אור ברסלב

שם הגדולים, מערכת ספרים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

מערכת ע

מערכת ס

סעיף א

(א) עבודה תמה - פירוש לסדר עבודת יה"כ מהרב שדה יהושע ונדפס בקושטא, ויש פי' לסדר עבודה מהרב מהר"ם נגרין ומביא אותו בס' עבודת ישראל. גם על ס' היראה מרבינו יונה עשה הגהות ופירושים הרב מהר"ם נגרין וראיתיו ונדפס ב' פעמים. והרב מהר"ם נגרין היה בזמן מרן ב"י לפי המשוער אצלי.

סעיף ב

(ב) עבודת הגפן - פירוש ההגדה וחי' דינים בהל' פסח בב"י ד' אופיבאך.

סעיף ג

(ג) עבודת הגרשוני - שו"ת להרב הגאון מ' גרשון אב"ד דק"ק מיץ. ועיין לעיל ובנדפס מערכת גימל (עיין מ' גרשון אשכנזי בח"א).

סעיף ד

(ד) עבודת יה"כ - מהרמ"ק על התפלות והקרבנות, נדפס בויניציא שנת שמ"ז.

סעיף ה

(ה) עבודת ישראל - (אזמיר תצ"ז) פי' סדר עבודה למהר"ר ישראל קמחי תלמיד מופת הדור מהרח"א ז"ל ויש לו תשובה בשו"ת מים רבים כשהלך בשליחות מצוה בערי האיברופ"א והרב שושנים לדוד שקיל וטרי על ס' עבודת ישראל הנזכר.

סעיף ו

(ו) עבודת הלוי - מורה מקום על כל המצות בטור וסמ"ג וסמ"ק ורבינו ירוחם וכלבו דפוס ויניציא ישן ונדפס פעם אחרת בק"ק (קושטנדינא) בשם מורה צדק. ועתה מדפיסים אותו בליוורנו בחומש תורה אור.

סעיף ז

(ז) עבודת מקדש - להרב המקובל מ' מנחם די לונזאנו וחיברו שנת של"ב ונדפס בפני עצמו ואח"כ בספרו שתי ידות והוא סדר עבודות התמידין ומוסף שבת. והרמ"ע מפאנו יסד סדר עבודה לכל המוספין. והרב יעב"ץ בבית תפלתו ערער עליהם וסידר סדר עבודת תמידין ומוספין כפי דעתו ע"ש.

סעיף ח

(ח) עבודת הקדש - להרשב"א. עיין לקמן מערכת שי"ן בס"ד. (עיין הרשב"א בח"א).

סעיף ט

(ט) עבותות האהבה - למהר"ש אלקבץ על דרך האמת ולא נדפס.

סעיף י

(י) עדות ביהוסף - ב' חלקים שו"ת להרב מה' יוסף אלמושנינו אב"ד ור"מ דק"ק בילוגראדו. ועיין בנדפס מערכת יו"ד (עיין מ' יוסף אלמושנינו בח"א).

סעיף יא

(יא) עדות ביהוסף - שו"ת להרב המובהק ח"ק כמה' יוסף ן' סאמון זלה"ה נדפס מחדש.

סעיף יב

(יב) עדות ביעקב - שו"ת ולקוטים להרב מה' יעקב די בוטון. ועי' במערכת יו"ד (עיין מ' יעקב די בוטון בח"א).

סעיף יג

(יג) עדי זהב - הגהות מהר"ם די לונזאנו על הרב הלבוש וראיתים מכ"י הרב ז"ל ומזכירו בס' מצת שמורים, וכמ"ש בנדפס מערכת מ"ם בס"ד. (עיין מה' מנחם די לונזאנו בח"א, ועיין לבוש).

סעיף יד

(יד) ספר עדינות - חיברו ר' שמעון הגדול שהיה מגדולי לותי"ר‏ ומקורו מעזרא הסופר ואנשי כנסת הגדולה בקבלה. הזכירו הקדוש מהר"ש בס' דן ידין (מאמר י"ג).

סעיף טו

(טו) עובר לסוחר - כ"י בקבלה מגורי האר"י ז"ל, כך שמעתי ועתה ראיתי בסה"ד שהוא ספר ללמוד חכמת סופרי"ם חשבונות רבים ונדפס.

סעיף טז

(טז) עוגה קטנה - (עיין אחות קטנה).

סעיף יז

(יז) עוגת רצפים - (עיין אבק סופרים).

סעיף יח

(יח) עוללות אפרים - להגאון מהר"ר שלמה אפרים בעל כלי יקר, שפתי דעת, אורח לחיים, עמודי שש, עיר גבורים, רבבות אפרים, והיה רב בק"ק פראג עם הגאון החסיד הרב של"ה, ונח נפשיה דרב ז' אייר השע"ט, ובקשו תלמידיו להתעסק בו ולטהרו והורה הרב של"ה שחברת הקברנים יתעסקו עם הת"ח, ואם ירצו לותר לאיזה אנשים חשובים בשביל טובת הצדקה של קברנים שיקנו בדמים הרשות בידם, אבל מצד הדין אין יכולים ליקח מהקברנים, כן כתוב בפנקס חבורה דק"ק פראג והביאו סדר הדורות סוף דף ס"ד.

סעיף יט

(יט) עוללות הכרם - שארית שו"ת כרם שלמה להרב מהר"ש אמארילייו ונדפס בסוף תורת חיים למהרח"ש ח"ג.

סעיף כ

(כ) עולם קטן - בריש משנה חסידים להרב המקובל מ' עמנואל חי ריקי, ונדפס לבדו עם פי' דרך המלך.

סעיף כא

(כא) עולם קטן - מאמר -- (עי' הרמ"ע מפאנו בח"א).

סעיף כב

(כב) עולת שבת - (עיין עולת תמיד).

סעיף כג

(כג) עולת שמואל - שו"ת למהר"ר שמואל פלורינטין אחרון.

סעיף כד

(כד) עולת תמיד - חיבר הרב מהר"י צמח ז"ל כונות אשר מצא מכתב יש הקדש מהחר"ו עצמו ויש בו חידושים הרבה והוא בכ"י.

סעיף כה

(כה) עולת תמיד ועולת שבת - באור א"ח ש"ע להרב מ' שמואל א' מדייני ק"ק קראקא ונדפס באמשטרדם שנת אמ"ת והרב מג"א והרב אליהו רבא משיגים עליו.

סעיף כו

(כו) עומר השכחה - (עיין רבינו יעקב מרומרוג ר"ת בח"א).

סעיף כז

(כז) עז והדר - שיטה נפלאה בפלפול עמוק כ"י על מס' ע"א מהרב הגדול מה' שמואל בן אלבאז מרבני עיר פיס בזמן הרב הגדול מה' יעקב ן' צור ושמעתי מתלמידיו ותלמידי תלמידיו את כל תקף גדולת הרב מר שמואל הנזכר בעומק העיון ישר ובהוראה ותלמודו שגור ומסודר בפיו. והרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר בס' פרי תאר קורא אותו אחי הרשב"א. ונח נפשיה דרב בן נ"ב שנה כשמואל הרמתי וכדומה שהיה שנת תק"ט.

סעיף כח

(כח) ספר העזר - חיבור קדמון ומזכירו לפעמים רבינו מנוח בפירושו ובדף נ"ג כ' כ"כ הרב על העזר בחיבור המוקצה. ובס' כ"י ישן נושן מצאתי שכ' אחר הרז"ה בעל המאור כלשון הזה והרב רבי מאיר מטרנקטאלייש חיבר חיבורים ועזר לכל בס' העזר, ובס' כפתור ופרח סוף דף ז' כתב ובעל העזר זקני הרב ר' נתן בן הרב ר' מאיר כתב וכו' ותמה על מ"ש טהור קדש הרב ר' אליעזר דשינו זצוק"ל בהלכותיו עכ"ל. וכפי מה שמצאתי בס' ישן הרב בעל העזר היה שמו הרב ר' מאיר ואפשר דט"ס הוא בכפתור ופרח וצ"ל זקני הרב ר' מאיר בן הרב ר' נתן.

סעיף כט

(כט) עזרת נשים - מהרב הגדול מהר"ם ן' חביב על עיגונא סובב הולך על סי' י"ז מש"ע אבן העזר. ואח"ז מחברת בשמות הגיטין ובסוף קצת תשובות לבן בתו החכם השלם החסיד ועניו כמה' יעקב כולי המחבר ספר מעם לועז לזכות את הרבים והמסדר הס' הנורא משנה למלך ופרשת דרכים, ושמעתי מקדושת וחסידות מהר"י כולי ז"ל הנזכר ושקידתו בתורה. וראיתי קונטרסים ממנו בכ"י שכל מה שהיו מחדשים בישיבת הרב הגדול מהר"י רוזאניס ז"ל וחביריו הרבנים ז"ל היה כותב בשמם. וכן כמה קונטרסים מחידושיו כ"י. והוא סידר ספרי הרב מר זקנו ז"ל גט פשוט שמות בארץ, עזרת נשים, וסידר ס' הנורא משנה למלך וקבץ כל גליוני הספרים וכל ניירות וזכרונות וחיבר ס' הבהיר משנה למלך וגם ס' פרשת דרכים שהיה בלי סדר ומעורב ונתח אותו לנתחיו וחיבר דרכ"י נועם ורוחו הוא קבצן. וראיתי קצת מפרשת דרכים כ"י מהרב ז"ל וברכתי ברוך שחלק מחכמתו. והכרתי תוקף פעולת צדיק מהר"י כולי ז"ל הפלא ופלא כי היה סופר מהיר ובקי בש"ס ובפוסקים ומפרשים וכנראה בספר מעם לועז אשר חיבר לזכות את הרבים אשריו ואשרי חלקו.

סעיף ל

(ל) עט סופר - לרד"ק בחכמת הדקדוק.

סעיף לא

(לא) עט סופר - כ"י חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז"ל בתקון סדרי שטרות וחיבר חבורים הרבה כמ"ש בח"א מערכת יו"ד אות מ' (עיין יעקב ן' צור בח"א). והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו. והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגרוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב. גם יש לו ספר האגרות שכתב במליצה ויש בו המצאות במדב"ר בערב"ה.

סעיף לב

א (לב) עטור - סדר הדורות כתב עטור ואחר כך עטור סופרים ע"ש. ואינם שנים כי ספר העטור הפשוט והמודפס נקרא עטור סופרים אלא שהפוסקים כותבים עטור לבד לקצרו, זה פשוט. ולעיל במערכת דל"ת (עיין דברות) כתבתי שראיתי למרן בבית יוסף א"ח סימן תרע"א שכתב "כן כתב הר"ן בשם העטור וכ"כ שבלי הלקט בשם בעל הדברות", ע"ש. וכתבתי דיש להרגיש דהרב עטור הוא הרב המחבר הדברות כידוע. ושמעתי אומרים דכונתו על חילוק שמות הספרים דהר"ן כתב בשם ספר העטור ושבלי הלקט בשם ספר הדברות. ולא נהירא דהי"ל למרן לומר "וכ"כ ש"ל בשם ספר הדברות" או לשון כיוצא בזה ומאמרו בשם בעל הדברות משמע דרבנים חלוקים הם בעל העטור ובעל הדברות. ואולי אגב שיטפיה נקט לשון זה.

ב עטור סופרים בדיני ממונות ושטרות ויש בה עשרה מאמרות ואחר כך הלכות שסימנם תשק"ף בגז"ע חכמ"ה. חיברו רבינו יצחק בן אבא מארי כמ"ש בח"א מערכת יו"ד אות י"ב (עיין זה בח"א). ומ"ש בשו"ת להרמב"ן סי' ע"ט "וכן ר"ח בעל העטור" -- הוא ט"ס וצ"ל ר"י בעל העטור.וכבר כתב רבינו בצלאל דתשובות אלו מלאים טעיות. שוב ראיתי בתשובות מהר"ם ד"פ סימן תק"ט שכתב פסק ר"י בספר העטור ויש לדחות, ועל קצת מאמרות כתב הרב בני יעקב ומורנו הרב מר קשישא מהר"א נחום היה לו באור העשרה מאמרות, והרב החסיד מהר"א גירון עשה פירושים לקצת העטור ונקרא מקרא סופרים ותקון סופרים וראיתיו כשהייתי בקושטאנטינא שנת תקי"ז שנדפס בו בפרק, והרב מהר"ר יעקב די בוטון היה לו חבור על העטור ונאבד ואיזה שיור נדפס בספרו עדות ביעקב משו"ת וליקוטים, והרב הגדול מהר"ש אלגאזי כתב דהיה לו זקנת שלמה על לשונות העטור וח"מ ונאבד.

ג ושמעתי מרבנן קשישאי בעה"ק ירושלים ת"ו שקבלו מזקנים דספר העטור וספר רבינו ירוחם הם מבחינת סוד עלמא דאתכסיא, וכל מי שעושה באור עליהם או נאבד הביאור או ח"ו יפטר במבחר ימיו, וספר העטור כבר כתבנו דכמה רבנים עשו פי' ונאבדו והרב בני יעקב נח נפשיה בן ל"ב טהור. וכן רבינו ירוחם -- הרב מהר"ש יונה עשה באור לחלק אדם וקרא שמו מגיד לאדם, ולמישרים קראו מגיד מישרים ונאבדו, וכמה"ר אשר שלם התחיל לחבר עליו כמו שתראה בס' מטה אשר ונפטר לב"ע בקוצר שנים, והרב נתיבות משפט מעט מזער שביאר ונח נפשיה דרב, גם הרב מהר"א לפפא הי"ל באור על רבינו ירוחם כמ"ש תלמידו הרב משכנות יעקב ונאבד. מכאן תראה קדושת הרב מהר"א גירון שעשה באור לאיזה חלק מהעטור ויצא לאור והאריך ימים ושנים תנצב"ה.

סעיף לג

(לג) עטרת אליהו - להגאון מה' אליהו על זבחים מנחות תמורה ותוספתא דזבחים ומפליגים מאד על חכמתו ובקיאותו.

סעיף לד

(לד) עטרת זהב - פי' על אסתר מהרב המקובל עיר וקדיש מה' חיים הכהן תלמיד מהרח"ו זצ"ל והוא אצלנו בכתיבת יד.

סעיף לה

(לה) עטרת זקנים - להנשר הגדול מהר"י אברבנאל ועתה נדפס פעם שנית באמשטרדם.

סעיף לו

(לו) עטרת זקנים - חידושי דינים על כל ד' חלקי ש"ע מהרב מנחם מענדל אב"ד דק"ק קראטשין תלמיד הרב בית חדש בן בתו של הגאון מהר"ל רופא אב"ד דק"ק ווינא. ולא נפדס כ"א על ארח חיים סביב מגיני ארץ.

סעיף לז

(לז) עטרת פז - באור על הרא"ש סדר נשים מהרב מה' פינחס זעליג אבד"ק לאסק וקרי אנפשיה תשית לראש"ו עטרת פ"ז. ויש לו גם על סדר מועד אך לא ראיתי מודפס כ"א על סדר נשים.

סעיף לח

(לח) עטרת צבי - על ח"מ מהרב מה' צבי בר עזריאל והוא הרב המחבר בית לחם יהודה על י"ד.

סעיף לט

(לט) עטרת צבי ונחלת צבי - על ש"ע א"ח. מה' צבי הכהן תלמיד הרב ב"ח.

סעיף מ

(מ) עטרת ראש ועטרת תפארת - שיטה על מס' ברכות וקצור סדר זרעים להגאון השלם מה' לוי אב"ד דק"ק קאדני והי"ל עשר עטרות חבורים ולכלם בשם יקרא אורייתיה כשרה ושמה עטר"ה על סדר מועד נשים נזיקין קדשים טהרות ועל הרמב"ם ושו"ת ועל קידוש החדש ויסוד עולם וצורת הארץ כמבואר באורך בהקדמתו, והן בעון נח נפשיה ולא נדפסו כ"א השני חלקים הנז' שהדפיס בחייו הגאון ז"ל.

סעיף מא

(מא) עטרת שלום - למהר"ח הכהן תלמיד מהרח"ו על שיר השירים וגם חיבר על כל ה' מגילות ועל ישעיה ואיווב ונאבדו כולם אך יש בידי עטרת זהב פי' אסתר מנורת זהב פי' קהלת בכ"י.

סעיף מב

(מב) עטרת שלמה - באור מהרש"ל לשערי דורא ונדפס פעם שנית בבסיליאה ועיין בהקדמה שם.

סעיף מג

(מג) ספר העיון - מרב חמאי גאון הזכירו הרמ"ק בספ"ר שער עשר ולא תשע פ"ז ע"ש. וזכיתי אני הדל לראותו כ"י.

סעיף מד

(מד) עיון יעקב - להגאון מהר"י בעל מנחת יעקב וכו' על העין יעקב בדרך פשוט.

סעיף מה

(מה) עין יהוסף - שיטת הרב מר קשישא מהר"י חזן אבי הרב שנות חיים, על מציעא. ויש לו עוד בכ"י כמ"ש בנדפס מערכת יו"ד. (עיין מ' יוסף חזן בח"א).

סעיף מו

(מו) עין יוסף - דרושים ע"ס משפטים מהרב הנזכר. ואני ראיתי בכ"י עד סוף התורה.

סעיף מז

א (מז) עין יעקב - שחיבר מהר"י ן' חביב אביו של מהרלנ"ח כנודע, ראיתי לכתוב הספרים שנדפסו פירושים על עין יעקב כי בכ"י ראיתי ושמעתי הרבה פירושים והם: פי' הרב מהר"ר אהרן ן' חיים האחרון על כל עין יעקב כ"י, הרב מהר"ר אליעזר ן' ארחא כ"י, הרב מהר"י חזן בעל עין יוסף כ"י, ואשר הם בדפוס שידעתי אתיא זכירה

ב א) פירוש מהר"י ן' חביב עצמו בח"א שהדפיסו, הוא עצמו הוסיף מדיליה כמה חידושים בשם "אמר הכותב",

ג ב) חידושי אגדות למהרש"א,

ד ג) מהר"י פינטו על ח"א וח"ב,

ה ד) תאוה לעינים וקלורית לעין למהר"ש אלגאזי,

ו ה) ישרש יעקב למהרח"א,

ז ו) שבות יעקב על ח"ב להרב ז"ל,

ח ז) עיון יעקב,

ט ח) כבוד הבית על ח"א,

י ט) עיר בנימן ראשון על ח"ב,

יא י) אהל יעקב למהר"ר יעקב כהנא שפירא ונדפס בפפד"א על מאמרי עין יעקב.

יב ומהר"ר אריה ממודינא הוסיף ללקט לקוטי בתר לקוטי מאמרי הש"ס אשר לא הביאם הרב מהר"י ן' חביב בעין יעקב וקרא שמו בית יהודה, ופירש קצת מאמרים בשם אמר הבונה, ובעין יעקב חדשים נדפסו גם מאמרי בית יהודה ופי' "אמר הבונה", ומה שהשמיט הרב מהר"י ן' חביב מאמרים אלו הוא שכוונתו היתה ללקט המאמרים השייכים לשנים עשר מעלות שעליהם היתה כונתו בליקוט מאמרי הש"ס והניח יתרם, ודעתו היה לעשות מפתח על זה אלא דסיום ח"א נתבקש בישיבה של מעלה, וכ"ז מבואר בהקדמתו ובדברי מהרלנ"ח בנו, ודין גרמ"א כי בח"א יש חידושים מהראשונים הרבה וגם ממנו ז"ל כאמור, ויהי בנסוע האדו"ן נדפס ח"ב בדד עין יעקב ולא יש כל כך חידושי הראשונים ולא חידושיו כמבואר בסוף בדברי הרב מהרלנ"ח בנו ע"ש.

סעיף מח

(מח) עין משפט - להרב עזרא מלכי שו"ת כמש"ל במערכת מ"ם (עיין מלכי בקדש).

סעיף מט

(מט) עינות מים - דרושים להרב הנזכר בכ"י.

סעיף נ

(נ) עיני ישראל - פי' על הסמ"ק מהרב מהר"ר ישראל קמחי כ"י.

סעיף נא

(נא) עיני העדה - (עיין חשק שלמה).

סעיף נב

א (נב) עיקרים - ספר העיקרים למהר"י אלבו מעיר שוריא"ה, וכתב הרב ספר יוחסין שחיברו בשנת קפ"ה ונדפס כמה פעמים וגם נדפס בפירושים עץ שתול שרשים וענפים.

ב והנה הרמב"ם הוא היה מונה י"ג עיקרים כידוע ובתשובות החדשות להרא"ש ושאר גדולים והוא ספר בשמים ראש בסימן רנ"א זכר שהרמב"ם עשה עיקרים ותמה על הרמב"ם אמאי לא כתב בכלל העקרים עיקר גדול והוא עיקר הדת כי הצור תמים פעלו ונתן לנו תורתו וכרת עמנו הברית והפליא להטיב ויתן לנו א"י בעבור שנשמור חקיו ואנחנו הרשענו וחרב הבית בעונינו ועדיין חרב על רוב פשעינו וכשנשוב עוד יגאלנו ויבנה בה"מ, ושם האריך הרבה בעיקר זה וזה תורף דבריו בקצור נמרץ ולזכרון קאתי.

ג ונשאל הרדב"ז בתשובותיו דפוס ויניציא סי' שד"מ על איזה חשבון מהעיקרים הוא סומך על הרמב"ם או על הרב ן' חסדאי או על מה' יוסף אלבו, והשיב הרב ז"ל אין דעתו מסכמת לשום לתורה שום עיקר, לפי שכולה עיקר מפי הגבורה וארז"ל כל האומר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק אחד וכו', ואם כן כל מצוה ומצוה היא עיקר ופנה וכו' ואיך נאמר דזו עיקר וזו טפילה ח"ו והאריך בזה ע"ש למ"ד.

סעיף נג

(נג) עיר בנימין - שני חלקים עיין לעיל מערכת בי"ת (עיין מה' בנימין וואלף בח"א). והם דברים נחמדים והקדמות נפלאות.

סעיף נד

(נד) עיר גבורים - להגאון מ' שלמה אפרים רבו של הרב תוי"ט. ועי' בסמוך (עיין עוללות אפרים לעיל).

סעיף נה

(נה) עיר דוד - דרושים להרב מה' דוד עשוי בתים וחדרים נדפס באמשטרדם.

סעיף נו

(נו) עיר מקלט - על המצות מהרב דוד [הנז'] אב"ד דקק"א באמ"ד בזמן מהר"י ששפורטש. ושם ביאר מורה מקום המצו' בש"ס ובמדרש ובטור ואיזה טעם ועונש העובר על המצוה והתיקון, ונדפס בדיהרנפורט שנת ת"ן, וכמדומה שחזר והדפיסו בס' י"ד כל בו מסודר ממנו [צ"ל מבנו] תפלות וכו' וכולל י"ד ספרים וכמו רגע ראיתיו זה שנים רבות.

סעיף נז

(נז) על כל - ספר דינים שחיבר ה"ר משה שניאור מאיבור"א תלמיד מהר"ם ומתחיל על כל יתגדל, קנה בינה דף כ"ה ע"ב, מזכירו מור"ם בדרכי משה א"ח סי' ס"א וכתב שחיבר תלמיד מהר"ם.

סעיף נח

(נח) על הנסים - (עיין מ' תם ן' יחייא בח"א).

סעיף נט

(נט) עלה דיונה - שיטה על כמה מסכתו' להרב מה' יונה אשכנזי דרך חורפא.

סעיף ס

א (ס) עליות רבינו יונה לבתרא - כך מכנין האחרונים חידושי רבינו יונה לבתרא, ויראה לי ההדיוט דהטעם אשר קראו בשמותם עליות היינו בכל סוגיא כתוב עלה בידינו כך וכך, ומשו"ה נקראו עליות לפי שבחידושיו במסכת זו החלו עולין ההלכות מכל סוגיא ועלה כתיב.

ב וכזה ראיתי שזכרו עליות רבינו טודרוס ליבמות וגם אלה זכיתי לראותם כ"י ישן נושן ואחזה אנכי מציב לו יד בגליון הדינים העולים במספרם כמשפט ומשו"ה קרי להו עליות.

סעיף סא

(סא) עליות יבמות - רבינו מאיר בר טודרוס הלוי כ"כ סדר הדורות מש"ק, ואין האמת כן אלא הם מרבינו טודרוס הלוי בן אחיו של הרמ"ה ואני הצעיר זכיתי לראות, כמ"ש במערכת טי"ת ועי' בנדפס בס"ד (עיין רבינו טודרוס ב"א של הרמ"ה בח"א, ועיין לפני זה).

סעיף סב

(סב) עמודה גולה - הוא סמ"ק חיברו רבינו יצחק מקורביל חתנו של הר"י מפרי"ש גיסו של רבינו המרדכי ועלה לשמים שנת ל'. ושלח הספר לכל בני הגולה שיעתיקוהו בכל מקום וידעו שרש המצות והלכותיהן. וכמ"ש בהקדמת הספר. ודין גרמ"א שבאשכנז יש הרבה סמ"ק על קלף ובכל סמ"ק יש הגהות מתחלפות, לא ראי זה כראי זה, דבכל עיר גדולי הדורות כתבו הגהות כפי דעתם. וראיתי כמה סמ"ק כל אחד בהגהות שונות.

סעיף סג

(סג) עמודי שלמה - באורי הגאון מהרש"ל על הסמ"ג ונדפסו בעיר באסיליאה.

סעיף סד

(סד) עמודי שמים - סדור תפלה שאזן וחקר הרב מה' יעבץ על שפ"ת ים הדקדוק מוקף מדינים שונים וסביב פירושים ורמזים ותקון מעמדות ופי' פרק שירה ותקון סדרי עבודה וכהנה רבות ציצים ופרחים על שושנים.

סעיף סה

(סה) עמודי שש - מהגאון שלמה אפרים כמ,ש בסמוך (עיין עוללות אפרים לעיל) והוא רבו של הגאון מה' שעפטיל בן הגאון של"ה כמ"ש בהקדמת ווי העמודים.

סעיף סו

(סו) עמודיה שבעה - להרב הדרשן המופלא מה' בצלאל דברים מתוקים והקדמות נפלאות נדפסו כמה פעמים והוא הרב המחבר קרבן שבת והי"ל דרושים על כל התורה ולא נדפס.

סעיף סז

(סז) עמק הבכה - מהרב עמודיה שבעה [הנז'] על איכה, ולא נדפס.

סעיף סח

(סח) עמק ברכה - מהגאון מה' אברהם סג"ל הורוויץ עם הגהות ותוס' מבנו הגאון החסיד של"ה ונדפס פעם שנית באמשטרדם עם תוספת מרובה חידושי הגאון של"ה על מרדכי ברכות וחידושי בנו הגאון מה' שעפטיל על מס' ברכות וכהנה וכהנה חידושים.

סעיף סט

(סט) עמק יהושע - (עיין קרבן מנחה).

סעיף ע

א (ע) עמק המלך - נדפס משנים קדמוניות בקבלה וכתוב שם שהוא מגורי האר"י זצ"ל, ויצאו עליו עוררין, ושמעתי שלא באו לידו כתבים אמתיים, והרב עיר וקדיש מה' חיים הכהן ז"ל תלמיד רבינו מהחר"ו ז"ל בהקדמת ספרו מקור חיים פי' להל' ציצית ותפילין מהש"ע דרך קשתו על הספר הנזכר.

ב לכן הצנועין מושכים ידיהם מלקרות בו ובס' נולבות חכמה להרב יש"ר, ועמ"ש הרמ"ז באגרות אשר בדפוס דף מ"ב ע"א שרומז ומחוי במחוק והמ"י, וכבר כתבתי כמה פעמים שהרוצה ללמוד בכתבי רבינו האר"י זצ"ל האמיתיים יעסוק בשמונה שערים שסידר הרב מהר"ש ויטאל בן רבינו ההרח"ו(?) ז"ל ובס' דרך עץ החיים למהר"ם פאפירש ז"ל שנדפס מקרוב כמה פעמים בפולין, וס' אוצרות חיים כ"י מצאו הרב מהר"י צמח ז"ל מכתיבת מהרח"ו ז"ל וכלו הוא כלול בדרך עץ החיים הנז' בין הפרקים, גם עולת תמיד שסידר מהר"י צמח ז"ל בכונות העיד שהוא מכתיבת יד מהרח"ו ז"ל, וכבר כתבנו כמה פעמים שמז"ה מהר"א אזולאי ומהר"י צמח ז"ל עשו הפסקות ויחודים עד שהרב מהחר"ו ז"ל נתן להם רשות לחפור בקברו ולהוציא משם הכתיבות שצוה הוא ז"ל לגנזן והוציאום משם, ומכתבים אלו הם המהדורא בתרא של דרך עץ חיים וס' עולת תמיד הנזכר שלא היו בידו של הרב מהר"ש ויטאל ז"ל, וכל זה נתברר לי הצעיר באמת אחר החיפוש בכמה ספרים כ"י, וגם מדברי הרב מה' משה ויטאל ז"ל בן רב מהר"ש ויטאל הנזכר שראיתי כתב ידו ממש שכותב בסגנון זה על איזה קונטרס זהו ממר זקני מהרח"ו ז"ל ונמצא ביד זולתנו מכ"י מר זקני ז"ל, ויותר מזה נתברר לי הדבר מאד ודי בזה.

ג ודע שחברו ספרים הרב מז"ה והרב מהר"י צמח ז"ל על הזהר מכתיבות הנז' שמצאו בקבר מהרח"ו ז"ל, ונראה שלא היה רצון ה' שיתגלו ונאבד לגמרי הספרים הנז', וכל האמור ידעתי נאמנה בבירור.

סעיף עא

תוכן העניינים

שם הגדולים, מערכת ספרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה