אור ברסלב
שמחת יום טוב פרק שלישי › דף כט.

שמחת יום טוב· רבי אריה לייב צינץ

פרק שלישי · דף כט.

דף כח:

בגמרא לא קשיא התם כשאינו עומד למדה. קשה דמ"מ אינו מיושב דמ"מ ר"י מקיל טפי מרבנן. ואפשר דנהי דאינו מיוחד למדה מ"מ כיון שהכלי עומד למדה הרי מ"מ מודד הוא. אלא כיון שעדיין לא הוחזק למדה משמע שאינו מכוון למדה וא"כ שפיר רב יהודה ורבנן דר"י לשיטתיה דס"ל דבר שאינו מתכוון אסור א"כ אפילו אינו מכוין למדה מ"מ מדה היא והוה כמודד לכן מחמיר הכא טפי ורבנן ס"ל כר"ש דדבר שאין מתכוון מותר לכן מקילי כאן טפי אבל במשקל שפיר רב יהודה מקיל טפי:

שם הוא כנס שלש מאות כו'. צ"ע למ"ד שאף בחול עושה כן מפני מיצוי המדות מאין באו אלה:

בפירש"י בד"ה לפני הגזברים של הקדש כו' והם לא הקדישום כו' דאילו הקדישום הרי קדשו שבאמת אין בו נדנוד גזל עכ"ל. ויש לדקדק כיון דבאמת אין בו שום נדנוד גזל והם היו חפצים להקדישום למה יעצום להפסיד הקדש. ואפשר לומר דצרכי רבים מצוה טפי מלהקדיש. והיינו מדחזינן בגזל וא"י למי גזל שעושה צרכי רבים ולא יקדיש. אף דבצרכי הרבים נמי לאו השבה מעליא הוא, מ"מ צרכי רבים עדיפא מהקדש. ועיין בסמוך בפירש"י:

בפירש"י בד"ה אמרו להם חכמים כו' שהלקוחות מוחלים פ"י טרדתן כו' עכ"ל. וקשה בקטנים שלקחו מאי איכא למימר דבכה"ג פריך פרק אלו מציאות (דף כ"ג ע"ב) גבי תמרי דזיקי קטנים מאי איכא למימר דאין הפקרן הפקר. וא"כ אכתי איך יוצאין במה שמוכרין לקטנים. ולולי פירש"י היה נ"ל דכיון דידוע שאין העולם נזהרים בזה א"כ מיד המדה נמכרת מבלי בירורין ומיצוי ואי מדה יין או שמן בדינר הרי אינו נמכר רק המדה כמו שמריקין אותה והמיצוי אינה בכלל מכירה ומתחילה לא אקני ליה המיצוי. ובזה מדוייק הואיל והחמרתם על עצמכם א"כ הם קבלו המעות גם על המיצוי. נמצא מה שנשאר מן המיצוי הוה כגזילה בידם לכן עשו צרכי רבים. אבל שאר בני אדם דעתם שלא ימכרו רק כדרך התגרים, והמיצוי ישאר להם, וגם הקונים קונים כדרך כל הארץ וליכא גזל כלל אפילו בקטנים. ודו"ק:

בגמרא והנחתום מודד תבלין. משמע אפילו ידע מה קדירה בעי לבשולי א"צ להחמיר למדוד מערב יו"ט. ולא דמי לתבלין לעיל (דף ד') דאיכא כתישה שהוא תולדה דטוחן שהוא מלאכה דאורייתא. ונקט נחתום אפשר לפי שהוא מבשל הרבה אין יכול לשער, שצריך תבלין הרבה. ושאר כל אדם לוקח באומר וא"צ למדידה. עיין במ"א (ס"ס תק"ד):

שם והא תני דבי שמואל מותר ויש לדקדק נימא דשמואל לנפשיה אסר, דהא שמואל כהנא הוה כדאיתא במגילה. ואם כן בביתו לא שייך הטעם שתטול חלה בעין יפה. לכן אסור למדוד אבל מי שצריך ליתן לכהן, יש לומר דמותר. והיינו דתני דבי שמואל מותר. ועיין בסמוך:

תוכן העניינים

שמחת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה