פרק ט · אות ג
ג וְהַשְּׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין, תְּנַן הָעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, מָה רָאוּ חֲכָמִים לְהַקִּישׁ כְּרִיכַת נָחָשׁ לְמַלְכוּת מִצְרַיִם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִי דִּכְתִיב (ירמיה מו, כב): קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ, מָה הַנָּחָשׁ מְלַחֵשׁ וְהוֹרֵג אַף מַלְכוּת מִצְרַיִם מְלַחֶשֶׁת וְהוֹרֶגֶת, כִּי הוּא נוֹתֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים וּמְלַחֵשׁ עָלָיו לְהָרְגוֹ. דָּבָר אַחֵר, מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַקִּישׁ מַלְכוּת מִצְרַיִם לְנָחָשׁ, מַה הַנָּחָשׁ מְעֻקָּם אַף מַלְכוּת מִצְרַיִם מְעַקֶּמֶת דְּרָכֶיהָ. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה כְּשֵׁם שֶׁהַנָּחָשׁ מְעֻקָּם אַף פַּרְעֹה מְעֻקָּם, כְּשֶׁיָּבוֹא לְהִתְעַקֵּם אֱמֹר לְאַהֲרֹן וְיִתְלֶה אֶת הַמַּטֶּה כְּנֶגְדוֹ, כְּלוֹמַר מִזֶּה אַתָּה לוֹקֶה.