פרק כ · אות ו
ו דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קכד, ז): נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, מָשָׁל לְיוֹנָה שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּקִנָּהּ, רָאָה אוֹתָהּ נָחָשׁ רָע הָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ, בָּרְחָה הֵימֶנּוּ לְמָקוֹם אַחֵר, עָלָה וְיָשַׁב לָהּ בְּקִנָּהּ, נָפְלָה הָאֵשׁ בְּקִנָּהּ וְנִשְׂרַף הַנָּחָשׁ, פָּרְחָה הַצִּפּוֹר וְיָשְׁבָה לָהּ בַּגַּג, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרַף הַנָּחָשׁ וְהַקֵּן אָמְרוּ לַצִּפּוֹר עַד מָתַי אַתְּ פּוֹרַחַת מִמָּקוֹם זֶה לְמָקוֹם זֶה, הָלְכָה וּמָצְאָה לָהּ קֵן נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וְיָשְׁבָה לָהּ בְּתוֹכוֹ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהָיָה פַּרְעֹה הַנָּחָשׁ מִתְחַכֵּם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, י): הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ, וְהוּא נִמְשַׁל כַּנָּחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [על פי (יחזקאל כט, ב ג)]: הִנָּבֵא עַל פַּרְעֹה הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, בָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל מִפָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יא, יא): יֶחֶרְדוּ כְּצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נִשְׂרַף פַּרְעֹה בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ז): תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. יָשְׁבוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, ח): וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, וְאַחַר כָּךְ בָּרְחוּ כְּצִפּוֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כז, ח): כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְקוֹמוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מָצְאוּ לָהֶם קֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד, ד): גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים קלב, ה): עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב, לְכָךְ נֶאֱמַר: נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה.