פרק ט · אות ט
ט וְאָמַרְתָּ אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים וגו' כֹּה אָמַר ה' בָּזֹאת תֵּדַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, כב): הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא רָעָה עַל שׂוֹנְאוֹ פִּתְאוֹם מֵבִיא עָלָיו עַד שֶׁלֹא יַרְגִּישׁ בּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מַתְרֶה לְפַרְעֹה עַל כָּל מַכָּה וּמַכָּה כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה'. (שמות ז, כז): הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים. (שמות ט, יט): שְׁלַח הָעֵז, עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם, לָמָּה לָקוּ הַמַּיִם תְּחִלָּה בְּדָם, מִפְּנֵי שֶׁפַּרְעֹה וְהַמִּצְרִיִּים עוֹבְדִים לַיְאוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַכֶּה אֱלוֹהַּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עַמּוֹ, מָשָׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר מְחֵי אֱלָהַיָא וְיִבָּעֲתוּן כֻּמְרַיָא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כד, כא): יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם, וְאַחַר כָּךְ וגו'. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת.