פרק יא · אות ג
ג וַיַּעַשׂ ה' כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה, הוּא לָקָה תְּחִלָּה שֶׁהוּא הִתְחִיל בְּעֵצָה רָעָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): וַיְצַו פַּרְעֹה וגו' וְאַחַר כָּךְ וּבֵית עֲבָדָיו. וַיִּקְרָא פַרְעֹה, וַיֹּאמֶר משֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, לְפִי שֶׁהַמִּצְרִיִּים מִשְׁתַּחֲוִים לַבְּהֵמוֹת כֶּאֱלוֹהַּ. דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר, כְּדֵי לְהַטְעוֹתָן. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם. וַיֹּאמֶר משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ, מַהוּ הִנֵּה, הַתְּפִלָּה תִּהְיֶה מִיָּד, כְּדֵי שֶׁיָּסוּר הֶעָרֹב מִמְּךָ מָחָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְסָר הֶעָרוֹב. וַיֵּצֵא משֶׁה וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר משֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב, לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם עָרֹב, לְפִי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל צְאוּ וְהָבִיאוּ לָנוּ דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, כְּדִי לִהְיוֹת מְצֵרִים בָּהֶם, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם חַיּוֹת מְעֻרְבָּבוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מִינֵי צְרָעִין וְיַתּוּשִׁין, וְנִרְאִין דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה, לְפִי שֶׁבַּצְּפַרְדְּעִים כְּתִיב (שמות ח, ט): וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים, לְפִי שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן הֲנָאָה בְּעוֹרוֹתֵיהֶן, אֲבָל עָרֹב שֶׁהָיָה הֲנָאָה בְּעוֹרוֹתֵיהֶן, לְפִיכָךְ לֹא נִשְׁאַר בָּהֶן עַד אֶחָד, שֶׁאִלּוּ הָיוּ צְרָעִין וְיַתּוּשִׁין, הָיָה לָהֶן שֶׁיַּסְרִיחוּ.