פרק ט · אות ב
ב וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קי, ב): מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹדֶה אֶת הָרְשָׁעִים אֶלָּא בְּמַטֶּה, וְלָמָּה, לְפִי שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַכְּלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נט, טו): וְיָשֻׁבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב, כְּשֵׁם שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל כֶּלֶב לִלְקוֹת בְּמַקֵּל, כָּךְ הֵם לוֹקִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: מַטֵּה עֻזְּךָ, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פַּרְעֹה רָשָׁע הוּא אִם אוֹמֵר לָכֶם תְּנוּ מוֹפֵת, הַכֵּה אוֹתוֹ בַּמַּקֵּל, שֶׁנֶאֱמַר: אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְךָ.