פרק ט · אות א
א כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא פָּתַח (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגִּיד מֵרֵאשִׁית מַה יְּהֵא בַסּוֹף, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה (דברים לא, טז): וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ, מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, (דברים לא, טז): וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי, (שופטים י, ו): וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וְלֹא עֲבָדוּהוּ, הֱוֵי: מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא כָּל הַקּוֹרֵא פָּסוּק זֶה סָבוּר שֶׁמָּא פְלִינְקָרָא יֵשׁ לְמַעְלָה שֶׁהוּא אוֹמֵר: עֲצָתִי תָקוּם, מַהוּ וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה, שֶׁהוּא חָפֵץ לְהַצְדִּיק בְּרִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, כא): ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר, וְאֵינוֹ חָפֵץ לְחַיֵּב בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, יא): אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהִגִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, אִם יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא כִּי יְדַבֵּר, עָתִיד הוּא לוֹמַר לָכֶם כֵּן. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם אָמַר כַּהֹגֶן הוּא מְדַבֵּר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּנֹחַ אַחַר כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתֵּבָה וְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנָּהּ אָמַר לוֹ (בראשית ט, טו): וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר, הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ סִימָן עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ט, יג): אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן, וּמַה נֹּחַ הַצַּדִּיק הָיָה מְבַקֵּשׁ סִימָן, פַּרְעֹה הָרָשָׁע עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּחִזְקִיָּה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא יְשַׁעְיָה וְאָמַר לוֹ (מלכים ב כ, ה): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי רֹפֵא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית ה', הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ סִימָן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כ, ח): וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּה מָה אוֹת [כי אעלה] כִּי יִרְפָּא ה' לִי וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית ה', וּמָה חִזְקִיָּהוּ הַצַּדִּיק בִּקֵּשׁ אוֹת, פַּרְעֹה הָרָשָׁע לֹא כָּל שֶׁכֵּן. חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה כְּשֶׁיָּרְדוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ לֹא יָרְדוּ אֶלָּא בְּסִימָן, כֵּיצַד (תהלים קטו, א): לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ, אָמַר חֲנַנְיָה. (תהלים קטו, א): לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, אָמַר מִישָׁאֵל. (תהלים קטו, א): עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, אָמַר עֲזַרְיָה. וְגַבְרִיאֵל הָיָה עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן, (תהלים קטו, ב): לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה וגו'. כֵּיוָן שֶׁשִּׁגְּרוּ כָּל הַלַּיְלָה בְּפִיהֶם, נָטְלוּ אוֹתוֹ סִימָן וְיָרְדוּ, וְאִם אֵין לְךָ לִלְמֹד מִכָּן לְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר, דִּכְתִיב (זכריה ג, ח): שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה, וּמִי הָיוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם אֵלּוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם הַסִּימָן הַזֶּה, וּמָה אִם הַצַּדִּיקִים מְבַקְּשִׁים סִימָן הָרְשָׁעִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.