שם הגדולים, מערכת ספרים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
מערכת ג
סעיף א
(א) ס' גאולה - להרמב"ן קבלה כ"י. הזכירו בסדר הדורות דף קס"ה ע"ג.
סעיף ב
(ב) גאון יעקב - באור לטור א"ח כ"י אשר חיבר מהר"ם אלשקר כמ"ש בתשובותיו סי' ק"ח. וראיתיו בארץ מצרים כ"י וכמ"ש בנדפס (עיין מהר"ם אלשקר בח"א).
סעיף ג
(ג) גאון צבי - עיין מערכת צי"ד בס"ד (ע' מ' צבי סג"ל הורוויץ בח"א).
סעיף ד
(ד) גאוני בתראי - שו"ת דפוס אשכנז מחובר מהרבה תשובות מכמה רבנים גאוני אשכנז הרב תוי"ט והרב ב"ח וכו'.
סעיף ה
(ה) גבול בנימן - דרושים להרב המקובל מהר"ר בנימן הכהן תלמיד הרמ"ז אב"ד בריגייו ויש לו ס' א' בפשט אלון בכות פי' אבות ויש לו הגהות באוצרות חיים מלבד מה שנתוכח עם רבו כמ"ש באגרות הרמ"ז.
סעיף ו
(ו) גבולות ארץ ישראל - ומזכירו בספר ס' הדורות תדיר בר"ת גא"י.
סעיף ז
(ז) גבורת אנשים - מהרב ש"ך על סי' קנ"ד (דעסויא תנ"ז) מאבן העזר ובסופו תשובות מהגאון אביו מ' מאיר כ"ץ.
סעיף ח
(ח) גבורת ה' - מהג"מ ליווא מפראג פירוש ההגדה ועניני יציאת מצרים. וקצורו נדפס מחדש באמשטרדם.
סעיף ט
(ט) גביע הכסף - ר' יוסף כספי פי' על המורה כ"י. והמחבר הזה חיבר חבורים הרבה ראיתי הרבה מהם בביבליאוטיקה של פאריץ (פאריז) בספרי כ"י של ישראל.
סעיף י
(י) גבעות עולם - נדפס מחדש קצת שו"ת ודרושים שארית הפליטה מהרב הגדול עיר וקדיש מ' יוסף קוב"ו זלה"ה.
סעיף יא
(יא) גבעת בנימן - רבי בנימן הלוי מורה מקום מכל סימני הדינים מד' ש"ע מסודר ע"פ א"ב ואינו בנמצא. אמנם א"ח וי"ד וא"ה נדפסו אצל לקט הקמח. ובחושן משפט יש פרי מגדים מ"מ עם חי' סמ"ע יותר באורך.
סעיף יב
(יב) גבעת המורה - מהרב יוסף בר יצחק הלוי פי' על המורה עם הגהות הרב בעל תוס' י"ט ז"ל.
סעיף יג
(יג) גבעת פינחס - שו"ת עשרה חלקים כ"י למ' פנחס עניו א' מרבני פירארה והיה מפולפל מאד. ובשנת תקט"ו זכיתי ליהנות איזה ימים מתורתו כי נשאתי ונתתי עם הרב ז"ל בהיותי שם בשליחות מצוה בימי נעורי.
סעיף יד
(יד) גבעת שאול - דרושים להרב שאול הלוי מורטירה אב"ד ור"מ דק"ק ספרדים באמשטרדם. ושם נאמר דהי"ל ת"ק דרושים. ובסדר הדורות דף קס"ה ע"ד יש טעות סופר . ובס' באר הגולה א"ה סי' ט"ז כתב "והרב הגדול מה' שאול הלוי מורטירה זצ"ל ר"מ ואב"ד בק"ק אמשטרדם חיבר פסק ארוך בבא וכו' דרך זנות והאריך והגדיל והפליא להוכיח שהוא מדאורייתא בראיות ברורות ומוכרחות וכו'. השם יזכנו שיצא לאור בדפוס עם שאר חבוריו כי רבים המה" עכ"ל. והרמ"ז היה תלמידו.
סעיף טו
(טו) גדולי תרומה - ביאור לספר התרומות מהרב מ' עזריה פיגו אב"ד ור"מ בקק"י וויניציא ס' נחמד בשקלא וטריא וראיתי להרב הגדול מ' אברהם רוזאניס מר חמיו של הרב מש"ל הגהות והשגות על כל הספר גד"ת כ"י.
סעיף טז
(טז) גדולת מרדכי - עם אגודת אזוב להרב מ' ברוך במ' דוד הגהות וחי' על המרדכי וקצת על ח"מ כמ"ש בנדפס במערכת בי"ת. (עיין מ' ברוך מפולוניא בח"א).
סעיף יז
(יז) גולל אור - (עי' זר זהב. ערכי הכנוים).
סעיף יח
(יח) גופי הלכות - מובא בשנות חיים כ"כ סדר הדורות דף קס"ה ע"ד. והוא ס' שחברו הרב [מהר"ש אלגאזי ז"ל] בתוככי ירושלים והלך והדפיסו הרב באיזמיר וחזר לעה"ק ת"ו.
סעיף יט
(יט) גור אריה - מהגאון מ' ליווא מפראג באור על רש"י פי' החומש ונדפס בק"ק פראג.
סעיף כ
(כ) גור אריה - הגהות על כל הש"ע נדפסו תפ"ג במנטובה סביב הש"ע והם להרב מ' גור אריה הלוי אחד מרבני מנטובה בזמן הרמ"ז.
סעיף כא
(כא) גור אריה - דרושים לרב אשכנזי נדפס באמשטרדם ובסופו בדק הבית להרב תורת חיים על בית יוסף בקצת סימנים מאה"ע.
סעיף כב
(כב) גט כריתות - כ"י קצור כל דיני הרב מהר"ם ן' חביב בס' גט פשוט בסדר יפה מהרב אברהם מונסון אחרון שבא מהמערב ונתיישב במצרים וחיבר שם כמה חבורים.
סעיף כג
(כג) גט מקושר - בדיני הגט והדברים נקשרים ומסודרים להרב המופלא כמהר"ר רפאל משה בולה.
סעיף כד
(כד) גט מקושר - לעטרת ראשי מורי הרב זלה"ה והוא שקלא וטריא על ספר גט פשוט להרמב"ח הנזכר ובסופו באור לתוספי רא"ם לסמ"ג.
סעיף כה
(כה) גט מקושר - (עיין מ' ישראל יעקב אלגאזי בח"א).
סעיף כו
(כו) גט פשוט - על הלכות גיטין מהתייר הגדול מהר"ם ן' חביב ובסופו קצת כללים בפלפול עצום מהרב ז"ל ושם נדפס סדרי גט וחליצה למהרי"ב וכו'. וחיברו שנת תל"ז כמ"ש הרב סי' קכ"ו ס"ק ע"ג. ומבין ריסי עיני הרב סדר הדורות דף קס"ה ע"ד נראה שלא ראה הספר גט פשוט הנזכר. ומורי הרב ז"ל חיבר גט מקושר סובב הולך על דבר הרב גט פשוט ונדפס מקרוב כמ"ש לעיל.
סעיף כז
(כז) גימטריאות - ס' כ"י ראיתיו על קלף ישן חובר מתלמידי רבינו יהודה החסיד זצ"ל ממה שקבלו ממנו.
סעיף כח
(כח) גימטריאות - חיבר רבינו שמשון על התורה והן הן אשר כתב הרב שפתי כהן על התורה בסוף כל פרשה כמבואר שם סוף פ' בראשית (ועיין בקונטרס אחרון).
סעיף כט
(כט) גל של אגוזים - דרושים להרב דוד אגוזי מרבני קושטנדינא הקדמונים והוא בדפוס קושט' ישן.
סעיף ל
(ל) גלגולי נשמות - הם גלגולים שקיבל הגאון הרמ"ע מהרב ישראל סרוק ונדפס בפפד"א שנת תס"א ונדפס ע"י מ' שמעון במ' אפרים יהודה. וכן גלגולי נשמות ע"ה גימט' שמעון בן אפרים יהודה. ומסודר סדר נכון ע"פ א"ב.
סעיף לא
א (לא) גלגולים - מרבינו האר"י זצ"ל נדפס בפפד"מ בהגהות הרב דוד גרין הוט והם ל"ו פרקים ולקוטים בסוף וס' זה ישנו בכ"י והוא כפלים לתושיה ע"ג פרקים והוא סדר יפה אף נעים. ואחשוב שהוא סדר הרב המקובל מהר"ם פאפירש כ"ץ. וספר זה יקר מאד כי בודאי סידר גם בזה מהדורא בתרא שלא היה ביד מהר"ש ויטאל כנודע.
ב מהר"ר שמואל ויטאל סידר שער הגלגולים סדר יפה ל"ז הקדמות ועוד ג' הקדמות מענינים הנוגעים למהרח"ו אשר ג' הקדמות אלה האחרונות השמיטם הרב משה ויטאל בן מהר"ש וסידרם בספר אחד עם כל חלומות חזיונות ועניני מהרח"ו זצ"ל ונקרא "ספר החזיונות למהרח"ו" זצ"ל.
סעיף לב
(לב) גלגולים - סידר הרב המקובל מהר"י צמח וחיבר ספר משיבת נפש בקצור ועוד הוסיף לחבר אחר באורך וקרא שמו משיבת נפש גם כן. וראיתי שניהם כ"י בערי אשכנז.
סעיף לג
(לג) גלוי השקריות - (עי' חכמתא רבתי).
סעיף לד
(לד) גלי רזיא - להרב אברהם תלמיד האר"י זצ"ל ויש בו דברים נוראים. ונמצא אצל הרב יש"ר כמ"ש בסוף ס' נובלות דף קצ"ה.
סעיף לה
(לה) גלילות ארץ ישראל - הובא בסדר הדורות וכ' שם שנדפס שנת שצ"ה ובלשון אשכנז שנת תפ"ד.
סעיף לו
(לו) גלילי כסף - ר' יוסף כספי. הביא דבריו בקצור הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בספרו החשוב מנות הלוי ומשיג עליו.
סעיף לז
(לז) גמול - שער הגמול להרמב"ן נדפס בסוף ספרו תורת האדם ונדפס גם בפני עצמו.
סעיף לח
(לח) גמרא - (עיין בקונטרס אחרון)
סעיף לט
(לט) גמרא - על מס' עדיות (עיין מהר"ר שלמה סיריליו בח"א).
סעיף מ
(מ) ס' הגן - פי' על התורה לחד מקמאי מביאו בס' פענח רזא תדיר. ויש ספר הגן קטן נדפס ממוסר וכו'.
סעיף מא
(מא) גן בושם - לרבינו יהודה החסיד הזכירו מהר"א שטיין ז"ל הובא בחידושי אנשי שם על המרדכי פ' היה קורא. עיין בדבריו.
סעיף מב
(מב) גן המלך - פסקי דינים וכללים בקצרה להרב מהר"א הלוי בן הרב דרכי נועם. ונדפס בסוף ח"א מגנת ורדים.
סעיף מג
(מג) גנת אגוז - צרופים וגימטריאות בחכמת הקבלה לרבינו יוסף גיקיטיליא נדפס שנת שע"ה. והרב יעב"ץ עשה עליו הגהות בס' מטפחת ספרים.
סעיף מד
(מד) גנת ביתן - לרבינו טודרוס בר מאיר הלוי בקבלה. עי' בסדר הדורות דף קס"ו ע"א.
סעיף מה
(מה) גנת ביתן - ס' הזכירו הרב ברכת שמואל כמה פעמים. ונראה שזהו חבור ממקובל עד"ה. (ואולי הוא הנ"ל).
סעיף מו
(מו) גנת ורדים - שו"ת בסדר ד' טורים להרב מהר"א הלוי בן הרב דרכי נועם [והי'] אב"ד ור"מ במצרים תורה וגדולה במקום אחד בזמן הרב המג"ן ומהר"ם ן' חביב ורבני דורם כמ"ש בנדפס מערכת האל"ף.(עיין אברהם הלוי בן הרב דרכי נועם).
סעיף מז
(מז) גנת ורדים - להרב מ' יוסף בעל פרי מגדים. וכתב שם שכבר נדפס בפפד"א שנת תקכ"ז ולא בא לידינו בגלילות אלו.
סעיף מח
(מח) ס' גרושין - להרב הקדוש מהר"ם קורדוביר"ו נדפס בוויניציא שנת ש"ח ונקרא הספר כן לפי שהי' מתגרש לכבוד השכינה ע"ד רשב"י וחבריו ומה שהיה מחדש בדרך העלה על ספר.
סעיף מט
א (מט) גרים - מסכת גרים בתוך המסכתות קטנות היא מוצאת מש"ס כתב יד של עיר פרשש"א (עיין גמרא בקונטרס אחרון) וזכיתי והדפסתיה בחסד עליון בסוף קונטרס שמחת הרגל רות ע"ש. והרב מגדל עז פי"ג ופי"ד דאיסורי ביאה מזכיר ירושלמי דמס' גרים. ואתה תחזה דאיזה מורה מקום שרומז בירושלמי דמס' גרים שם נמצא במס' גרים הנזכר. אבל יש איזה דינים שהורה מקומן בירושלמי דמסכת גרים וליתנהו התם.
ב וחזה הוית להרב מרכבת המשנה ח"ב הנדפס עתה מחדש פי"ג דאיסורי ביאה שכתב וז"ל: "והנכון כמ"ש הרב מגדל עז דרבינו סמך על הירושלמי סוף מס' גרים ואנחנו לא זכינו לראותו וכפי הנראה שהיא איזו מסכתא דומיא דמס' סופרים ושמחות וכלה שהן חיצוניות נוספות בבבלי כן כדמיון זה מס' גרים חיצונה נוספת בירושלמי ונאבדה מאתנו כמו שנאבד סדר קדשים." עכ"ל.
ג ודין זה דעסיק ביה הרב הנז' הוא במס' גרים שהדפסתי שהיתה בבבלי בתוך המסכתות קטנות. והנראה הוא דאלו המסכתות קטנות אשר הראשונים קראו בשמותם חיצוניות אין להם יחס עם התלמודים בבלי וירושלמי אלא שהגאונים הניחו אלה המסכתות סמיכות לתלמוד בבלי. ולפי דברי הרב מגדל עז היתה נסחא אחרת ממס' גרים קדמונית וסמכוה לירושלמי. אי נמי היתה נמי בתוך המסכתות קטנות שסמכום לתלמוד בבלי. ומפני שהיתה נסחא קדמונית קראוה מס' גרים ירושלמי ואפשר דאתת ממערבא. ומיהו הכל הוא במסכתות קטנות. ועתה נדפס בעיר פירדא ס' נחלת יעקב, פי' מסכת סופרים שמחות כלה דרך ארץ, ופירש גם מס' גרים הנז' מקונטרס שמחת הרגל. והרב מפיורדא והמחבר חשבו שהוא מס' גרים ירושלמי שמזכיר הרב מגדל עז ואין הדבר כן כמ"ש אני הדל למעלה ע"ש.
סעיף נ
(נ) גרן ארנן - דרשות מהרב המקובל מהר"ר אליעזר נחמן פואה כמש"ל מערכת האלף בס"ד ע"ש. (עיין מ' אליעזר נחמן פואה בח"א).
קונטרס אחרון
סעיף א
(א) גדול - מימרות רז"ל שאומרים "גדול" או "גדולה" או "גדולים" נקבצו באו בחופת אליהו רבא שהביא הרב הקדוש בראשית חכמה בסוף ספרו הקדוש.
סעיף ב
(ב) גימטריאות - הראשונים ?? היה רצונם בגימטריאות וזמנין דמשכחת בש"ס ובמדרשים כמה גימטריאות. ורבינו אליעזר מגרמיזא הפליא לעשות בשערי בינה על מגילת אסתר כ"י ומביאו הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בס' מנות לוי. גם ראיתי על התורה מרבינו אלעזר הנז' ורבינו אפרים כ"י שרומזים כמעט כל מדרשי רז"ל בגימטריאות. גם רבינו יעקב בעל הטורים בפרפראותיו זה דרכו דרך הקדש. וגם יש קונטרס מהרב המג"ן ז"ל בסוף ס' קרבן חגיגה מגימטריאות שרמז הרב דברי רז"ל בפסוקים. ודבר פשוט שאין לאבד הזמן ולטרוח בגימטריאות רק אם יבא בנקל בעת מן העתים הנה מה טוב. וכמ"ש הרב מהר"ם חאגיז ז"ל בתחלת הקונטרס שבסוף ס' קרבן חגיגה הנזכר. וכבר כתבתי שראיתי קונטרס על קלף כ"י מתלמידי רבינו יהודה החסיד ז"ל שקבלו ממנו כלו גימטריאות (ועיין רמזים וכו' בקונטרס אחרון). והרב שפתי כהן ז"ל על התורה בסוף כל פרשה מביא גימטריאות בפ' ההיא מרבינו שמשון וכמ"ש בשם הגדולים ח"ב (עיין גימטריאות השני). ויש ספר אחד שמו חות יאיר מודפס כולו גימטריאות.
סעיף ג
(ג) גלגולים - ראיתי להגאון מהר"ר שמואל קאידינובר בעל ברכת הזבח בספרו ברכת שמואל על התורה פ' שופטים שכתב וז"ל "אעתיק סוד הגלגולים מה שמצאתי וקבלתי מפי רבותי וקצתם שהמה נגלו לי מסוד ה' ליראיו", עכ"ל. וראה זה חדש דנראה דהגאון ז"ל מלבד חכמתו בש"ס ופוסקים ותוקף בקיאותו כנודע מספריו עוד אחרת היתה לו דהיה לו השגה ונגלו אליו גלגולי נשמות.
סעיף ד
א (ד) גמרא - ראיתי ש"ס כלו כתוב על קלף בעיר פרשש"א שבתחלת אשכנז וכלו יהי' כקובץ ח"ג מהרמב"ם עם כסף משנה ד' וויניציא. והכתב ישן ומשונה וכל התלמוד כקובץ זה ונכתב בעיר פארי"ץ (פאריז) שנת ק"ג לאלף הששי לאחד מקרובי רבינו שמשון משאנץ. ולהיות כי הנח"ץ השיאני ויהי דוד נחפז ללכת לא זכיתי ליהנות הרבה לאור הש"ס הנזכר. ואגב רהטאי העתקתי מעט נסחאות בתחלת הוריות והבאתים בספרי הקטן שער יוסף בשם "גמרא של קלף". והרב קרבן נתנאל בסוף ספרו מביא נסחאות מש"ס הנזכר.
ב גם בארץ מצרים ראיתי ברכות וסדר מועד ש"ס על קלף כ"י ושם ראיתי פ"ק דברכות דבנוסחא דקמן דף י"א "ובית שמאי ההוא פרט לשלוחי מצוה" ורבים נתקשו בה ובש"ס הנז' לא גריס לה כלל.
ג עוד מצאתי בש"ס הנז' פ"ג דסוכה דבנסחתנו דף ל"ז איתא "ור' יהודה סבר הני לדפנות" ונתקשו שלמים וכן רבים על דברי התוס' שכתבו שם "ר' יהודה הוה מוקי ליה לדפנות", דמאי אתו לאשמועינן והם דברי הש"ס. ובש"ס הנזכר ליתנהו להני מילי בש"ס כלל.
ד ועוד מצאתי בפ"ק דחגיגה דף ו' ע"א בנסחתין "השיב רבי תחת בית הלל וכו' א"ל אביי וליטעמיך וכו'", והוא פלא איך אביי יאמר לרבי. והרז"ה במאור פ"ק דראש השנה עמד על זה וכתב דמצא נסחא "א"ל אבוה" והוא רשב"ג ע"ש. ובש"ס הנז' כתוב "השיב ר' זירא תחת בית הלל וכו' א"ל אביי וכו'" ונסחא זו נראית עקרית ודווקנית כמו שאמר בסוף הוריות דר' זירא ואביי ואינך אמוראי הוו יתבי וכו'.
ה ובעיר פלורינצי"א בביבליואוטיקא של הדוכוס הגדול יש איזה מסכתות גמרא כתובים על קלף שנת ד' אלפים תתקל"ז. ושמעתי כי נמצאו שם איזה נסחאות יפות.
ו נוסחאות גמרא ישנות. כ' הרמב"ם פט"ו מהל' מלוה (פט"ו מהל' מלוה ולוה ה"ב) שהגיעו לידו נסחאות גמרא ישנות כתובים על גויל כמו שהיו כותבים ת"ק שנה בקירוב לפני זמנו. ולפי חשבון זה נמצא שהגיע לידו גמרא כתובה כמו ק"ע שנה אחר חתימת התלמוד. וראיתי להרב המגיד שם שכתב דגם רבינו מאיר הלוי כתב דהכי הוא בנסחי דייקי עתיקי ונסחי דרביואתא קשישי ע"ש. ומוכח לפי זה דהרמ"ה היו לו נסחי עתיקי כהרמב"ם. ומה טוב ומה נעים לפי זה מה שכתכתי בעניותי בספרי הקטן שער יוסף דף י"ט ע"ג דהרמב"ם הוה גריס גי' הרמ"ה ע"ש.
ז והרמב"ם בס' המצות שלו לאוין קצ"ט כתב דכן הוא בנסחאות המדוייקות שנקראו על זקני התלמוד ע"ש.
סעיף ה
א (ה) גמרא - ראיתי בבית נכאתו של אהובנו הגביר המרומם השר סינייור בנימין פואה יצ"ו בעיר ריגייו. גמרא מסכת ברכות נדפסה על קלף בעיר סונסינו דפוס יפה עם פירש"י ותוספות ופסקי תוספות. ובמקום פסקי הרא"ש נדפס שם מרדכי ופי' המשניות להרמב"ם. וגמרא זו אין כתוב בה מנין דפין. והגמרא לבד היא תשעים דפין. ובסוף כתב המדפיס יהושע שלמה בן הח"ר ישראל נתן איש סונסינו שהוא שיתף אלו החבורים ביחד. וכ' שהמרדכי אשר שם הוא מרדכי הגדול ונדפסה גמרא זו כ' טבת שנת גמר"א. ואחר כך כתב בסוף הרב גבריאל ן' אהרן שטרסבורג כי החכם השלם ישראל נתן קנא לעמו ישראל וצוה לבנו הח"ר יהושע שלמה היושב בעיר צונצין במדינת לומברדיא"ה ויצוהו להשתדל להדפיס ספרים והואיל להדפיס גמרת ברכות. וחיבר אליה פירש"י ותוס' ופסקיהן ומרדכי ופי' המשניות להרמב"ם הכל בחבור אחד. והאריך בשבחיו וחתם יום הששי אדר ראשון רמ"ד. ונראה מזה שאז התחילו לחבר פירש"י ותוס' בצדדי הגמרא והיה חדוש לחבר הכל בחבור א'.
ב ולפי מה ששמעתי ממגידי אמת שהדפוס יצא לעולם קרוב לשנת ה' אלפים ומאתים שהתחילו להדפיס איזה דפין בעיר מגנצא. ואחר זה בעיר הערליים ממחוז הולאנדה. אם כן אחר חמשים שנה בקירוב נתפשט הדפוס בישראל. גם ראיתי טור חשן משפט נדפס בעיר פייבי"א די שאקו בבית מהר"ר משולם קוזי יום ב' כ"ח תמוז שנת חמשת אלפים רל"ה. ואני ראיתי איזה גמרות דפוס ישן שנדפסה גמרא עם רש"י לבד. וכמדומה שהיא ד' קושטנדינא.
ג ואחרי כתבי ראיתי בס' צמח דוד ח"ב בשנת מאתים לאלף הששי שאז נמצא בעיר מענ"ץ (מגנצ"א) דפוס. ובח"א שנת רע"א לאלף הששי כתב דבשנת רע"א היה דפוס ראשון לספרי הקדש על ידי דניאל בומבירגי. ואם כונתו שלא נדפסו מספרי ישראל עד שנת רע"א, לא ראה שנמצא דפוס משנת רל"ה ואילך. וכמה ספרים ראיתי בדפוס משנת רמ"ו ואילך. שוב ראיתי להגאון בעל חות יאיר בתשובה סימן קפ"ד שכתב שנמצא ד' וויניציא שנת קפ"ח לאלף הששי מספריהם ע"ש.
סעיף ו
(ו) ג"ן פרשיות התורה - כן אמרו בזהר בכמה דוכתי. והקשה מהר"ם זכות ז"ל בפירושו לזהר שהם נ"ד ותירץ דנצבים וילך על הרוב הם מחוברות. והרב מהר"ש אבוהב תירץ דמ"ש בזהר הוא על הפרשיות הנקראות בשבתות. אך פ' וזאת הברכה אין קורין אותה בשבת אלא ביום שמחת תורה ולכן אינה באה לחשבן כ"א ג"ן פרשיות לבד, עכ"ד. ומדוקדק קצת בלשון בזהר הקדוש ח"ב דף ר"ו ע"ב כאשר עינך תחזינה. ומ"מ עדיין צריך ישוב כמבורר למעיין. ובקונטרס דבש לפי כתבתי שמצאתי בספר קדמון כ"י שמונה כל הפרשיות ואינו מונה וילך וכתבתי שם טעם לזה. ואחר זמן הראוני בספר צרור המור פ' שמות שהביא מרז"ל שהם נ' פרשיות וכתב וזאת אינה מן המנין ושלשה המה נפלאו ע"ש. ולי ההדיוט העיקר כמ"ש בס' כ"י הנזכר. ויתכן שפ' תרומה תצוה נחשבות כאחד לכבוד משה רבינו ע"ה שלא נזכר שמו בפ' תצוה ונחשבת עם תרומה פרשה אחת וכבר בתרומה נזכר משה רבינו ע"ה ותצוה נטפלת לפ' תרומה ומצאתי סמך לזה.