פרק כ · אות ז
ז דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, כְּשֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה אֶת הָעָם מִי צָוַח וַוי, פַּרְעֹה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ הוֹלֵךְ לִמְדִינָה אַחַת, הָלַךְ וְשָׁרָה אֵצֶל עָשִׁיר אֶחָד וְקִבֵּל הֶעָשִׁיר בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בְּעַיִן טוֹבָה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִי קִבֵּל בְּנוֹ וּבְאֵיזֶה מְדִינָה הוּא, הָיָה מְשַׁלֵּחַ אִגֶּרֶת אֵצֶל אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר לוֹ שַׁלַּח אֶת בְּנִי פַּעַם אַחַת וּב' וְג' הָיָה מְשַׁלֵּחַ בְּכָל זְמַן וּבְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, עַד שֶׁהָלַךְ וְהוֹצִיא לִבְנוֹ בְּעַצְמוֹ, הִתְחִיל אוֹתוֹ הָאִישׁ צוֹעֵק עַל שֶׁיָּצָא בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמְרוּ לוֹ שְׁכֵנָיו לָמָּה אַתָּה צוֹעֵק, אָמַר לָהֶם כָּבוֹד הָיָה לִי כְּשֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אֶצְלִי שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ כּוֹתֵב אִגֶּרֶת לִי, וְהָיָה זָקוּק לִי וְהָיִיתִי סָפוּן בְּפָנָיו, עַכְשָׁו שֶׁנִּמְשַׁךְ בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מֵאֶצְלִי אֵינוֹ נִזְקָק לִי בְּדָבָר, לְכָךְ אֲנִי צוֹעֵק. כָּךְ אָמַר פַּרְעֹה, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אֶצְלִי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָקוּק לִי וְהָיִיתִי סָפוּן בְּפָנָיו וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לִי אִגֶּרֶת בְּכָל שָׁעָה וְאוֹמֵר (שמות ט, א): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח עַמִּי, וְהָיָה פַּרְעֹה שׁוֹמֵעַ מִפִּי משֶׁה שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְלֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְשַׁלְּחָם, כְּשֶׁיָּרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִצְרַיִם וְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, הִתְחִיל פַּרְעֹה צוֹעֵק וַוי שֶׁשִּׁלַּחְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.