פרק כז · אות ד
ד דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה טז, יט): ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים בַּיָּם אָמַרְנוּ לְךָ (שמות טו, ב): עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, הֲלוֹא שָׁמְעָה רָחָב וּבָאָה וְדָבְקָה בָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, ט י): וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף, הֱוֵי: ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה. כְּשֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, י): וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, לֹא בָאת מַלְכַּת שְׁבָא וְשִׁבְּחָה אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י, א): וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה, וּמָה אָמְרָה (מלכים א י, ט): יְהִי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ. כְּשֶׁהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, וְלֹא שָׁמַע יִתְרוֹ וּבָא וְנִדְבַּק בָּךְ, הֱוֵי: אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ.