אור ברסלב

שם הגדולים, מערכת ספרים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

מערכת ת

מערכת ש

סעיף א

(א) תאוה לעיניים - פי' על עין יעקב ושקלא וטריא מהרב מהר"ש אלגאזי.

סעיף ב

(ב) תבואות שור - ספר ישן, קיצור בית יוסף ותוספת להרב מהר"ר אפרים זלמן שור.נדפס שנת שע"ה על כל ד' טורים ובילדותי ראיתיו ישן נושן.

סעיף ג

(ג) תבואות שור - להגאון מה' אלכסנדר סענדר, ביאור לשמלה חדשה שלו. ובכור שור חידושים על הש"ס. נדפס בזאלקווא שנת תצ"ג והוא ספר נפלא בבקיאות ועיון כמ"ש בשם הגדולים ח"ב מערכת האל"ף אות פ"ז עיי"ש (עי' מ' אלכסנדר סענדר שור בח"א).

סעיף ד

(ד) תבנית היכל - על כל עניני בית המקדש וכליו כ"י.

סעיף ה

(ה) ספר תגין - הזכירו הרשב"ץ בתשובה ח"א סי' ג"ן. ואחר זמן רב ראיתי שהזכירו הרמב"ן ז"ל בפירושו על התורה פרשת תבא. ובספר צידה לדרך למהר"מ ן' זרח סוף דף ז"ך הזכירו ואמר שהוא מצוי וכו' ויש בו סודות עמוקים. ומביא ממדרש שיר השירים דחזקיהו המלך ע"ה ספר תגין הראה להם עיי"ש. וכתב הרב סדר הדורות דף קע"ח סוף ע"ג שהיה בידו ספר זה כ"י, ומביאו כמה פעמים בספר ילקוט ראובני ובספר מנחת שי מביאו תדיר בשם ספר תגי.

סעיף ו

(ו) תדשא - מדרש שחיבר התנא רבי פינחס ן' יאיר ומתחיל בפסוק "תדשא הארץ דשא". וכתב רבינו הרקח בריש ספרו כ"י: תדש"א גימטריא זה רבי פינחס בן יאיר, ע"כ. ובדפוס יש טעויות סופר ובהקדמת מטה משה העתיקו כמו שמצאו.

סעיף ז

(ז) תודת שלמים - כולל חידושים מהראשונים הר"ן לנדה, הלכות נדה להרמב"ן, השגות הרז"ה על בעלי הנפש, ותשובות מ' ישעיהו באסן אב"ד בקק"י ריגייו.

סעיף ח

(ח) תולדות אברהם - (עי' מ' אברהם ברודא בח"א).

סעיף ט

(ט) תולדות אדם - קורין לתשובות הרשב"א שנדפסו בליוורנו מדיני ממונות שכך כתוב בדפוס. אכן הרב כנה"ג ושאר אחרונים קורין לו שו"ת הרשב"א ח"ב.

סעיף י

(י) תולדות אדם - כתוב בדפוס על חידושי הרמב"ן יבמות. אך אין האחרונים מכנין אותם בשם זה רק חידושי יבמות להרמב"ן.

סעיף יא

(יא) תולדות אדם - לרבינו יואל בעל שם מסגולות ועניינים, נדפס בזאלקווא שנת ת"פ.

סעיף יב

(יב) תולדות אדם - (עי' מ' שמואל אלגאזי בח"א).

סעיף יג

(יג) תולדות אדם וחוה - הוא חיבור (קושטא רע"ו) רבינו ירוחם. ועל הרוב אין הפוסקים ומחברים קורין לספרו כי אם "רבינו ירוחם". אך לחלק בין "ספר מישרים" לפעמים כותבין "חלק אדם וחוה".ולרבינו ירוחם מכנין רי"ו, מרן בית יוסף והבאים אחריו. וכבר יש שחשב שהוא מהר"י וייל, ומתוך הענין ניכר ופשוט.

סעיף יד

(יד) תולדות יעקב יוסף - (עי' צפנת פענח חדש).

סעיף טו

א (טו) תולדות יצחק - פשטים יפים על התורה מהרב רבי יצחק קארו דודו של מרן ואינו זקנו כאשר חשב סדר הדורות. וחיבר שו"ת ובסוף תשובות מרן לא"ח(ה?) יש שתי תשובות להרב הנזכר, וכותב שם בנו של מרן שידפיס שאר תשובות הרב דודו הנזכר בשאר חלקי תשובות מרן.

ב תולדות יצחק, רבי יצחק קארו, פירוש יפה על התורה ומאמרים שי"ח וכו'. תולדות יצחק פשטים כסדר התורה אבי אביו של הגאון בית יוסף עכ"ל סדר הדורות. ונראה דהכל אחד אלא שנדפס שני פעמים. ואינו זקנו של מרן בית יוסף אלא הוא דודו. ויש לו תשובות בסוף תשובות מרן לא"ה. גם בס' אבקת רוכל למרן שנדפס מקרוב בסי' מ"ז היא תשובתו לבנו והוא היה חותם "יצחק בכמה"ר יוסף קארו", וכפ"ז אינו צודק מ"ש הרב סדר הדורות אבי אביו. האמנם ס' תולדות יצחק בשני הדפוסים אין בידי ואני כותב מהרשום בזכרוני, כי הרב אפרים קארו אבי מרן והרב יצחק אחים בני כמה"ר יוסף זקנו של מרן.

סעיף טז

(טז) תולדות יצחק - בן אברהם דרושים על ספר בראשית לרב אשכנזי.

סעיף יז

(יז) תולדות שמשון - (עיין זרע שמשון).

סעיף יח

(יח) תולעת יעקב - דפוס ישן נושן. פי' התפלה על דרך האמת להרב מ' מאיר בן גבאי.

סעיף יט

א (יט) תוספות - כמה מיני תוספות חיברו רבוותא על הש"ס, [ומהם]:

ב א) תוספות רבינו אלחנן, הזכירם בספר המכריע סי' ל"א.

ג ב) תוספות רבינו אליעזר מטוך, הזכירם הרב שבלי הלקט ח"א שבלת מט"ר ובשבלת נ"ר ומביאו האגור בכמה דוכתי.

ד ג) תוספות גורניס, הזכירם הרב יש"ר מקאנדיא בהקדמת נובלות חכמה. והרב מהר"ש אלגאזי בספר גופי הלכות כלל קצ"ה מביא לשון תוספות גורניץ ריש קמא. וראיתי בשיטה מקובצת ריש קמא שהביא לשון שהביא הרב מהר"ש אלגאזי בשם גורניץ הביאו בשם תלמיד ה"ר פרץ, ויש שינוי בלשון עיי"ש. וכפי זה אפשר דתוספות תלמיד ה"ר פרץ מכנים בשם "תוספות גורניס".

ה ד) תוספות חיצוניות, מביאם רבינו בצלאל אשכנזי בשיטות מקובצות, והיינו שאינם תוספות שאנץ תוספות טוך שהם קיצור תוספות שאנץ, אלא הם לגדולים אחרים שחיברו תוספות. ולפי דלא מסיימי מי הוא המחבר קרי להו "תוספות חיצוניות". ואפשר דמחברם שהיה אחר תוספות שאנץ הוא עצמו קראם תוספות חיצוניות שלקטם מתוס' אחרות שאינם תוספות שאנץ.

ו ה) תוספות טוך, הם שרבינו אליעזר מטוך קיצר תוספות שאנץ הוא וסייעתו והוסיפו מגדולים שהיו אחרי תוספות שאנץ וכמ"ש בנדפס (עי' תוס' שאנץ).

ז ו) תוספות רבינו יהודה למסכת ברכות, שמזכירים הפוסקים ומהם הרשב"א בחידושיו ומהר"ם בתשובה ד"פ סי' מ"ג והגמי"י סוף הלכות חמץ. אני הצעיר ראיתים כ"י. וכמה דברים שבתוס' דידן מייתו בשם ר"י, בתוספות הנזכר הוא בלשון "אמר רבי". ולכן נראה שהם תוספות רבינו יהודה החסיד תלמיד ר"י. ובספר ארחות חיים דף קי"ב ע"ב מזכיר תוס' סוכה לרבינו יהודה ובכלבו דף ט"ל ריש סי' ל"ז מזכיר גם כן תוספות רבינו יהודה לברכות. ובשו"ת מהר"ם ד"ק סי' ר"ה מביא תוס' רבינו יהודה לבתרא עיי"ש. ובתוס' דידן בע"א דף י"ב ע"א מזכירים תוספות רבינו יהודה ע"ש. ובשו"ת מהר"י קולון שרש קמ"ח מזכיר תוס' יבמות לרבינו יהודה מפרי"ש. והנה בתוספות דידן בברכות דף מ"ה ע"ב כתוב "וכן עשו בנות ר' אברהם חמיו של ר' יהודה וכו'". ובתוס' ברכות כ"י הנזכר כתוב "אומר חמי ה"ר אברהם בן ה"ר יהוסף שהנהיג לנשים בביתו וכו'" ותדיר מזכיר רבינו יהוסף. כנראה שהיה זקן בית"ו, והוא הרב שעשה תוספות שכותבים הראשונים בתוספות ה"ר יוסף. וכתבתי עוד בח"ב אות י"א (עיין תוספות תמיד) דהראב"ד בחידושי תמיד מזכיר תוס' צרפת עיי"ש. שוב ראיתי בפי' הראב"ד לתמיד הנזכר דמזכיר כמה וכמה פעמים רבינו יצחק בר שמואל ורבינו יעקב ורבינו אלחנן, עיי"ש, והיו עיניך רואות.

ח ז) תוספות רבינו יהודה מפרי"ש (עי' תוספות רבינו יהודה לפני זה).

ט ח) תוספות יומא (עי' מהר"ם מורוטנברג ד"ה תוספות יומא וכו' בח"א).

י ט) תוספות הרב רבינו יוסף, הזכיר רבינו תם בספר הישר כ"י, ובשבלי הלקט שבלת קמ"ב.

יא י) תוספות ה"ר יחיאל הזכירם הגמי"י סוף הל' חמץ. ובכלבו סס"י קי"ד כתב "מיהו בתוס' ר' יחיאל מפרי"ש".

יב יא) תוספות רבינו יצחק מדופירא (עיין תוספות אין להקשות וכו').

יג יב) תוספות ר"י הזקן בעצמו, ראיתי תוס' לקידושין כ"י והעיד רב אחד בכ"י בס' הזה שכן הוא האמת שהם תוספות ר"י עצמו.

יד יג) תוספות ישנים דיומא שבידינו הם תוס' שאנץ כמו שנראה מהרב תרומת הדשן סי' צ"ד. ודע דתוספות ישנים דיומא הנזכר שנדפסו בפ"פ הם מוטעים ובדפוס אמ"ד של פרופס מצאתי גירסאות נכוחות. וגם הרב שיח יצחק הפליא לתקן ולבאר תוספות ישנים הנזכר.

טו יד) תוספות ה"ר ישראל, הזכירם המרדכי פ"ב דע"א.

טז טו) תוספות רבינו מאיר חתנו של רש"י, הזכירם בנו ר"ת בספר הישר כ"י.

יז טז) תוספות ספרדיות (עיין להלן ד"ה תוספות אין להקשות וכו').

יח יז) תוספות רבינו פרץ, רבינו בצלאל מביא מדבריהם בשיטות מקובצות. ואני ראיתי תוספות רבינו פרץ כ"י על כמה מסכתות ועיין בהקדמת צדה לדרך.

יט יח) תוספות צרפת (עיין תוספות תמיד).

כ יט) תוספות רי"ד הם מרבינו ישעיה די טראני. והדפיסם מה' יהושע בעז לבית ברוך קדושין עם הריטב"א ותוס' רי"ד סביב הגמרא, ובספר סדר הדורות דף קע"ט ע"ג כתב דמס' קידושין עם תוס' רי"ד ורמב"ן ורשב"א והר"ן, והוא אגב שיטפיה שלא נסתכל היטב במה שכתוב שם ולא נדפס כי אם הריטב"א ותוספות רי"ד.

כא כ) תוספות שאנץ הם תוס' שחיבר רבינו שמשון בר אברהם משאנ"ץ תלמיד ר"י בעל התוס' ואחריו בא רבינו אליעזר מטוך וקצרם והוסיף חידושין מגדולים שהיו אחר רבינו שמשון. והתוספות שבידינו הם תוספות טוך וכמתבאר מדברי מהריק"ו ותה"ד כמ"ש קורא הדורות דף י"ח. וחידושי רבינו אליעזר מטוך עצמו כתבם בגליון התוספות, וכך קורא אותם ר' בצלאל במקובצות גליון תוספות.

כב וכה הראוני בס' מכלל יופי לרד"ק הנדפס בקושטנדינא שכתוב שם שה"ר גרשון צונצינו המדפיס מקושטנדינא היה משלשלת רבינו משה שפירא אחד מבעלי תוס' טוך. וה"ר גרשום הנזכר הביא תוס' טוך מעיר גיניבר"י ושאר ערי צרפת חדרי הורתם של התוספות והדפיסם. ומהם לקחו בויניציא והדפיסום כי מקדם לא נראו תוס' טוך בעולם. כן כתוב בדף ראשון של מכלל יופי.

כג תוספות חולין שבידינו הם תוס' טוך. ותוס' ע"א שבידינו הם תוס' רבינו פרץ. כן כתב רבינו בצלאל בשיטה מקובצת חולין כ"י. ומהרש"ל בים של שלמה יבמות פ"ד סי ל"ד כתב שהוא מקובל שתוספות שבידינו במסכתות גדולות הם תוספות טוך.

כד כא) תוספות שיטה כך כתב מהר"י קולון שרש צ"א. ונראה דהוא ז"ל שהיה בידו תוס' שאנץ ותוספות טוך ותוס' רבינו יהודה, אלו התוס' שלא ידע למי הם קראם "תוספות שיטה", לומר שאינם תוס' שאנץ וכיוצא. על דרך שעשה רבינו בצלאל ז"ל בשיטות מקובצות שמכנה תוס' אחרות בשם "תוספות חיצוניות".

כה והן עתה ראיתי בסמ"ק עשין קנ"א דף ג' ע"א דפוס קרימונה שכתוב בהג"ה "וכמדומה שראיתי בתוס' שיטה רבינו יחיאל", עיי"ש, וזה נגד מ"ש. ועדיין אפשר כי לתוס' שאנץ קורא סתם "תוספות" ולתוספות אחרות יש מי שקורא "תוספות שיטה" אף שידע מחברם.

כו כב) תוספות על התלמוד במקום שלא נמצא תוספות (עיין מהר"ר יששכר אבד"ק גוריציאה בח"א).

כז כג) תוספות תלמיד רבינו פרץ על קמא כתב יד. ראיתי קובץ גדול.

כח כד) תוספות תלמידי רבינו יצחק בר אשר כ"כ הרב שבלי הלקט ח"א שבלת רכ"ה כ"י.

כט כה) תוספות תמיד יסוד הרב רבינו ברוך. כן כתוב בתוספות יומא שלפנינו דף י"ו סוף ע"ב. ודע דבחידושי הראב"ד הנדפסים מזכיר הרבה תוס' צרפת. אך ראיתי דף ו' ע"ד מדפוס חדש שכתב "ובתוספות צרפת מקשים בשם רבינו אלחנן בן רבינו יצחק", עיי"ש. והוא חידוש גדול בעיני שהראב"ד יביא לתוספות שמזכירים רבינו אלחנן בן רבינו יצחק. ואני מסופק שמא יהיה הגה"ה מבחוץ.

ל כו) תוספות לתענית (עיין גאונים בח"א קו"א).

סעיף כ

א (כ) תוספות - דע דזמנין דמשכחת שהראשונים -- הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן ודומיהם -- מביאין משם התוספות, ובתוס' שבידינו אין החידוש או תירוץ או דין ההוא כלל. והטעם כי יש כמה גדולים שעשו תוספות ובעת שנדפס הש"ס כל אשר נמצא אתו איזה תוס' לאיזה מסכתא יהיה מי שיהיה הכניסוה בדפוס ולכן אין תוספות שבדפוס על התלמוד שבידינו ממחבר אחד. ואף שכתב ה"ר גרשום צונצינו שהוא הביא תוס' טוך מעיר גיניברי ושאר ערי צרפת חדרי הורתם של התוס' והדפיסם, והבאתיו בח"א (עיין תוספות שאנץ ד"ה וכה הראוני וכו') -- מכל מקום לא ידענו בפרטות וכוון איזה מסכתות הביא והדפיס. ומהרש"ל כתב שקבל שהמסכתות גדולות הם תוס' טוך ואנחנו לא נדע בירורן של דברים. ונראה שמה שמביאין הגדולים משם התוס' סתם הם תוס' שאנץ, שעליהן כותבים "תוספות" סתם. וכבר רבינו בצלאל בשיטות המקובצות ובפרט בקמא ומציעא מביא דברי תוס' שאנץ. וראיתי מס' גיטין ד' ויניציא עם הגהות מ' בצלאל מלאה על כל גדותיה כל הגליונות רחבות, ושם מביא תוספות שאנץ תדיר באורך.

ב תוספות, אין להקשות מתוספות שבמסכתא זו לתוס' שבמסכתא אחרת אלא כאשר שני המקומות הם בשם ר"י או בשם ר"ת וכיוצא. אבל כששני המקומות הם בסתם - אין להקשות, דאין מופת חותך דמחבר אחד חיבר תוספות השני מקומות. אמנם כששני המקומות הם בתוס' מסכתא אחת אז היא קושיא וטעונה תירוץ. וזה פשוט. ובתשובת מהר"ם הקצרות סי' קל"ד הביא תוספות רבינו יצחק מדופירא ע"ש. והאגור סי' שכ"ז מזכיר תוספות ספרדיות ע"ש.

ג דע שרבותינו בעלי התוס' לא היו בזמן אחד. ומתחלת זמן רבותינו בעלי התוס' ועד אחרון לא בציר ממאה וחמשים שנה. שהרי רבינו יצחק בר אשר הלוי היה מבעלי התוס' כמ"ש בס' תמיד דעים בכמה דוכתי, והוא היה בזמן רש"י כמ"ש התוס' בנדה דף ט"ל. והוא ריב"א שמזכירים התוס'. ורש"י עלה לשמים שנת תתס"ה לאלף החמישי כמ"ש ספר יוחסין.

ד הן אמת דראיתי בצמח דוד שכתב משם שלשלת הקבלה דפליג על זה וכתב דרש"י בזמן הרמב"ם ופליג נמי על מ"ש הרב ספר יוחסין. דרבינו תם נפטר שנת תתק"ל והוא כתב בשנת ה' אלפים ט"ל. וכעת ס' שלשלת הקבלה איננה פה עמנו. אך כבר כתבתי לעיל במערכת המ"ם (עיין מהר"ם מרוטנבורג ד"ה ואחר זמן וכו' בח"א) שמקובלני דאין לסמוך על דבריו.

ה ובמאי דקמן בפרטות נראה דהעיקר כמ"ש בספר יוחסין דרש"י היתה מנוחתו כבוד שנת תתס"ה. חדא, דמהרש"ל בתשובה סי' כ"ט כתב שמצא בסדר ישן זמן זמנם דרבוואתא קמאי וכתוב שם כדברי הרב ספר יוחסין. וזאת שנית, דאשכחן דרש"י היה בזמן רבינו נתן בעל הערוך, ככתוב בתשובה לקמאי הובאה באגודה דף קע"ב ובנימין זאב סימן רל"ג. ורבינו בעל הערוך היה בשנת תשצ"ח כנראה בערוך ערך עד זומם. והיה תלמיד רבינו חננאל כמו הרי"ף. ואלו הרמב"ם נולד שנת תתצ"ג כמ"ש נכדו רבינו דוד, והבאתיו לעיל מערכת מ"ם (עי' רמב"ם ד"ה מדברי הרב ס' יוחסין וכו' בח"א). ומזה מוכח דרש"י קודם להרמב"ם. ובימי הרב אב"ד שהיה גדול מכל תלמידי רבינו משה הדרשן כבר נתפשטו פירושי רש"י כדמייתי ליה כמה זימני בתשובותיו שבס' תמיד דעים עיי"ש. והרז"ה שחיבר המאור שנת תתק"י מייתי לרש"י שכבר נתפשטו פירושיו בזמנו. ולא מצינו שהרב אב"ד והרז"ה מזכירים הרמב"ם. ומכל זה מוכח דרש"י קודם להרמב"ם כדברי הרב ספר יוחסין. ואחר זמן רב מצאתי כתוב לאחד קדוש שהוכיח בראיות שרש"י קדם להרמב"ם כמו ק' שנה.

ו גם מ"ש צמח דוד משם השלשלת דרבינו תם היה שנת ה' אלפים ט"ל - ליתא. חדא, שהרב העטור היה שנת תתקל"ט ותדיר מזכיר לרבינו יעקב שהוא רבינו תם. ותו, שהראב"ד בס' הקבלה תלמידו של רבינו ברוך בן יצחק בן אלבאליא תלמיד הרי"ף חבר לרבינו יוסף ן' מיגאש ונפטר שנת תתפ"ו - ט"ו שנים לפני מותו של הרא"ם מזכיר לרבינו יעקב מרומרוג שהוא רבינו תם. והראב"ד הנזכר חיבר ספרו שנת תתקכ"א. הא למדת ששנת תתקכ"א כבר היה מפורסם רבינו תם לרב מובהק. ואינו מזכיר הראב"ד הנזכר בספר קבלתו אלא לרבינו תם עיי"ש. אתה הראת לדעת כי נאמנו מאוד דברי הרב ספר יוחסין בזמן זמנם של רש"י ורבינו תם.

ז ולפי דברינו למדנו שתחלת חיבור התוס' היה בסוף זמן רש"י, כי ריב"א אחד מבעלי התוס' בזמן רש"י, ולכל הפחות בשנת ארבע אלפים תת"ס אור נוצץ מרבותינו בעלי התוספות וזרח השמש דרך כוכב מיעקב רבינו תם תורה וגדולה כמ"ש מהרי"ל שהיה מניח לפניו תל זהובים להרחיב לבו בעומק הלכה הוא ואחיו ותלמידיו. ואחריו החזיק בר אחתיה רבינו הקדוש ר"י בר שמואל ויזרח יצחק זר"ח העודף בישיבה של מעלה תלמידיו לששים או לשבעים. וכל אחד הי"ל מסכת שוגר"ת ומשוגר"ת שגורה בפיו. וכלהו זהירי באחוורי אפי פנים מסבירות בהלכה מינה ובה. ובכולי תלמודא אשתרבובי אשתרבוב ונחות סרוכי סרוך וסלוק. ותלמידי ר"י רבינו שמשון משאנץ ואחיו ריצב"א וסייעתם חיברו תוספות שאנץ. ואחריהם תלמידי תלמידיהם של רבינו תם ור"י העדיפו מטובם תוספות טובא עד שבא ר' אליעזר מטו"ך הוא היה תחלה לקוצרי"ם וקיצר תוספות שאנץ והוסיף מגדולים אחרים וחיבר התוספות שבידינו.

ח ומהתוספות בע"א סוף דף ט' מוכח דהיו בשנת י"ב לאלף הששי. ואף דתוס' ע"א הם מרבינו פרץ כמ"ש בסמוך (עיין לעיל תוס' שאנץ ד"ה תוס' חולין וכו') -- מכל מקום גם רבינו פרץ מבעלי התוספות תלמיד רבינו שמואל מאיבורא והוזכר בתוספות. וגם צמח דוד כתב דשנת י"ב מאלף הששי היו קצת מבעלי התוס'. איכו השתא צא וחשוב מסוף ימי רש"י עד שנת י"ב לאלף הששי. אתה מוצא דלא בציר מק"ו שנה, דבמשך זה הזמן נעשו ונגמרו התוס' שבידינו. וכן הסמ"ג והרמב"ן שהיו בתחלת האלף הששי היו תלמידיהם של רבותינו בעלי התוס' .

סעיף כא

(כא) תוספות יום טוב - (עיין מ' יום טוב הלוי העליר בח"א).

סעיף כב

א (כב) תוספי הרא"ש - בס' פרי מגדים על י"ד בהקדמתו עלה במחשבה לפניו דתוספי הרא"ש הם פסקיו. ופסקיו הם קיצור פסקי הרא"ש. ודחאו. והאמת שלא ניתן להאמר מכמה טעמים. ותוספי הרא"ש הם תוספות שעשה הרא"ש כמו תוס' ממש על כל הש"ס. ונדפסו תוספי הרא"ש על הוריות יבמות כתובות מגילה שבועות תמיד, וקצת על סוטה. ורבינו בצלאל בשיטות המקובצות מזכירם תדיר. ואני הצעיר ראיתי בכ"י תוספי הרא"ש ברכות שבת גיטין חולין, מלבד כל סדר קדשים שבלקוטי רבינו בצלאל כ"י מביאם תדיר. ובתשובת הרא"ש כלל נ"א סי' ב' שם מבואר שעשה תוס' על הש"ס עיי"ש.

ב תוסי הרא"ש שחיבר על כל הש"ס ונדפסו על קצת מסכתות נראה שהם בנויים על תוס' שאנץ. כמו פי' סדר זרעים להרא"ש שהוא בנוי על פי' רבינו שמשון משאנץ. שוב ראיתי שכן כתב רבינו מנחם ן' זרח בהקדמת צדה לדרך כשהזכיר הרא"ש ופסקיו וזה לשונו: "ועשה חיבור הפסקים על דרך האלפסי והוסיף בהם דברי התוספות ומדעות בעלי החידושין כרבינו מאיר הלוי והרמב"ן ורבינו יונה והר' אברהם שחידשו חידושים אחר בעלי התוספות. גם חיבר פרישה וקיצר תוס' רבינו שמשון משאנץ שהיה תלמיד מובהק מר"י בעל התוספות והוסיף דקדוקים ופירושים משאר המחדשים. ומהר"ם מרוטנבורג שהיה רבו מובהק", עכ"ל. וממ"ש על פסקי הרא"ש אתה תשמע דלא כהרב ש"ך בתקפו כהן כמ"ש בח"ב מערכת אל"ף אות כ"ד (עיין הרא"ש ד"ה שוב וכו' בח"א). ומ"ש "גם חיבר פירשה", ר"ל שעשה פירוש לכל הש"ס כפירוש נדרים הנדפס. וממ"ש "וקיצר וכו'" - הראת לדעת כמ"ש בעניותי דתוספי הרא"ש בנויים על תוספות שאנץ.. וכבר ידעת דהרא"ש חיבר גם כן תוספי תוס' כמ"ש בח"א דף ז'. (עיין הרא"ש בח"א). ועוד חיבר תשובות הרבה יותר מכללי הרא"ש שבידינו כמו שנראה בספר חזה התנופה ובס' בשמים ראש.

סעיף כג

(כג) תוספי תוספות - (עי' בסמוך).

סעיף כד

(כד) תוספות יום הכפורים - למהר"ם ן' חביב על פרק יה"כ, שיטה בגפ"ת ופלפול בהר"מ וכל פוסקים ומפרשים.

סעיף כה

(כה) תוספת מרובה - (עיין מ' אברהם היכיני בח"א).

סעיף כו

(כו) תוספת דרבנן - (עי' קהלת יעקב).

סעיף כז

(כז) תוספת שבת - מהרב מ' רפאל ז"ל נכד הב"ח והרב חלקת מחוקק והוא ביאור על ש"ע א"ח הל' שבת והלכות עירובין בפלפול ומסקנת הדין.

סעיף כח

א (כח) תוספתא - שבידינו היום שהיא נדפסת אצל הרי"ף, נ"ל שכוללת ברייתות רבי חייא ורבי אושעיא ותוספתא דר' נחמיה ויש לי ראיות על זה ואין כאן מקום להאריך. והיא מלאה טעיות. וראיתי תוספתא כלה קדמוניות כתובה על קלף כל שיתא סדרי מסודרים.

ב תוספתא בספר לחם הפנים י"ד בסופו נדפסו הגהות הרב מגן אברהם על תוספתא דנזיקין. ונדפס בספר עטרת אליה פי' תוספתא דזבחים. וספר ים יששכר פירוש על תוספתא דביצה. והרב המופלא מר מחותני כמהר"ר דוד פארדו ז"ל פירש כל שיתא סדרי מהתוספתא וכבר נדפסו על ד' סדרים כולם. ואכתי פשו קדשים וטהרות והמה בכתובי"ם.

סעיף כט

(כט) תוצאות חיים - לרבינו אליה די וידאש, סלת נקיה מספרו הקדוש ראשית חכמה. ובסוף פי' קצת התפלה על דרך האמת.

סעיף ל

(ל) תוצאות חיים - כ"י, חיבר מהר"ר אברהם מונסון האחרון לישב קושיות ספר עץ החיים לגדול הדור מהרח"א וחיבר ע"ד זה מוצאי יום טוב לישב קושיות הרב תי"ט. וחיבר עץ הדעת על י"ד וחיבר אשל אברהם שו"ת וראיתים כ"י. ומר ניהו דשקיל וטרי עם מורי הרב נחפה בכסף ועם הרב משאת משה בח"ג.

סעיף לא

(לא) תוצאות חיים - כ"י למהר"ש ויטאל בן מהרח"ו ז"ל פירוש על התורה.

סעיף לב

(לב) תוצאות חיים - (עיי' אור חדש).

סעיף לג

(לג) תורה המעלה - (עי' שמע שלמה).

סעיף לד

(לד) תורי זהב - (עי' שמע שלמה).

סעיף לה

(לה) תורת האדם - הוא חיבור מופלא מהרמב"ן בהלכות שמחות ואביזרייהו והטור י"ד מסימן של"ה עד הסוף הוא קצורו עם חידושים אחרים כמ"ש הטור סימן הנזכר.

סעיף לו

(לו) תורת אמת - שו"ת להרב מהר"א ששון, נדפסו בויניציא. והיו לו עוד חלקי תשובות ולא נדפסו.

סעיף לז

(לז) תורת האשם - חיברו הרב תי"ט, והוא ביאור על ספר תורת החטאת למור"ם. ואמרו שהוא שלשה חלקים ולא נדפס. רק בספר סלת למנחה כפעם בפעם זכר עשה מביא אשם.

סעיף לח

(לח) תורת האשם - מוסר מחובר עם ספר ויחל משה.

סעיף לט

(לט) תורת הבית הארוך - להרשב"א, לא ראהו הטור. כן כתבו מרן והאחרונים.

סעיף מ

א (מ) תורת החטאת - חיברו הגאון מור"ם בעל ההגה"ה בדיני איסור והיתר ונדפס שנת הש"ל והוא כסדר שערי דורא. והרב עצמו חיבר קיצור תורת חטאת ונדפס עם פי' דמשק אליעזר.

ב תורת חטאת חיבר רבינו מור"ם בעל המפה קודם שחיבר המפה שהם ההגהות על שו"ע. ודלא כשמועת הרב לחם חמודות בחולין אות צ"ד, וגם הוא עצמו כתב איפכא, כ"כ הרב שיירי כנה"ג סוף כללי הפוסקים. והדבר הקשה על הרב מהר"י זיין בתשובה, הובאה בשו"ת מטה יוסף ח"ב י"ד סי' י"ט דף ס"ח ע"ג, דפשיטא ליה דספר תורת חטאת חיבר בסוף. והנדחה יקבץ היא סברת הרב לחם חמודות בחולין אות צ"ד הזכר, וליתא.

סעיף מא

(מא) תורת חיים - הגאון מ' חיים שור, חיבר שיטות על התלמוד על סדר קדשים ועל תשעה מסכתות ונקראו הספרים צאן קדשים, תורת חיים.

סעיף מב

(מב) תורת חיים - שו"ת ג' חלקים למהרח"ש כמ"ש בנדפס ולעיל מערכת חי"ת בס"ד (עי' מ' חיים שבתי בח"א).

סעיף מג

(מג) תורת חכם - כתב בסדר הדורות דחיברו מהר"ר שמואל בכ"ר אברהם הכהן. וזה אינו. כי הרב המחבר הוא בעל טור ברקת וחוצב ממקור חיים.

סעיף מד

(מד) תורת חסד - שו"ת להרב חסדאי הכהן פרחיא, תלמיד מהרח"ש, כמ"ש בנדפס מערכת חי"ת (עי' מ' חסדאי הכהן פרחיא בח"א), והיה רבו של הרב פרח מטה אהרן, ואמרו כי הם כהנים ממשפחה ששמו פרחיה קבעו לומר "הכהן פרחיא". ושמעתי מזקנים נוסחא אחרת, כי יש כהנים שיש להם כינוי -- כהן פ'רחיא, כהן נ'הר, כהן ח'ימצי, כהן ס'הל -- ראשי תיבות פנחס, שכל המשפחות האלו הם מפנחס.

סעיף מה

(מה) תורת יוסף - פירוש המסרות נדפס לאחד מרבני אשכנז.

סעיף מו

(מו) תורת המנחה - כ"י, דרשות פשוטות על כל החומש, דברים נאים לרבינו יעקב בר רבינו חננאל צקלי. וראיתי חלק ממנו על בראשית שמות ויש בו חידושים וסודות ומזכיר להרמב"ן ופותח בפ' א' מנביאים או כתובים ומקשר כל עניני הפרשה בו ואת הקשורים ליעקב ונהניתי בדבריו וקשר"ו אשר קש"ר.

סעיף מז

(מז) תורת הנזיר - חיבר הרב ר' אברהם מוטאל על מסכת נזיר.

סעיף מח

(מח) תורת נתן - כ"י, חיבר הרב המוקבל מה' נתן שפירא בעל מצות שמורים וכו', ביאור פסוקים ומאמרים על פי הקדמות רבינו האר"י זצ"ל.

סעיף מט

(מט) תורת נתן - מהרב מגלה עמוקות על התורה, כ"י, הביאו בספר סדר הדורות עיי"ש.

סעיף נ

(נ) תורת נתנאל - נדפס מחדש להרב מה' נתנאל וייל זלה"ה, שו"ת וחידושים על הפרשיות. והוא הרב המחבר קרבן נתנאל ונתיב חיים.

סעיף נא

(נא) תורת העולה - חיברו מור"ם בעל ההגהות על עניני קרבנות ומדות מקדש, ונדפס שנת הש"ל. ובתשובותיו סוף סי' קכ"א מזכירו לשבח.

סעיף נב

(נב) תורת הקנאות - (עיין ערך חיים תעלומות ומקורות חכמה).

סעיף נג

(נג) תורת השלמים - חיברו הגאון מ' יעקב רישר מפראג על הלכות נדה מהש"ע. ונדפס בסוף ספרו מנחת יעקב.

סעיף נד

(נד) תחלת חכמה - להרב מהר"י חאגיז כללים מחובר אצל ספר כריתות.

סעיף נה

(נה) ס' התכליות - (עיין חכמתא רבתי).

סעיף נו

א (נו) תלמוד בבלי - כתבו גורי האר"י ז"ל שהוא ‏[כנגד רחל] ואפשר דמשום הכי כמעט כל העסק בתלמוד בבלי. ועיין במאורי אור ערך גלות ובסוף הספר ביאיר נתיב והבן. [ועוד כי תורה לשמה לבנות לאה ותלמוד בבלי כנגד רחל ועוסק בה לשמה מתקן שתיהן וא"ש ההי"ב והי"ע], והאמוראים הראשונים מתחלה שחיברו ירושלמי זכו [לברר ניצוצות גדולים בסוד לאה ואח"כ שנתחזק מאוד הגלות היו מבררים בטורח וחיברו תלמוד בבלי כמ"ש כמ"ש הרמ"ז]. ואח"כ האחרונים פירשו הירושלמי וזה היה על ידי עסק הבבלי ומשם באו לפרש הירושלמי ועלו בידם שתים כהלכתן. ומזה תשכיל תוקף קדושת נשמת הרמב"ם שחיבר הלכות על הירושלמי. ורבינו יהודה בר יקר שעשה פירוש לירושלמי. ומכל מקום גם הם היו צריכים לעסוק ביותר בבבלי והי"ע.

ב ויען בזמנינו זכינו שנדפסו חידושי הראשונים על חלק רב מתלמוד בבלי, וכבר ידוע כי דברי הראשונים מאירים את העינים, נפש כי תשב"ע על דבר אמת. לכן לתועלת התלמידים אעלה על אר"ש חידושי הראשונים שנדפסו על כמה מסכתות:

ג ברכות: חידושי הרשב"א

ד שבת: חידושי הרשב"א, ופסקי הרב המאירי

ה עירובין: חידושי הריטב"א

ו ביצה: שיטה מקובצת בתחלה נדפסה בסוף ספר נחלה ליהושע ואחר כך נדפסה לבדה.

ז ראש השנה: חידושי הרשב"א והם בקיצור, ובכ"י יותר באריכות, רמזי הרשב"ץ

ח יומא: חידושי הריטב"א

תוכן העניינים

שם הגדולים, מערכת ספרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה