פרק כז · אות ב
ב דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ג, לה): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, זֶה יִתְרוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֵצֶל משֶׁה מַה כָּבוֹד נָחַל (שמות יח, ו): וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שָׁלַח לוֹ אִגֶּרֶת וְאָמַר עֲשֵׂה בְּגִינִי, וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינָהּ עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ צֵא, וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, א): אֵל אֱלהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ, אֲנִי הוּא שֶׁאֲנִי מְקָרֵב אֲנִי הוּא שֶׁאֲנִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, כג): הַאֱלֹהֵי מִקָּרוֹב אָנִי נְאֻם ה', אֲנִי הוּא שֶׁקֵּרַבְתִּי לְיִתְרוֹ וְלֹא רִחַקְתִּיו, אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלִי לֹא בָּא אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר, אַף אַתָּה קָרְבֵהוּ אַל תַּרְחִיקֵהוּ, מִיָּד (שמות יח, ז): וַיֵּצֵא משֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ. אָמְרוּ, יָצָא משֶׁה יָצָא אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ.