פרק כד · אות ב
ב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּלוּם הוֹצִיאָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֲמִשָּׁה דְבָרִים, אֶחָת, לָתֵת לָנוּ בִּזַּת מִצְרָיִם: שֵׁנִית, לְהַרְכִּיבֵנוּ עַל עַנְנֵי כָבוֹד: שְׁלִישִׁית, לִקְרֹעַ לָנוּ אֶת הַיָּם: רְבִיעִית, לְהִפָּרַע לָנוּ מִן הַמִּצְרִיִּים: חֲמִישִׁית, לוֹמַר לְפָנָיו שִׁירָה. עַכְשָׁו כְּבָר נָתַן לָנוּ בִּזַּת מִצְרַיִם, וְהִרְכִּיבָנוּ עַל עַנְנֵי כָבוֹד, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וּפָרַע מִן הַמִּצְרִיִּים, וְאָמַרְנוּ שִׁירָה לְפָנָיו, נַחְזֹר לְמִצְרָיִם. אָמַר לָהֶם משֶׁה כָּךְ אָמַר לִי הַמָּקוֹם (שמות יד, יג): כִּי כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם וגו', אָמְרוּ לוֹ כְּבָר מֵתוּ כֻּלָּן נַחְזֹר לְמִצְרַיִם. אָמַר לָהֶם בּוֹאוּ וּפִרְעוּ אֶת הַשְּׁטָר שֶׁכָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, יב): בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדּוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר עַל פִּי הַגְּבוּרָה לֹא נָסְעוּ אֶלָּא שֶׁהִסִּיעָן משֶׁה בְּמַקֵּל, לְפִי שֶׁרָאוּ פִּגְרֵי מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ מַעֲבִידִים בָּהֶם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים מֻשְׁטָפִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אָמְרוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּר אָדָם בְּמִצְרַיִם (במדבר יד, ד): נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה, נַעֲשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְתֵלֵךְ בְּרֹאשֵׁנוּ וְנַחְזֹר לְמִצְרָיִם. יָכוֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (נחמיה ט, יז): וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אוֹמֵר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהִסִּיעָהּ משֶׁה מִיִּשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל.