אור ברסלב

שם הגדולים, מערכת ספרים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

מערכת ש

מערכת ר

סעיף א

(א) שאגת אריה - שו"ת מהרב אריה נכדו של הרב בית חדש. ונדפס בשלוניקי שאגת אריה וקול שחל מנכדו הרב מ' אברהם בשנת תק"ו.

סעיף ב

(ב) שאגת אריה - ח"א מהגאון מופת דורני מ' ליב ראש ישיבה שו"ת, ובהם הראה עושר כבוד חכמתו ובקיאותו להפליא, והיה אב"ד בק"ק מיץ והאריך ימים קרוב לתשעים ונח נפשיה ולא הדפיס שאר החלקים רק טורי אבן. עיין במערכת טי"ת (עיין טורי אבן).

סעיף ג

(ג) שאגת אריה - (עיין קשורים ליעקב).

סעיף ד

(ד) שאילת יעב"ץ - ח"א וח"ב תשובות להרב מ' יעקב אשכנזי הנודע בשערים בחיבוריו הרבים כמ"ש בח"ב מערבת יו"ד אות ק"ח (עיין מהר"ר יעקב בהג"מ צבי בח"א).

סעיף ה

(ה) שאילת שלום - (עיי' רב אחאי ד"ה וחזה הוית וכו' בח"א).

סעיף ו

(ו) שאלות ותשובות - עיין הראב"ד המשיג. מ' אברהם ן' חנניא מהר"א ן' טוואה. מהר"א ן' יעקב נחום. ר' ברכיה הלוי הרגמ"ה. מ' דוד עראמה. מ' דוד קונפורטו. מ' זיסקינד רוטנבורג. מ' זרחיה גוטה. מ' חיים אבואלעפיא בכ"ר דוד. מהר"ח אלגאזי. מ' חיים יהודה. רבינו חננאל. מ' חנייא אישפיריאל. מ' יהודה מינץ. מ' יהוסף קונקי. מ' יהושע פלק כ"ץ. מהר"י מטראני. הג"מ יואל סירקיש. הריטב"א. מהרי"ט צהלון. מ' יונה נבון. רבינו יוסף טוב עלם. מ' יוסף ן' לב. רבינו יוסף הלוי ן' מיגאש. מ' יוסף ן' צאייח. מרן מהר"י קארו. מ' יוסף קורקוס. מ' יחיאל טראבוטו. מהר"ר יחיאל קאסטילאץ. מ' יעקב אבואלעפיא מהר"י בי רב. מהר"י ווייל. מהר"י ן' חביב. מ' יעקב ישראל פינצי. מהרי"ל מ' יעקב לבית הלוי. מ' יעקב מולכו. ר' יעקב ממרויש. מ' יעקב פראגי מהמה. מ' יצחק אלגזי. הרי"ף. מהר"ר יצחק הלוי (אחי מהר"ש הלוי). מ' יצחק לוי ואלי. מ' יצחק די מולינא. רבינו ישעיה הראשון. מהר"י מברונא. מ' ישראל יעקב אלגאזי. מהר"ר מאיר די בוטון. מ' מאיר גביזון. מהר"ם לובלין. מהר"ם מפאדובה. מהר"ם רוטנברג. מ' מנחם הבבלי. הרמ"ע מפאנו. מ' מרדכי קלעי. מ' משה ן' אדרת. הרמ"א. מהר"ם אלשי"ך. מהר"ם אלשקר. מהר"ם גלאנטי. מהר"ם זכות. מהר"ם ן' חביב. מהר"ם מטראני. מ' משה ליאון מאורבינו. מ' משה די מאיין. מ' משה מאלייא. מהר"ר משה מארייו. מהר"ם מינץ . מ' משה פרובינציאלי. מהר"ם מקאנגי. הרמ"ק. רבינו נסים רבינו נתן בר יחיאל. הג"מ נתנאל טראבוטו. מ' סולימאן ן' אוחנא. מ' עזריאל דיינא. מ' עזריא יהושע. מ' עזריה פיגו. הג"מ צבי אשכני. מ' שבתי נאוואנוי. מ' שלמה אלפראנני. רש"י. מהרש"ך. מהר"ש הלוי א' וב'. מהרש"ל . מ' שלמה עבדלה. מהרש"א. מ' שמואל אלגאזי. מהר"ש גאון. מהר"ש גארמיזאן. רבינו שמאול בן חפני גאון. מהר"ש טאיטאצק. מ' שמעון קאסטילאץ. הר"ש משאנץ. מ' תן ן' יחייא וזולתם בח"א. ועיין דברי דוד. דברי שלום. דת ודין. טורי אבן. סדר הדורות. סדרי טהרה. עטרת ראש. פרי חדש וזולתם.

סעיף ז

(ז) שו"ת מ' זכריה ידידיה מאורבינו - (עיין מ' יחיאל טראבוטו בח"א).

סעיף ח

(ח) שו"ת מ' ידידיה הכהן - (עיין מ' ליב בנו של הרב שער אפרים בח"א).

סעיף ט

(ט) שו"ת מ' יצחק הלוי - (עיין מ' דוד סג"ל בח"א).

סעיף י

(י) שו"ת הג"מ מאיר כ"ץ אבי הש"ך - (עיין גבורת אנשים).

סעיף יא

(יא) שו"ת הג"מ עזריאל טראבוטו - (עיין מ' יחיאל טראבוטו בח"א).

סעיף יב

(יב) שו"ת הרב שבתי גרמיזאן - (עיין מ' שמואל גארמיזאן בח"א).

סעיף יג

(יג) שו"ת מהר"ר שמואל ויטאל - (עיין מ' חיים ויטאל בח"א).

סעיף יד

(יד) שארית יהודה - (עי' מהר"ר יוסף טאיטאצק בח"א).

סעיף טו

(טו) שארית יוסף - שו"ת להגאון מהר"י מקראקא, עיין בנדפס מערכת יו"ד (עיין מ' יוסף כ"ץ אב"ד דק"ק קראקא בח"א).

סעיף טז

(טז) שארית יוסף - כללים ממהר"י ן' וירגא נדפס שנת שד"י, עיין בנדפס שם (עי' מ' יוסף ן' וירגא בח"א).

סעיף יז

(יז) שארית יוסף - (עיין מהר"ר יוסף ן' צאייאח בח"א).

סעיף יח

(יח) שארית יעקב - (עיין שמע יעקב).

סעיף יט

(יט) שארית ישראל - (עי' זמירות ישראל).

סעיף כ

(כ) שב יעקב - להגאון מהר"י כ"ץ אב"ד דק"ק פפד"מ תשובות ע"ס ד' טורים כמש"ש (עי' מ' יעקב כ"ץ בח"א).

סעיף כא

(כא) שבות יהודה - (עי' ספרי חיים).

סעיף כב

(כב) שבות יעקב - ב' חלקים נדפסו והם תשובות להגאון מהר"י רישר אב"ד דק"ק מיץ. וח"ג מקרוב בא לידינו נדפס במיץ שנת תקמ"ט. ועיין לעיל ריש מערכת למ"ד (עי' לא הביט און ביעקב).

סעיף כג

(כג) שבות יעקב - מהרב מופת הדור מהרח"א על עין יעקב ח"ב.

סעיף כד

(כד) שבט מוסר - (עיין מ' אליהו הכהן בח"א).

סעיף כה

(כה) שבילי תרומה - (עיין תרומה).

סעיף כו

(כו) שביתת י"ט - למ' י"ט אלנאקוה שו"ת וחי' על הרמב"ם וכו'.

סעיף כז

(כז) שבלי הלקט - ח"א וח"ב כ"י שניהם מלאים מתשובות הגאונים ור"ח ורגמ"ה ורש"י ורבותיו ור"י ור"ת ורבינו יב"א הלוי ושאר בעלי התוספות ורבינו יואל ובנו ראבי"ה ורבינו ישעיה ובעל הדברות ורבינו אביגדור כ"ץ ושאר גדולים זי"ע ובס' האגור מייתי תדיר דינין משבלי לקט. וס' תניא נאצל משבלי הלקט. ושבלי הלקט ח"ב כ"י יש בו ה' נדה מרש"י והן הם אשר בס' ראיתי תש' רש"י כ"י שאומרים שהוא ספר הפרדס. ועתה ראיתי במרדכי בסוף ברכות שכתב מצאתי בס' הפרדס שסידר רש"י וזה שראיתי הוא סידור תלמידיו ועמ"ש לעיל במערכת צד"י (עיין רבינו צדקיהו בר אברהם הרופא בח"א).

סעיף כח

(כח) שבלת הלקט - על התורה חיבר הרב החסיד מ' אברהם וראה מראה נורא כ"כ בס' קב הישר פ' י"ח.

סעיף כט

(כט) שבלת של לקט - כ"י יסד הרמ"ז מגורי האר"י ז"ל על החומש וארבעה ועשרים דבר דבור על אפניו.

סעיף ל

א (ל) שבעה עינים - נדפס בליוורנו וכולל חידושי הרמב"ן לפ' זה בורר ולמסכת מכות וספר הזכות להרמב"ן על השגות הראב"ד להרי"ף ביבמות כתובות גיטין. וד' תשובות. השתים ממהר"י אבוהב ואחת ממה' יצחק ן' זאיית ומהר"י די ליאון ויכוח גדול. ועד אחרן תשובת מ' אברהם בולאט תלמיד מהר"י די ליאון.

ב ודע כי חידושי הרמב"ן לזה בורר נדפסו עם ה' שיטות שנדפסו באשכנז. וחי' הרמב"ן מכות המודפסים הנזכ' הם מלאים טעויות ואני ראיתים כ"י. וס' הזכות כמדומה שהרמב"ן חיבר על מס' אחרות בכל מקום אשר הראב"ד משיג להרי"ף. כי זה דרכו של הרמב"ן דרך הקדש מלאך מליץ בעד הרי"ף והראשונים. והרי בס' תמים דעים כתוב השגות הראב"ד על הרי"ף בקמא ובתרא ומכות ושבועות. ועל הרוב שהשיג גם במס' אחרות ולא נמצאו אצל מ' תם. והרי יבמות שהרמב"ן השיב על הראב"ד בס' שבעה עינים הנזכר לא הובא בתמים דעים. ובודאי דהרמב"ן השיב על כל השגות הראב"ד כמו שעשה על הרב המאור. וכן כתבתי בנדפס במערכת מ"ם (עיין הרמב"ן ד"ה הרמב"ן מלאך מליץ וכו' בח"א). דספר הזכות אפס קצהו נדפס. והרב פר"ח הל' י"ט סי' תצ"ו במנהגי האיסור סעיף כ"ד הזכיר ספר הזכות מפסחים פ' מקום שנהגו ע"ש.

סעיף לא

(לא) שבר גאון - חיבר רבינו מנחם לבית מאיר הזכירו הרב מנות הלוי דף קל"ט.

סעיף לב

(לב) שבר יוסף - (עיין אלים).

סעיף לג

(לג) שברי לוחות - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

סעיף לד

(לד) שבתות ה' -

סעיף לה

(לה) שדה הארץ - ב' חלקים א' משו"ת וכו' ואחד מדרושים חיברם מ' אברהם בכ"ר שמואל אחיו של מורינו הרב פרי האדמה. וכתב עוד חיבורים בחכמת האמת.

סעיף לו

(לו) שדה יהושע - חיבר הרב מהר"ר יהושע בנבנשתי על הירושלמי (ח"א קושטא תכ"ב וח"ב שם תק"ט). ונדפסו ג' חלקים כמ"ש בנדפס מערכת יו"ד אות פ"ו (עיין מ' יהושע בנבנשת בח"א). אך דע דלא נדפס כלו, דבעת שנדפס ח"א כתוב שהי"ל ביאור קרוב לשלשים מסכתות ולא נדפסו אלא טו"ב מסכתות מעלה מטה.

סעיף לז

(לז) שדה יער - (עיין טעמי מצות בדרך דרש בח"א).

סעיף לח

(לח) שודא דדייני - (עיין כללי ההוראה).

סעיף לט

(לט) שוחר טוב - (עיין מדרש).

סעיף מ

(מ) שולי המעיל - (עיין מעיל צדקה).

סעיף מא

(מא) שומר אמונים - להרב המקובל מהר"י אירגאז להכריח למוד הקבלה והוא בדרך ויכוח מסודר יפה.

סעיף מב

(מב) שונה הלכות - להרב מ' שלמה שלם אב"ד דקק"ס באמ"ד ביאור על קצת הלכות גדולות ב' חלקים. והוא תלמיד מורינו הרב מהר"א נחום והרב החסיד מהר"א גירון. וחיבר דברי שלמה דרושים על סדר הפרשיות יפים וטובים וס' לב שלם מ"מ על שני חלקי הרמב"ם מספרי האחרונים.

סעיף מג

א (מג) שושן סודות - כ"י ובו תרנ"ו סימנים שוש"ן דעבדא גימט' זו וחיברו רבינו משה בר יעקב. ודלא כמי שכתב שחיברו הרמ"ה ובא ס' זה לידי כ"י והוכחתי"ו בשב"ט אנשים במקום אחר שהרב המחברו אינו הרמ"ה. והרב חיבר ס' אוצר ה' מענינים עמוקים וכי מטא לידיה דבר עמוק כותב אוצר ה' יבא.

ב ודע כי עתה מקרוב בא לידי שושן סודות וכתוב שם בתחלתו שיר זה. עשרה קבין ירדו על כל חוקר מבין סודות. רבינו משה בר נחמן נטל מהם עשר ידות. כי הוא השלישי מתשבי קבל עשר ידות. משה נכדו הרב מורנו עם בשמי סודות נכבדות. בשנת רנ"ה חדש ניסן הוא עת צרה אל צאן אובדות. וילקוט מהם קב ונקי קרא לשמו שושן סודות. עכ"ל השיר.

ג ומזה נראה שהרב המחבר היה נכדו של הרמב"ן. אמנם בתוך הספר מבאר לפעמים לשונות הרמב"ן בפירושו בסי' קפ"ד וסי' רמ"א וסי' רמ"ה והנמשכים ולא משמע שם שהיה זקנו כלל. ושנת רנ"ה שכתוב בשיר נראה שהוא רנ"ה אחר אלף לחרבן ואם כן יהיה בקירוב שנת חמשה אלפים פ"ג.

ד אך ראיתי בסי' ר"מ שכתב "ורבינו יעקב בעל הטורים כתב וז"ל וכו'" ואם היה בשנת פ"ג הדבר קשה שיביא לשון הטור. ובעת שראיתי ספר זה לא היה בידי ספר הראשון שראיתי שהזכרתי בנדפס (עיין לעיל) לחזות בנועם אם מכוונים זה עם זה. ואשר נמצא אתו יבין את זאת. כי הספרים סנז' הי בידי בתורת שאלה ליום או יומים והעלם בינתים באחת ומאתים.

סעיף מד

(מד) שושנה - (עיין קול ברמה).

סעיף מה

(מה) שושנת יעקב - (עיין מ' שמואל קמחי בח"א).

סעיף מו

(מו) שושנת העמקים - להרב המחבר פרי מגדים על כללי התלמוד.

סעיף מז

(מז) שחיטות ובדיקות - (עיין מ' יעקב וייל בח"א).

סעיף מח

(מח) שי למורא - שו"ת למהר"ר שבתי יונה וקצת סוגיות ודיבורים כמ"ש בנדפס אות מ"ד (עיין מהר"ר שבתי יונה בח"א).

סעיף מט

(מט) שיח יצחק - להרב החסיד כמהר"ר יצחק נוניס ואיס ז"ל. (שי"ח ר"ת שבועות יומא חגיגה). בחייו נדפס על מס' יומא שיטה מפוארה רחבת ידים כמ"ש במערכת בי"ת (עי' בית יצחק) ועתה נדפס על חגיגה כיוצא בה וקונט' תפלת כל פה מחבורו בית יצחק על ש"ע א"ח ובסופו חדות יעקב לב"ר מככבא דשבי"ט עדו"ת ביעקב נר"ו.

סעיף נ

(נ) שיח יצחק - (עיין פרק שירה).

סעיף נא

(נא) שיטה על מס' ברכות עד"ה - (עי' מ' שמואל גארמיזאן בח"א).

סעיף נב

(נב) שיטה על מס' זבחים - (עי' האר"י ז"ל בח"א).

סעיף נג

(נג) שיטה על מס' סוטה - (עיין מהר"ר אברהם ן' מוסה בח"א).

סעיף נד

(נד) שיטות - (עיין מ' שמואל אלגאזי בח"א).

סעיף נה

(נה) שיטות מקובצות - (עיין מ' אהרן לפפא מ' בצלאל אשכנזי בח"א).

סעיף נו

(נו) שיטות רבות בגמרא - (עיין רבינו סעדיה גאון. מהרשד"ם בח"א).

סעיף נז

(נז) שיטות על הש"ס - (עי' מ' חנניה אישפריאל. מ' יעקב קאסטרו. מ' יצחק אבוהב. מהר"ש גארמיזאן בח"א).

סעיף נח

(נח) שיטות בתלמוד ע"ד האמת - (עיין מ' חזקיה די סילוא בח"א).

סעיף נט

(נט) שיר גדול מאד - מרב האי גאון זצ"ל כ"י על הדינין ומשפטי שבועות.

סעיף ס

(ס) שיר גדול מאד - בכ"י מכללי הדקדוק לרבינו תם ז"ל ובתחלת ראשי החרוזים רמז שמו יעקב ברבי מאיר.

סעיף סא

(סא) שיר חדש - (עיין מ' משה זכות בח"א).

סעיף סב

(סב) שיר מכתם - (עיין מנחת יהודה).

סעיף סג

(סג) שיר על מנין אותיות התורה - (עי' רבינו סעדיה גאון בח"א).

סעיף סד

(סד) שירה שקולה - וכו' (עיין רבינו שלמה בן גבירול בח"א).

סעיף סה

(סה) שיתא סדרי משנה - (עיין גאונים בח"א קו"א).

סעיף סו

(סו) שכל טוב - פי' קדמון על התורה כ"י מהרב מנחם בר שלמה חיברו שנת ד' אלפים תת"ץ ומזכיר פירושי רבי חננאל. ונמצא באוצר ספרי הגאון מוהר"ר אופנהיים הזכירו בס' תוכחת מגולה פי' קהלת דף ז' ע"ב.

סעיף סז

(סז) שכל טוב - ספר זה מזכירו המרדכי כמ"ש מהרד"ך בתשובותיו בית כ"ד חדר א' ה', ועיין בח"ב אות צ"ח (עיין לפני זה בסמוך).

סעיף סח

(סח) שכל טוב - כ"י פי' מדרש שוחר טוב להרב מהר"ש לאנייאדו בעל הכלים.

סעיף סט

(סט) שלום הבית - חיבור מהרב מ' מנחם קזיס על ספר תורת הבית ובדק הבית ומשמרת הבית אביו של הרב מהר"ר חנניה קזיס הרב המחבר ס' קנאת סופרים על המצות והוא בכ"י. וכ' בהקדמה שבתחלה לא ידע שמשמרת הבית חיברו הרשב"א וכשנודע לו מתשובות הרשב"א עצמו חזר לראות מ"ש נגד המשמרת ותקן הלשון בכבוד. והסכימו עליו הגאון מהר"ר נתנאל טראבוטו ושליח ארעא קדישא והשלימו שנת שצ"ח. וראיתי חידושי שבת כ"י להרב מהר"ם הנזכר והזכרתיו בקונטרס שירוי ברכה סי' רל"ב.

סעיף ע

(ע) ס' השלחן - חיבר ה"ר גרשון כמ"ש בס' הכלבו דף ס"ב ע"ג.

סעיף עא

(עא) שלחן ארבע - בדיני ועניני השלחן ויש דעות מי הוא הרב המחבר. י"א שהוא הרמב"ן ויש מיחסים אותו לרבינו בחיי.

סעיף עב

(עב) שלחן גבוה - על ש"ע א"ח מהל' פסח ועוד נדפסו ג' חלקים על ש"ע י"ד מכמהר"ר יוסף מולכן.

סעיף עג

(עג) שלחן מלכים - (עי' מהר"ר יצחק בואינו בח"א).

סעיף עד

(עד) שלחן עצי שטים - מהגאון כמהר"ש בעל מרכבת המשנה על הל' שבת ושמעתי שהוא קיצור המחודשים מאחרונים. ונדפס אך לא בא בגבולנו כלל. וחיבר עשרה שלחנות על כל ד' טורים. ועתה בא לידי וראיתי שעשה סדר אחר ולשון אחר והלכות חדשות ואין לו יחס על הש"ע. ולמטה עשה פירוש והביא דברי האחרונים. ושם בהקדמתו פירט כל העשרה חלקים. ויש בכללן רוב ד' טורים בסדר חדש. ושם הלכות מחודשות וחלקי הדינים כטוב בעיניו ולא ראיתי כ"א זה החלק הנקרא שלחן עצי שטים, והוא על ל"ט מלאכות וי"ט וכו' וכתב כי ביער לבנון שלו ביאר כל הסתמיות שלו ע"ש באורך. ושאר החלקים לא ראיתי ולא ידעתי אם נדפסו.

סעיף עה

א (עה) שלחן ערוך - יסדו מר"ן הקדוש להורות מתוכו אחר שעמד בשרש הדין בבית יוסף ודלא כמ"ש מהריט"ץ סימן ס"ז. וכבר השיג עליו הרב החסיד הרמ"ך בס' יד מלאכי דף קצ"ב. גם מ"ש הרב דבר שמואל סי' רנ"ה והביאו הרב הנזכר וז"ל שמעתי אומרים שהרב מהר"י קארו מסר לתלמידיו כתיבת קצור ספרו הגדול ב"י הלא הוא הספר שלחן ערוך, ויען כי לא אחד היה הרב המסדר נמצאו מזה קצת שנויים בדעות ונסחאות וקשה לזווגם בלתי דוחק הרבה המביא להוציא הדברים מפשוטן, עכ"ל. מי יאמין לשמועתו דנראה פשוט שמרן הקדוש לא יניח ספר שעשאו להורות לכל ישראל ביד תלמידיו אף שהיו גדולים שיבא מכשול וכל שכן שלא יחלק ההלכות לזה אחת ולזה אחת או כיוצא דנפיק מניה חורבא. ואם ח"ו היה כן לא היה כותב שהוא חיברו דכל קהל עדתנו עליו יסמוכו והוא לא ידע אלא תלמידיו וח"ו למר"ן הקדוש שתצא תקלה מתחת ידיו. גם אשו"ר למהריק"ש בשו"ת אהלי יעקב סי' כ' שכתב דש"ע חיברו הרב בסוף ימיו ומפני חולשתו נמצא דברים רבים כגון בא"ה סימן קכ"ו שבדין כ"ב לא השגיח במ"ש בדין י"ב וכו' ע"ש ועמו הסליחה ועי' מ"ש הרב פר"ח שם ותא חזי מה בין תקיפי ארעא דישראל וכו'. ועמ"ש הרב מהר"י הלוי נזיר בתשו' משם הרב הקדוש מר אביו מהר"ם הלוי נזיר והובא בס' גנת ורדים ח"מ כלל ג' סי' כ"ט ע"ש והרב כנה"ג קורא אותו ס' הקצר וכן איזה אחרונים.

ב שלחן ערוך חיברו מרן אחר שחיבר בדק הבית, שיירי כנה"ג א"ח בכללים אות ע"ב וגנת ורדים א"ח כלל ד' סוף סימן ט'. ועמ"ש גנת ורדים א"ה כלל ד' סי' ל'.

ג ואני הצעיר מפקפק קצת בזה שראיתי ש"ע שנדפס ראשונה ישן בלי הגהה וכתוב שם בסוף א"ח שחיברו מרן בכפר ביריא שבגליל העליון שנת חשב"ה. וכבר נודע דמהדורא בתרא של בית יוסף לא גמרה עד שט"ו. ובהקדמת בדק הבית כתב שכבר נדפס הב"י פעמים שלש . ויש לישב. ועי' מ"ש לעיל בעניותי מערכת בי"ת אות ט' ואות י' (עיין בדק הבית).

סעיף עו

א (עו) שלטי הגבורים - אשר סביב הרי"ף חיברו מ' יהושע בועז לבית ברוך מערי איטליא וזהו ס' המחלוקות. וחיבר עוד ס' הפשוטים ואני הצעיר ראיתי בכ"י. והרב יהושע בועז הנז' הוא החל להיות גבור חיל לזכות הרבים הור"ה גבר מ"מ בהר"ם וסמ"ג וטור איה מקום כבוד דיני הש"ס וקראו עין משפט. ונדפס שלטי הגבורים בסביוניטה שנת שד"י. ובתוך שלטי הגבורים העתיק דברי ריא"ז שהוא רבינו ישעיה אחרון ז"ל והוא רבינו ישעיה מטראני בר ברתיה דרבינו ישעי' הזקן דשמעתיה לפום רבנן הרא"ש והטור ושבלי הלקט ודעמייהו. וראיתי בסדר הדורות דף נ"ה ע"ב שכתב וז"ל "ריא"ז עשה פירוש לאלפסי נקרא שלטי הגבורים", עכ"ל. ועמו הסליחה כי ריא"ז לא חיבר על הרי"ף כלל, רק כתב פסקי הלכות על הש"ס ונמצאים בערי איטליא וגם אני הצעיר יש בידי חלק אחד כ"י. אמנם הרב יהושע בעז לבית ברוך חיבר שלטי הגבורים והוא ס' המחלוקות כמ"ש לעיל ובתוכו הביא דברי ריא"ז ומציין כל מקום שהביאו עליו כמפורסם. והשאר הם דבריו של הרב יהושע בעז ברוך הן להביא דעות הגדולים ומחלקותם והן שהוא מחדש כמה פעמים שקלא וטריא ודינים ותוספות רי"ד קדושין שהם מרבינו ישעיה הראשון הדפיסם מ' יהושע בעז הנזכר סביב לגמרא.

ב ויען כי לא נדפס שלטי הגבורים עד שנת שד"י לא שלטו בו מאורי אור עיני מרן כשחיבר בית יוסף ולא בעשותו המהדורא בתרא לפני הדפוס. שבית יוסף א"ח נדפס בויניציא שנת ש"י ואף דמרן לא השלים מהדורא בתרא של ב"י ח"מ עד שנת הי"ש כמ"ש בסוף ב"י ח"מ דפוס ויניציא מכל מקום לא בא ליד מרן במשך שנה אחת או פחות. ואעיקרא אפשר דאשתהויי אשתהו עד שנדפס כל הרי"ף נתקן ולא נראה בעליל חוץ מסביוניטא משך זמן.

תוכן העניינים

שם הגדולים, מערכת ספרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה