פרק ט · אות ח
ח וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה, כּוֹעֵס הוּא, מָה הַכָּבֵד כּוֹעֵס אַף לִבּוֹ שֶׁל זֶה נַעֲשָׂה כָּבֵד, אֵינוֹ מֵבִין כְּסִיל הוּא (קהלת ז, ט): כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. בַּמֶּה מְיַסְּרִים אֶת הַכְּסִיל בַּמַּטֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו, ג): וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים, אַף משֶׁה יְיַסֵּר פַּרְעֹה בַּמַּטֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ וגו'. דָּבָר אַחֵר, כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, בַּלָּשׁוֹן שֶׁהִכְבַּדְתָּ, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אֲנִי מִתְכַּבֵּד עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, יח): בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה. לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יוֹצֵא הַמַּיְמָה, לֹא הָיָה יוֹצֵא אֶלָּא הַמַּיְמָה בַּבֹּקֶר, לְפִי שֶׁאוֹתוֹ רָשָׁע הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ וְאוֹמֵר שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ וְאֵינוֹ יוֹצֵא לִנְקָבָיו, לְפִיכָךְ הָיָה יוֹצֵא בַּבֹּקֶר, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִצְרַךְ תְּפֹשׂ אוֹתוֹ. וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ, כְּדֵי שֶׁיִּתְיָרֵא מִמֶּנּוּ.