פרק לא · אות ז
ז אִם חָבֹל תַּחְבֹּל, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים אִם חַיָּב הוּא לְךָ אַף אַתָּה חַיָּב לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ו, לו): כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, שְׁנֵי דְבָרִים יֵשׁ כָּאן חָבֹל תַּחְבֹּל, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁהוּא נוֹטֵל יָתֵד שֶׁל מַחֲרֵשָׁה הִשְׁכִּים הוּא הֱשִׁיבוֹ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות כב, כה): עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים כד, יג): כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, אֱמֹר מֵעַתָּה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ בַּמֶּה שֶׁיִּישַׁן, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, וּבַבֹּקֶר אַתָּה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ יָתֵד שֶׁל מַחֲרֵשָׁה, וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּפֹעֵל (דברים כד, טו): בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ, לָמָּה, (דברים כד, טו): כִּי עָנִי הוּא, וְאוֹמֵר (שמות כב, כו): כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, שֶׁאֵין לוֹ (שמות כב, כו): בַּמֶּה יִשְׁכָּב, וְהוּא יוֹשֵׁב כָּל הַלַּיְלָה וִיהֵא צִנָּה פּוֹגַעַת בּוֹ וְהוּא צוֹעֵק אֵלַי וַאֲנִי עוֹנֶה אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, כו): וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי. שְׁנֵי דְבָרִים יֵשׁ כָּאן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, בְּשָׂכִיר כָּתוּב: בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו, מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ בִּכְתֵפוֹ וְהַחֲמוֹר בָּא בַּדֶּרֶךְ אַחַר הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ, מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנוֹ קָשַׁר לוֹ הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, אָמְרוּ לוֹ רָשָׁע כָּל הַדֶּרֶךְ רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ בְּפָנָיו, כָּךְ שָׂכִיר עָמֵל וּמִצְטָעֵר כָּל הַיּוֹם שֶׁהוּא מְקַוֶּה לִשְׂכָרוֹ וּמוֹצִיאוֹ רֵיקָם, וְכֵן כָּתוּב (דברים כד, טו): וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ.