פרק יא · אות ב
ב דָּבָר אַחֵר, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הָרָשָׁע הַזֶּה הִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ בַּשְּׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנוֹת וּמַכָּה רְבִיעִית קָשָׁה הִיא יוֹתֵר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, לֵךְ וְהַזְהֵר אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְּשַׁלַּח עַמִּי וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַמַּכָּה. כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וגו'. מֵהֵיכָן בָּא עֲלֵיהֶם, יֵשׁ אוֹמְרִים מִלְּמַעְלָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִלְּמַטָּה. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִלְּמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם עֲשִׂיתֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים עַל בָּנַי, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה עֲלֵיכֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיּוֹת הָאָרֶץ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ אֶת הֶעָרֹב, חַיּוֹת וְעוֹפוֹת מְעֻרְבָּבִין. אֲבָל אֶרֶץ גּשֶׁן שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין בָּהּ לֹא הָיָה שָׁם עָרֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גּשֶׁן, אָמַר רַבִּי אַמֵּי כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ לֹא יִטֹּל פְּלוֹנִי בְּטָארִיקִי זוֹ שֶׁפְּלוֹנִי פַּטְרוֹנוֹ עוֹמֵד עֲלֵיהֶם. וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לִלְקוֹת בְּזוֹ הַמַּכָּה, וְנָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּדְיוֹנָם הַמִּצְרִים, וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַקַּדְמוֹנִים וּמַשְׁלִיכָן לְתוֹךְ גֵּיהִנֹּם תַּחַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ג): כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ.