פרק כז · אות ג
ג דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, רְאֵה כַּמָּה טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת בָּאוּ לְיִתְרוֹ מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְחַתֵּן עִם משֶׁה, מַה כְּתִיב (שמות יח, יב): וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא בִּלְעָם לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא דַיָּן שֶׁלֹא קִלְלָן אֶלָא בֵּרְכָן, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁרָאָה עֲמָלֵק הִתְחִיל לְקַלְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, כ): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד, אֲבָל לְיִתְרוֹ מַהוּ אוֹמֵר (במדבר כד, כא): אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ, אָמַר לוֹ קֵינִי עִמָּנוּ הָיִיתָ בָּעֵצָה, מִי הוֹשִׁיבְךָ אֵצֶל אֵיתָנֵי עוֹלָם, מָשָׁל לְצִפּוֹר שֶׁבָּרַח מִן הַצַּיָּד וְנָפְלָה לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל אַנְדְּרוּאַנְטִיָא, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַצַּיָּד הִתְחִיל מְקַלְּסָהּ וְאָמַר לָהּ כַּמָּה נָאָה בְּרִיחָה שֶׁבָּרַחְתָּ, כָּךְ הָיָה בִּלְעָם מְשַׁבֵּחַ אֶת יִתְרוֹ וְאָמַר לוֹ: אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ.