פרק ט · אות ה
ה וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה, וַהֲלוֹא אַהֲרֹן הָיָה לוֹ לִכָּנֵס תְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי גָּדוֹל הָיָה מִמֶּנּוּ בְּשָׁנִים וְלָמָּה משֶׁה, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ג): גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהִים לְמשֶׁה עַל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, טז): וְאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, וְדֶרֶךְ אֶרֶץ הָרַב נִכְנַס תְּחִלָּה. וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אוֹתָם, שֶׁלֹא עָשׂוּ עַד שֶׁשָּׁאַל פַּרְעֹה מֵהֶן מוֹפֵת, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹתָהּ שָׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ.