אור ברסלב
שמחת יום טוב פרק רביעי › דף לב.

שמחת יום טוב· רבי אריה לייב צינץ

פרק רביעי · דף לב.

דף לא:

בתוס' בד"ה אין פוחתין פירש"י וכו' ותימה פשיטא דאסור כו' עכ"ל. אין זו קושיא כ"כ דלא הוה כלי גמור שאינו מתקנו היטב לעשות ממנו כלי גמור רק לצורך שעה ובשביל אוכל נפש דהוה עכ"פ מכשירי אוכל נפש קמ"ל דאסור. מיהו קושיא השניה היא קושיא גדולה דקודם ההיסק הוה כלי אדמה. ונראה לפע"ד ליישב דקאמר מאן תנא דפחיתת נר מנא הוא לאו לענין איסורא נקט אלא דמשמע ליה כיון דגם בפחמין הטעם משום תיקון מנא. וכן חותכין הפתילה נמי משום כלי הוא. וא"כ קשיא ליה אמאי נקט ברישא טפי שעושה כלי, משמע דקמשמע לן דזהו כלי גמור, והיינו ממה שאח"כ כשמדליק בו נצטרף ברור הוה כלי גמור, ולזה קאמר מאן תנא:

בפירש"י בד"ה ואין עושין פחמין דאינהו נמי כלי לצורפי זהב עכ"ל. לכאורה תמוה למה לא פירש מתוך כיבוי דלא סגי לעשות הפחמין בלי כיבוי וכן כתב הר"ן. ואפשר לומר דרש"י ס"ל משום כיבוי יש להתיר משום שהותרה כיבוי לצורך כגון בישרא אגומרי הותרה נמי לצורך קצת וכ"ש לשיטת רש"י דגם בשלא לצורך לגמרי אמרינן מתוך. אלא דקשה דהא לעיל מסיק דאסור לכבות הנר מפני דבר אחר וכן שלא תתעשן הקדירה אלמא דלא אמרינן מתוך בכיבוי לכן נראה דרש"י ס"ל דלר' יהודה דס"ל דמותר לכבות בשביל שלא תתעשן הקדירה שייך בכיבוי מתוך כיון שמותר לכבות אבל לרבנן משום בושרא אגומרי לחוד לא שייך להתיר מכח מתוך דבישרא אגומרי אין מתכוין לכיבוי והכיבוי אתי ממילא ובכה"ג לא שייך להתיר מכח מתוך אבל לר' יהודה דס"ל מכשירין מותרין ביו"ט א"כ גם כיבוי שרי לצורך אוכל נפש ומותר נמי שלא לצורך. וא"כ י"ל דרש"י הוכרח לטעם זה דהא במתניתין משמע דר' יהודה מודה בזה. ולזה הוצרך רש"י לטעם דמתקן כלי ומה שהקשה הפני יהושע למה לא פירש"י משום הבערה. לא הבנתי דהא הבערה מותרת לצורך יו"ט:

תוכן העניינים

שמחת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה