אור ברסלב

שם הגדולים, מערכת ספרים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

מערכת פ

מערכת ע

סעיף א

(א) פאר הדור - שו"ת להרמב"ם נדפסו באמשטרדם נמצאו בגנזי הרב מהר"י ששפורטש בל' ערבי והועתקו ללשון הקדש. ואני הצעיר ראיתי בכ"י תשובות הרמב"ם בלשון ערבי קובץ גדול כ"י.

סעיף ב

(ב) פאר הלכה - (זאלקווא תצ"ד) להרב מהר"ר פרץ בסוגית ר' חנינא סגן הכהנים בפסחים ושקיל וטרי מענין לענין.

סעיף ג

(ג) פדה צור - (עי' צור תעודה).

סעיף ד

(ד) פדות ופורקן - לרבינו סעדיה גאון. עיין לעיל מערכת סמ"ך (עיין רבינו סעדיה גאון בח"א).

סעיף ה

(ה) פועל צדק - קונטרס קטן מהרב שפתי כהן ונדפס ג' פעמים והוא קצור המצות לדעת הרמב"ם בלשון הכתוב מסודר יפה ונחלק לז' ימי השבוע. ואשרי אדם יתמיד לקרותו בכל שבוע וזאת התורה היא העולה כאלו קיים המצות שאינו יכול לקיימם במעשה, וכבר הזהיר הרדב"ז על זה וכל קדושים עמו וכמו שכתבנו בשם הגדולים ח"ב ריש מערכת מ"ם (עיין מצות בקונטרס אחרון) ובמקומות אחרים בס"ד.

סעיף ו

(ו) פורת יוסף - להרב מהר"י סאמיג"ה על הר"ן כתובות וחולין וקצת סוגיות והיה רבו של הרב כנסת הגדולה כמ"ש בנדפס מערכת חי"ת (עיין מ' חיים בנבנשתי בח"א), וחיבר דרך ימין להשיג על מהר"ש אלגאזי מקנדיא ועל הרמ"ע, וכפי הנראה מס' מצרף לחכמה סוף דף פ"ד נראה שמהר"י סאמינ"ה היה רבו של מהר"ר יש"ר ע"ש.

סעיף ז

(ז) פורת יוסף - חיבר הרב המחבר פרי מגדים ונדפס בזאלקווא שנת תקי"ו ועד היום לא נראה בקרב מחננו.

סעיף ח

(ח) פחד יצחק - מהר"ר יצחק למפורונטי הרב והרופא אב"ד דקק"י פירארא חיבר חבור גדול על סדר א"ב, וכלל בו אגדות דינים מש"ס ופוסקים ותשובת אחרונים בדפוס וכ"י וערוך וספרי הכללים וכיוצא חידושים ושמועות והכל בסדר א"ב. ובכתיבתו חיבר על כל אות ספר א' ועשה עוד מהדורא בתרא כמו י"ב ספרים אחרים, ונדפסו שני חלקים בויניציא על אותיות א"ב חלק א' וח"ב על ג"ד, ועתה נדפסו עוד שני קובצים עד סוף אות טי"ת חדשים מקרוב באו.

סעיף ט

(ט) פי נבא - מחובר לס' דברי נבא, עיין לעיל מערכת דל"ת אות יו"ד (עי' דברי נבא).

סעיף י

(י) פי צדיק - דרושים להרב מ' מיימון יאפיל אחד מרבני ארגיל.

סעיף יא

(יא) פי שנים - הוא פירוש סדר זרעים להרא"ש בשלמות ומהר"ר אלישע המביאו לדפוס הוסיף איזה חדושים קראו פי שנים.

סעיף יב

(יב) פי שנים - הוא ספר כמו ילקוט חדש הקדמות מרז"ל במדרש רבה מסודר לערכין מאל"ף עד תי"ו, חיברו הרב מ' עקיבא ומהר"ר זעליגמאן פו"ם ז"ל והוא ספר מועיל לדרוש.

סעיף יג

(יג) פירוש על האדרות - (עיין מהר"ר יעקב מאראגי בח"א).

סעיף יד

(יד) פירוש מגילת אסתר - לר' זכריה ן' סרוק (עי' רבינו אברהם ן' עזרא בח"א).

סעיף טו

(טו) פירוש דה"י - ייסד גאון מנחת יהודה סוף פ' משפטים.

סעיף טז

(טז) פירוש דה"י שבידינו - עיין לעיל מערכת סמ"ך אות ט"ז (עיין רבינו סעדיה גאון בח"א).

סעיף יז

(יז) פירוש על ההגדות - (עי' הרשב"א מברצלונא בח"א).

סעיף יח

(יח) פירוש הושע - (עיין ר"ש בן אלקבץ הלוי בח"א).

סעיף יט

(יט) פירוש ההלכות - (עיין רבינו אבא מרי בר יוסף בח"א).

סעיף כ

(כ) פירוש ג' הלכות (להרי"ף) - (עיין הרי"ף ד"ה ודע שהרי"ף וכו' בח"א).

סעיף כא

(כא) פירוש על הלכות אישות וקצת גירושין מהרמב"ם - (עי' מ' יהודה במ' משה אלבוטיני בח"א).

סעיף כב

(כב) פירוש הלכות גיטין מטור וב"י - בשו"ת בני אברהם להרב המופלא כמהר"א מיוחס ז"ל ובס' אמרות טהורות להרב המופלא מהר"א ישראל ז"ל ושם גם על הל' קדושין וכתובות, וגם בס' כתובה בסופו על הלכות כתובות מטור וב"י להגאון החסיד מהר"ר פינחס הלוי.

סעיף כג

(כג) פירוש להלכות נדרים מטור וב"י - בפלפול עצום בספר כהונה עולם ובס' אמרות טהורות להרב המופלא מהר"א ישראל ובספר שמלת בנימן לאחר מרבני אשכנז על הש"ע.

סעיף כד

(כד) פירוש הלכות קדושין וכתובות - (עיין פי' הל' גיטין לעיל).

סעיף כה

(כה) פירוש הלכות רבית מטור וב"י - בס' כהונת עולם בפלפול עצום על ראשונים ואחרונים.

סעיף כו

(כו) פירוש על הלכות הרי"ף - (עיין הרי"ף ד"ה ודע שהרבה גאוני וכו' בח"א).

סעיף כז

(כז) פירוש הזהר - (עי' מ' משה איסרלס ד"ה מור"ם חיבר ג"כ וכו', מ' משה זכות בח"א).

סעיף כח

(כח) פירוש ספר חסידים - שנדפס בפפד"מ ולא נזכר שם מחברו, דע שהפי' הנזכר למהר"ר דוד זקנו של הרב אבי יד דוד כמ"ש שם בס' יד דוד דף כ"ח ע"ד.

סעיף כט

(כט) פירוש הטור עה"ת - (עי' רבינו יעקב בן הרא"ש בח"א).

סעיף ל

(ל) פירוש הירושלמי - (עיין רבינו יהודה בר יקר, מ' משה זכות בח"א).

סעיף לא

(לא) פירוש הירושלמי סדר זרעים - (עיין נר מצוה).

סעיף לב

(לב) פירוש הירושלמי ס' זרעים ובבות - (עיין מ' אליהו מפולדא בח"א).

סעיף לג

(לג) פירוש הירושלמי סדר זרעים ושקלים - (עיין מהר"ר שלמה סירילייו בח"א).

סעיף לד

(לד) פירוש מאמרי מדרש רבה ומאמרי עין יעקב - (עי' אור רב).

סעיף לה

(לה) פירוש למדרש רבה - (עי' מהר"ר יהודה ן' עטר בח"א).

סעיף לו

(לו) פירוש המכילתא - (ע' מ' אהרן ן' חיים, מ' אליעזר ן' יעקב נחום בח"א).

סעיף לז

(לז) פירוש על הרמב"ם - (עי' מהר"ר אליעזר ן' יעקב נחום, מ' זרחיה גוטה בח"א).

סעיף לח

(לח) פירוש על משלי לר' עמנואל - (עיין באור ופירוש בקונטרס אחרון).

סעיף לט

א (לט) פירוש המשנה של הרמב"ם - כ' בספר קורא הדורות דף י"ב ע"א שחיברו בלשון הנרי(?) והעתיקו החכם השלם ר"ש ן' תבון עכ"ל. ואין הדבר כן אלא בזמן הרשב"א נתעוררו ק"ק רומי וגם זירז הרשב"א ז"ל שיעתיקוהו וחילקו ההעתקה בין כמה מעתיקים כמו שנבאר, הלא מראש התעוררו על זה ק"ק רומי ושלחו שליח מיוחד לזה, ובהגיע תור השליח אל עיר ברצלונא לפני רבינו הרשב"א אזר חיל וגם הוא כתב וחתם להשתדל בזה, כי הר"ש ן' תבון לא העתיק כ"א פירוש פ' חלק ופירוש אבות ותו לא, ומבואר כל זה באורך בהקדמת המעתיק פי' סדר נשים הוא החכם ר' יעקב בן עכסאי ע"ש באריכות.

ב גם מ"ש עוד בספר קורא הדורות דף י"ג סוף ע"א כי פי' המשנה הוא לענין פירוש ולא לפסק הלכה, עמו הסליחה כי בכל משנה פוסק הרמב"ם ההלכה כידוע ולהכי נחית ואחריו נמשך רבינו עובדיה כנודע. אמנם אם יש חילוק בין חיבור היד החזקה לפירוש המשנה לקוחים הם בידינו דברי היד החזקה כי הוא אחרון וכמ"ש שם בספר קורא הדורות, ובהקדמת מעתיק פירוש המשנה לסדר מועד ושמו החכם רבי יוסף בן רבי יצחק בן אלופלא מזכיר הרשב"א ע"ד מ"ש החכם ר' יעקב בן עכסאי בהקדמת פי' סדר נשים כמדובר. אך בהקדמת מעתיק פי' סדר נזיקין ושמו החכם ר' שלמה בן ר' יוסף מסרקסטה אינו מזכיר להרשב"א רק לק"ק עוב"י רומי יע"א, וכן החכם ר' נתנאל הרופא בן ר' יוסא בן אלמלי מסרקסטה בהקדמתו להעתקת פי' סדר קדשים לא הזכיר להרשב"א אלא לק"ק רומי יע"א. ובהקדמת המעתיק לסדר זרעים החכם ר' יהודה בן שלמה הספרדי הידוע בן חריזי כתב שלכבוד ק"ק מארשיליא נתרצה להעתיק. ועיין בהקדמת ר' יעקב בן עכסאי לסדר נשים. ומהעתקות אלו נמשך שאיזה לשונות בפי' המשנה אינם מכוונים וגם יש טעיות כנודע.

סעיף מ

(מ) פירוש המשניות - (עיין מ' אברהם אזולאי במ' מרדכי. מרן מ' יוסף קארו בח"א).

סעיף מא

(מא) פירוש משניות זרעים וטהרות - (עיין רבינו אשר בר יחיאל. ר' יצחק בר מלכי צדק. מ' שמואל גארמיזאן בח"א).

סעיף מב

(מב) פירוש סדר עבודה - (עיין מהר"ם ניגרין בח"א, ועיין עבודה תמה).

סעיף מג

(מג) פירוש סדר עולם רבה וזוטא ומגילת תענית - (ע' מ' יעקב בהג"מ צבי בח"א).

סעיף מד

(מד) פירוש ספרא - (עיין רבינו הלל בר אליקים. מ' וידאל צרפתי בח"א).

סעיף מה

(מה) פירוש ספרא דצניעותא - (עיין רבינו האר"י זצ"ל בח"א).

סעיף מו

(מו) פירוש ספרי - (עיין מ' אהרן ן' חיים, מ' אליעזר ן' יעקב נחום, רבינו הלל בר אליקים בח"א).

סעיף מז

(מז) פירוש על העטור - (עיין מ' אליעזר ן' יעקב נחום בח"א).

סעיף מח

(מח) פירוש על פירוש הרמב"ן עה"ת - (עיין מרן מ' יוסף קארו מ' יצחק אבוהב בח"א).

סעיף מט

(מט) פירוש על פי' רש"י עה"ת - (עי' מ' אליה מזרחי, מ' זרחיה גוטה, מרן מ' יוסף קארו בח"א).

סעיף נ

(נ) פירוש פרק שירה - ב' פירושים הוא ס' מספרים תהלות ה' וספר שתי רננות ונדפסו, והם למהר"ר חנניה מונסיליש ומבנו מה' גמליאל, ומה' חנניה היה תלמיד הרמ"ע כמבואר במאמר הפתיחה, ונדפס הכל במנטובה שנת תכ"א.

סעיף נא

(נא) פירוש פרקי אבות - (עי' סדר הדורות).

סעיף נב

(נב) פירוש קינין - (ע' מ' שמעון בר צמח ד"ה הרשב"ץ חיבר וכו' בח"א).

סעיף נג

(נג) פירוש רד"ק על תהלים - ראיתיו כ"י בביבליאוטיק"א של פארי"ץ והוא ספר גדול הכמות ולפום ריהטא שערתי שבנדפס חסר הרבה, ועתה ראיתי פי' רד"ק תהלים שנדפס בנאפולי שנת רמ"ז והוא יותר ארוך מפירוש הנדפס באמשטרדם בקובץ קטן, כמדומה לי שפי' כ"י הנזכר אשר ראיתי הוא יותר גדול מהנדפס בנאפולי.

סעיף נד

(נד) פירוש רש"י - (עי' רש"י בח"א), ועל מדרש רבה בראשית (עיין רבה או רבות).

סעיף נה

(נה) פירוש רש"י שיש בהרי"ף - כבר נודע שהוא מלוקט מרש"י שבש"ס, אמנם רש"י לא כתב לפרש הרי"ף וכמ"ש במקום אחר ועיין בח"ב מערכת שי"ן אות י"א (עיין רש"י בח"א). והרב כנה"ג ח"מ סי' רכ"ח ריש הגהת ב"י כתב וז"ל "והמסדר דברי רש"י על הרי"ף כתב ואין כן דעת האלפסי", עכ"ל.

סעיף נו

(נו) פירוש שיר השירים - (עי' מהר"ר אלישע גאליקו רמב"ן ד"ה גם ראיתי בכ"י וכו' בח"א).

סעיף נז

(נז) פירוש על ש"ע א"ח ועל ש"ע י"ד - (עיין מ' שמואל שער אריה בח"א).

סעיף נח

(נח) פירוש תהלים איוב - (ע' מ' מאיר עראמה בח"א).

סעיף נט

(נט) פירוש קצת תוספתא מנזיקין - (עי' מ' אברהם אבלי מקאליש בח"א).

סעיף ס

(ס) פירוש התורה - (עי' רבינו אליעזר בע"ס הרקח, רבינו אפרים תלמיד הרי"ף ד"ה ושמעתי וכו', רבינו אפרים בר שמעון, רבינו אשר בר יחיאל, מ' וידאל צרפתי, רבינו חננאל, רבינו יוסף טוב עלם, רבינו יעקב בעל הטורים, הריב"ש, מ' מאיר עראמה, הר"ר משה תבון, רבינו סעדיה גאון בח"א, (ועי' אלימה גם באור ופירוש בקונטרס אחרון וזולתם).

סעיף סא

(סא) פירוש התורה הרמב"ם - הובא בכנסת הגדולה בהגהות פירושי התורה ח"א עכ"ל סדר הדורות, ולא היו דברים מעולם, רק הוא טעות דפוס בכנה"ג וצ"ל הרמב"ן וכמ"ש במערכת בי"ת אות ה' ע"ש (עיין ביאור התורה להרמב"ם) דכמה זימני כתב כן הרב סדר הדורות.

סעיף סב

(סב) פירוש התורה להרב עובדיה ספורנו פשוט - והוסיפו להדפיסו במקרא גדולה קהלת משה שהדפיס באמ"ד מהר"ר משה פראנקפורט זה ע' שנה והגדיל לעשות הרב הנז' דמלבד הפירושים שהוסיף עוד חיבר פירוש מלוקט מהמפרשים על תנ"ך כאשר יראה הרואה.

סעיף סג

(סג) פירוש עה"ת וח"מ וכתובים - (עיין נקודות הכסף).

סעיף סד

(סד) פירוש עה"ת ונביאים - (עיין מ' יצחק אברבנאל בח"א).

סעיף סה

(סה) פירוש על כל תנ"ך - (עיין מהר"ר אברהם אזולאי במ' מרדכי, ר' לוי בר גרשון, מ' משה אלשיך בח"א).

סעיף סו

(סו) פירוש מלוקט על כל תנ"ך - (עיין מ' משה פראנקפורט בח"א).

סעיף סז

(סז) פירוש תורת כהנים - (עי' הראב"ד השלישי בח"א).

סעיף סח

(סח) פירוש על התלמוד - (עי' רבינו אשר בר יחיאל, רבינו גרשום מאור הגולה, רבינו חנוך, רבינו חננאל בח"א).

סעיף סט

(סט) פירוש על התלמוד תלתא סדרי וחולין - (עי' הרמב"ם בח"א).

סעיף ע

(ע) פירוש על התלמוד כמה מסכתות - עי' רבינו חננאל בר שמואל בח"א).

סעיף עא

(עא) פירוש בפרקים ממס' כתובות - (עי' רבינו יצחק בר ראובן איל ברגלוני בח"א).

סעיף עב

(עב) פירוש מסכת תמיד מהש"ס - אשר האחרונים כינוהו בשם "מפרש" סתם, משמע מדברי מהר"ם מרוטנבורג בתוספות יומא דף י"ו סוף ע"ב שהוא ר"י בר ברוך, וכן כתב הרב המובהק מר קשישא כמהר"ר נתן בורגיל בספרו הנחמד חק נתן ע"ש באורך, אך אינו מוכרח.

סעיף עג

(עג) פירוש התפלות - (עי' רבינו יעקב בר יקר בח"א).

סעיף עד

(עד) פירוש תפלות וסודן - (עיין רבינו אלעזר בע"ס הרקח בח"א).

סעיף עה

(עה) פירוש קצת התפלה - (עיין תוצאות חיים).

סעיף עו

(עו) פירוש לתקוני זהר - (עי' מ' אהרן ברכיה בח"א).

סעיף עז

(עז) פירוש על תרגום כתובים - כ"י.

סעיף עח

(עח) פירושים - (עי' רבינו שמואל בן חפני גאון, מ' תם ן' יחייא בח"א).

סעיף עט

(עט) פירושים על מגילת אסתר - (עי' טור יהלום).

תוכן העניינים

שם הגדולים, מערכת ספרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה