פרק לא · אות ו
ו לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה, אִם הִלְוִיתָ אוֹתוֹ לֹא תִדְחָקֶנוּ, שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה אוֹ כָרֶם, לֹא תֹאמַר לוֹ טֹל לְךָ מָנֶה וַעֲשֵׂה מֵהֶם פְּרַקְמַטְיָא וּכְתֹב לִי אַפּוֹתִיקֵי עַל שָׂדְךָ אוֹ עַל כַּרְמֶךָ, לְמָחָר הוּא מַפְסִיד הַפְּרַקְמַטְיָא וְאַתָּה נוֹטֵל אֶת שָׂדֵהוּ אוֹ אֶת כַּרְמוֹ, לְכָךְ כְּתִיב: לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל מִי שֶׁלּוֹקֵחַ רִבִּית אֵין יָרֵא אֱלֹהִים, וְכֵן יְחֶזְקֵאל אוֹמֵר (יחזקאל יח, יג): בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקָח וָחָי לֹא יִחְיֶה, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה אִילוֹגִין שֶׁלּוֹ נִקְרָא לִפְנֵי הַדַּיָּן, אָמַר הַדַּיָּן עַד עַכְשָׁו הוּא קַיָּם, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וָחָי לֹא יִחְיֶה נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לָקָח. דָּבָר אַחֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁחָיָה בְּרִבִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יִחְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהוֹלִיד בֵּן וְלֹא לָקַח רִבִּית, אָמְרוּ לוֹ אָבִיו הָיָה לוֹקֵחַ רִבִּית, אוֹמֵר לָהֶם מָה אִכְפַּת לִי וַאֲנִי כָּתַבְתִי (יחזקאל יח, כ): בֵּן לֹא יִשָֹּׂא בַּעֲוֹן הָאָב, הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁיָּמוּת הַבֵּן, אֲפִלּוּ אָבִיו אִם רָצָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִטֹּל לוֹ חַיִּים אֲנִי מְקַבְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח, כא): וְהָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב, אִם בְּכָל לְבָבוֹ הוּא שָׁב אֲנִי מְקַבְּלוֹ, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר: לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה. (שמות כב, כד): לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא לֹא תָשִׂים, מַהוּ לֹא תְשִׂימוּן, אֵלּוּ הָעֵדִים וְהֶעָרֵב וְהַדַּיָּנִין וְהַסּוֹפֵר, שֶׁאִלּוּלֵי הֵם לֹא יִטֹּל כְּלוּם, לְפִיכָךְ לוֹקִים כֻּלָּם. וּמִנַּיִן שֶׁהַלֹּוֶה לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, כ): לֹא תַשִׁיךְ לְאָחִיךָ. לְמָה הָרִבִּית דּוֹמָה לְמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ וְלֹא הִרְגִּישׁ מִי נְשָׁכוֹ וְלֹא יָדַע עַד שֶׁנִּתְבַּטְבֵּט עָלָיו, כָּךְ הָרִבִּית אֵין אָדָם מַרְגִּישׁ בּוֹ עַד שֶׁתִּתְבַּטְבֵּט עָלָיו.