שמחת הרגל על הגדה של פסח· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
ברך · כוס שלישית
פסקה ב
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמוּ. שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְהֹוָה.
שפוך חמתך אל הגוים. אפשר לפרש במ"ש פ"ק דע"ז על פסוק רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד וכו' מאן דאית ליה סיסיא ברחמיה מסיק וא"ר אבהו משל לאדם שנושה בשני בני אדם אחד אוהבו ואחד שונאו אוהבו נפרע ממנו מעט מעט שונאו נפרע ממנו בבת אחת. וכתיב כי הנה אויביך יהמיון וכו' על עמך יערימו סוד ואמרו רז"ל כי אויבי ה' הם אויבי ישראל ולמדוהו מהאי קרא. וז"ש שפוך חמתך אל הגוים בבת אחת כי הם שונאיך ולשונא יפרע בבת אחת והראיה שהם שונאיך כי אכל את יעקב וכו' ושונאי ישראל הם שנואי ה' ולכן שפוך חמתך בבת אחת. וכתב רבינו בחיי פרשת וארא תקנו רז"ל להתחיל בכוס רביעי שפוך חמתך לפי שעתיד הקב"ה להשקות לאו"ה ד' כוסות של פורענות וכו' ע"ש וכ"כ הרב אבודרהם והרשב"ץ בסוף מאמר חמץ לא רצה בזה דאין טעם זה מחייב לומר כן בכוס רביעי ולא בשאר כוסות. לכן פירש דבד' כוסות יש קפידא דזוגות אלא דליל שמורים הוא וכו' ולכן בכוס רביעי אמרינן שאין אנו דואגים מהפורענות דאיכא בזוגות והשם ישפוך חמתו על הגוים לא עלינו וזהו לא לנו דסמיך ע"ש:
ולי ההדיוט נראין דברי רבינו בחיי ודעמיה ול"ק מה שהק' דאמאי בד' אומרים שפוך די"ל דבסוף ד' כוסות אמרינן ליה דכנגד ד' כוסות של גאולה ישפוך חמתו ד' כוסות תרעלה על הגוים וא"ש בכוס ד' שהוא סיומם. אך מ"ש הוא משום זוגות לא נהירא דתקנו לומר שפוך חמתך משום היזק דזוגות דא"כ כשישתו זוגות יזוקו ואם לאו לא יזוקו ועוד אינו נראה ליחס זה כלפי מעלה ח"ו ועוד דכתיב כי אכל את יעקב וכו' ודוק: