פרק יז · אות ה
ה וְעָבַר ה' לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם, יֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וּמַהוּ שֶׁאָמַר: לִנְגֹף, מְלַמֵּד שֶׁאַף הַמְעֻבָּרוֹת שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לֵילֵד הִפִּילוּ וּמֵתוּ הָאִמָּהוֹת, וְהַמַּשְׁחִית יָצָא וְחִבֵּל כָּל מַה שֶּׁמָּצָא, וְאֵין לִנְגֹף אֶלָּא עֻבָּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, כב): וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבֵּל בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין כָּל מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ. לְמָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל דּוֹמִין, לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא עִם בָּנָיו בַּיָּם וּסְפִינוֹת שֶׁל פִּירָטוֹן מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ, אָמַר לָהֶם הֵא לָכֶם מוּכָנוֹת מוֹרְנִיּוֹת שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי עוֹבֵר עַל גַּלֵּי הַיָּם וְנִלְחַם עִמָּהֶן. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בָּנָיו בְּמִצְרַיִם וּמַחֲנוֹת מִצְרַיִם מְחַשְּׁבִים עֲלֵיהֶם כָּל הַלַּיְלָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי רְשָׁעִים עַל בָּנַי אַתֶּם מְחַשְׁבִים, מוֹרְנִיּוֹת שֶׁלִּי מוּכָנוֹת הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ח): וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ. הֵן עֲסוּקִים בַּצָּלִי וְהָיָה הוֹרֵג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכוֹרֵיהֶן שֶׁל מִצְרַיִם, וְהֵן הָיוּ מַזִּין עַל פִּתְחֵיהֶן וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל הָיָה עוֹמֵד עַל פִּתְחֵיהֶם. וְהֵם עוֹסְקִים בְּהַלֵּל וּבְהִלְכוֹת הַפֶּסַח וְהָאֱלֹהִים מַפְרִישׁ שֶׁיְכַפֵּר דַּם טְמֵאִים עַל דַּם טְהוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לד, כג): פּוֹדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו. הֵן הָיוּ עֲסוּקִין בַּמַּצּוֹת שֶׁהָיוּ טוֹחֲנִין וְלָשִׁין, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹקֵר נְטִיעָתָן שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ז, ז): קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ.