אור ברסלב
שמות רבה פרק כד › אות א

שמות רבה

פרק כד · אות א

פרק כד

א וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב, ו): הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, רַבִּי שֵׁשֶׁא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא הָיָה כּוֹתֵב ה"א לְמַטָּן וְלמ"ד לְמַעְלָן, כְּלוֹמַר הוֹי הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, אַחַר כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָכֶם, שֶׁקָּרַע לָכֶם אֶת הַיָּם לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים, וְשִׁקַּע אֶת הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם, וְהָיְתָה יָדוֹ אַחַת מְשַׁקַּעְתָּן וְיָדוֹ אַחַת מַצֶּלֶת אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ו): יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' וגו', הֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הַיָּם וְנָתַן לָכֶם כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְכָל מַה שֶּׁהָיָה עַל סוּסֵיהֶם שֶׁהָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, וְזָן אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא הִנִּיחַ אֶתְכֶם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, כַּמָּה שׂוֹנְאִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְלֹא הִנִּיחַ אֶתְכֶם לִבְרֹחַ אֶלָּא הָיָה מַפִּילָן לִפְנֵיכֶם וּמְשַׁמֶּרְכֶם, וְלֹא מִשֹּׂוֹנְאֵיכֶם בִּלְבָד אֶלָּא אַף מִן הַנְּחָשִׁים וּמִן הָעַקְרַבִּים, וְהָיָה מֵאִיר לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, שְׁכַחְתֶּם כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ שֶׁעָשָׂה עִמָּכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה צַלְמוֹ שֶׁל מִיכָה עוֹבֵר עִמָּכֶם בַּיָּם, וְהִנַּחְתֶּם דִּבְרֵי תוֹרָה וְהִתְקַעְתֶּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעָאי לֹא דַיָּם שֶׁעָבַר עִמָּהֶם צַלְמוֹ שֶׁל מִיכָה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מַקִּישִׁין כְּלַפֵּי מַעְלָה דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, מַהוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא עַל הַיָּם הִמְרוּ שֶׁלֹא הָיוּ רוֹצִים לֵירֵד, אִלּוּלֵי שֵׁבֶט יְהוּדָה שֶׁקָּפַץ תְּחִלָּה וְקִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, א ב): בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ. וּבְיַם סוּף מִנַּיִן שֶׁהִמְרוּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ לְתוֹךְ הַיָּם הָיָה מָלֵא טִיט שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁו לַח מִן הַמַּיִם וְהָיָה בּוֹ כְּמִין טִיט, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, טו): דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים, וְהָיָה אוֹמֵר רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן, בְּמִצְרַיִם בְּטִיט, וּבַיָּם טִיט. בְּמִצְרַיִם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבַיָּם חֹמֶר מַיִם רַבִּים, הֱוֵי: וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. וְאַחַר כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ אַתֶּם גּוֹמְלִים לִי בִישָׁא. הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, עַל דּוֹרוֹ שֶׁל יִרְמְיָה אָמַר הַפָּסוּק הַזֶּה, עַם נָבָל שֶׁעָשׂוּ נְבֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עט, ב): נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, לָמָּה שֶׁלֹא הָיוּ חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ו): עַם נָבָל וְלֹא חָכָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אִם יִהְיֶה הַגִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים לְמַטָּה וְהַחַלָּשׁ שֶׁבַּחֲלָשִׁין לְמַעְלָה, נוֹצֵחַ הוּא, וּבְיוֹתֵר אִם יִהְיֶה הַגִּבּוֹר לְמַעְלָן וְהַחַלָּשׁ לְמַטָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים לְמַעְלָה וְאַתָּה בָּשָׂר וָדָם לְמַטָּה אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם. הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, אִם זָכִיתָ אָבִיךָ, כְּשֵׁם שֶׁבְּנוֹ מִתְחַטֵּא עִם אָבִיו וְהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ, כֵּן אַתֶּם מִתְחַטְּאִין לְפָנָיו וְהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנְכֶם. דָּבָר אַחֵר, אִם אָבִיךָ לָמָּה קָנֶךָ, אִם קָנֶךָ לָמָּה אָבִיךָ, אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הוּא מְרַחֵם עֲלֵיהֶם כְּאָב עַל בָּנִים, וּבִזְּמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ הוּא רוֹדֶה אוֹתָן כְּעֶבֶד, מָה הָעֶבֶד בְּטוֹבָתוֹ וְשֶׁלֹא בְּטוֹבָתוֹ מְשַׁמֵּשׁ לַאדוֹנָיו בְּעַל כָּרְחוֹ, כָּךְ אַתֶּם תַּעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בְּטוֹבָה וְשֶׁלֹא בְּטוֹבָה, עַל כָּרְחֲכֶם. רַבִּי תַּחְלִיפָא דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רַבִּי פִּילָא אוֹמֵר בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הָאָדָם וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּלֵי הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה הָיְתָה יוֹרֶדֶת בְּתוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת הַפַּת בְּשָׁלוֹם. (דברים לב, ו): הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ, עֲשָׂאֲךָ מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ, וְאַחַר כָּל אֵלּוּ הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, הוֹלֵךְ אַתָּה וּמְדַבֵּר דְּבָרִים יְתֵרִים. דָּבָר אַחֵר, הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, אָמַר לָהֶם אַחַר שֶׁעָשָׂה לָכֶם כָּל הַנִּסִּים אַתֶּם מְסָרְבִין בּוֹ, דִּכְתִיב (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, עַל יָם, עַל שְׂפַת הַיָּם. בְּיַם סוּף, כְּמַשְׁמָעוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם חֵמָה שַׂר שֶׁל יָם וּבִקֵּשׁ לְשָׁטְפָן עַד שֶׁגָּעַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִבְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ד): גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, וְאוֹמֵר (תהלים קו, ט): וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ הִסִּיעָן מֵחֶטְאוֹ שֶׁל יָם. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל.

תוכן העניינים

שמות רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה