פרק לב · אות ו
ו דָּבָר אַחֵר, הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לד, ח): חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם, עוֹשֶׂה אָדָם מִצְוָה אַחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ מַלְאָךְ אֶחָד לְשָׁמְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: חֹנֶה מַלְאַךְ ה'. עוֹשֶׂה שְׁתֵּי מִצְווֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים לְשָׁמְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, יא): כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ. עָשָׂה הַרְבֵּה מִצְווֹת נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲצִי מַחֲנֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, ז): יִפֹּל מִצִּדְךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, וְהוּא חֲצִי מַחֲנֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן.