ב"ב, אשר סייעו בעין יפה וברוח נדיבה להוצאת ספרי הקטן. אתה ה' תשמרהו, ולרפואה שלימה וחיים טובים

תזכהו. ששון ושמחה תעדהו ולכל מילי דמיטב ברו"ג תזכהו, לו ולכל ב"ב והסובבים הודו, אמן.

וברכות מרובות, לכבוד מעלת הרבנים הגדולים מקימי עולה של תורה ומפיצי אור התורה בעירנו ת"א, והעומדים על משמרת הקדש , הרב הגאון רבי משה מאיה שליט"א, רב שכונת יד אליהו וראש ישיבת זכרון משה, ועמו בקדש הרב הגאון רבי אברהם יוסף שליט"א ראש הבד"ץ ב"י ורב מרכז ת"א, אשר מסייעים ומחזקים רבות את פעילותינו התורניות, ועומדים לימיני תמיד. הנה שכרם אתם ופעולתם לפניהם לטובה ולברכה כל הימים באושר עושר וכבוד והצלחה וכט"ס אמן.

גם ברך לקחתי, לכבוד מעלת האחים המבורכים הרב הגאון המפורסם לשם ולתהילה רבי יצחק יוסף שליט"א ראש ישיבת "חזון עובדיה" ירושלים ת"ו ומחבר סדרת הספרים המפורסמים "ילקוט יוסף", אשר הקדיש מזמנו היקר ועבר על ספה"ק (כדי לקבל הסכמת מרן ר' אבהו שליט"א) ושבחו מאד והמליץ טוב בעדו. הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו לטובה ולברכה כל הימים ברוב טובה והצלחה אמן. וכן לכבוד הרב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א רבה של הר נוף י"ם, וראש בית מדרש יחוה דעת. ממקימי עולה של תורה בארץ הקודש ובתפוצות, השי"ת יזכהו לכל מילי דמיטב ברו"ג ויזכה עוד להגדיל תורה ולהאדירה אמן.

ברכות מאליפות לידידי היקרים והנעלים מאד, אשר אהבת עולם אהבתים, חברי בית מדרשנו המשמשים בקדש ומרביצי תורה ויראה, כל אחד לפי כבודו ומעלתו בקהילתו החשובה. השי"ת ימלא כל משאלות לבם לטובה ולברכה כל הימים ועוד יפוצו מעינותיהם חוצה להגדיל תורה ולהאדירה, ברבות הטובה וההצלחה ברו"ג אמן.

יבורכו מפי עליון הני תרי צנתרי דדהבא העוסקים במלאכה, אשר טרחו ועמלו רבות בהוצאת ספה"ק הזה ידידי וחביבי, ליש ולביא רב פעלים לתורה ולתעודה הרה"ג בנימין מדר שליט"א חבר בית מדרשנו ורב הקהילה החשובה נוה טל, וממקימי עולה של תורה בנוה אליעזר והסביבה. ועמו ידידי וחביבי רב הפעלים ומזכה הרבים הרב נתן אלנתן שליט"א. אתה ה' תשמרם, ותזכם לבריאות איתנה ונהורא מעליא, אושר ועושר לעבודתו יתברך הם וכל בני ביתם אמן. ברך ה' חילם ופיעל ידם תרצה, ותהי משכורתם שלמה מעם ה' אלקי ישראל, וזכו לרוב נחת מכל יוצאי חלציהם ברו"ג, אמן.

תוכן העניינים

שער אשר - הלכות נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה