שם הגדולים, מערכת ספרים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
מערכת ב
סעיף א
(א) באור - להלכות פסח ולכל תוספי רא"ם (עיין מ' יונה נבון בח"א).
סעיף ב
(ב) באור - לטור א"ח וי"ד (עיין מ' יעקב ן' חביב מ' יצחק אבוהב בח"א).
סעיף ג
(ג) באור - ספר יצירה להראב"ד (עיין קבלה).
סעיף ד
(ד) באור - על חלק סמ"ג לאווין (עי' מהר"י קרעמניץ בח"א).
סעיף ה
(ה) באור - על פירש"י על התורה (עיין מהר"ם אלשקר בח"א).
סעיף ו
(ו) באור - על הרמב"ם (עיין מ' יעקב בי רב בח"א).
סעיף ז
(ז) באור - על התורה עד"ה (עיין רבינו מנחם מריקאנטי בח"א).
סעיף ח
(ח) באור התורה להרמב"ם - מובא בכנסת הגדולה, כן כתב סדר הדורות דף נ"ד ע"ג ודף קס"ד ע"ד. ועמו הסליחה כי בכנסת הגדולה הוא טעות סופר וצ"ל "באור הרמב"ן על התורה" וזה פשוט. והרמב"ם לא מצינו מי שכתב שחיבר באור ופירוש התורה.
סעיף ט
(ט) באור הרמב"ן - על התורה עשה פירוש לפירושו מהר"י אבוהב ועל הסודות שבו חיבר רבינו יצחק דמן עכו תלמיד חבר של הרמב"ן ספר מאירת עינים לפרש סודותיו והוא ספר גדול כ"י. גם הרב מגדל עז והוא הרב שם טוב בן גאון תלמיד הרשב"א חיבר ס' כתר שם טוב לבאר סודות הרמב"ן והוא בכ"י. אמנם הרב מהר"ם פאפירש פירש סודות הרמב"ן עפ"י הקדמות הרב האר"י ז"ל. ובס' נמוקי שמואל מישב מה שהקשה הרא"ם על הרמב"ן כמ"ש בחלק א' (עיין הרמב"ן בח"א). והרמב"ן בבאורו זמנין דמייתי דברי ראב"ע ומשיגם. ורבינו בחיי שהוא תלמיד הרשב"א נושא אלומות רבינו הרמב"ן וגם בחר בדרך סוד פשוט. ועל ס' רבינו בחיי יש פי' לסודותיו והוא ס' נפתולי אלהים ונדפס איזה פעמים.
סעיף י
(י) באורי סמ"ג - (עי' רבינו אייזיק שטיין בחלק א').
סעיף יא
(יא) באורי רש"י - (עי' מ' נתן שפירא בחלק א').
סעיף יב
(יב) באורים - על ד' טורים (עיין מה' שמואל גארמיזאן בחלק א').
סעיף יג
(יג) באורים - על רש"י על התורה (עיין מה' ישראל המכונה מה' איסרלן בחלק א').
סעיף יד
(יד) באר אברהם - פי' המשניות עם מי באר דפוס ישן. ונדפסו עם תי"ט ולחם משנה באמשטרדם אך השמיטו הרבה מהס' הנזכר ובפרט מתי"ט כאשר יראה הרואה.
סעיף טו
(טו) באר הגולה - (עיין כללי הוראה).
סעיף טז
(טז) באר היטב - (עיין מה' ישעיה הלוי בחלק א').
סעיף יז
א (יז) באר היטב - חיבר מה' יהודה טיקטין על שלחן ערוך, אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר פי' הדין וחדושי דינים שחדשו האחרונים הן בחבורי הטורים הן בשו"ת והוא יפה אף נעים ועל חושן משפט חיבר מעין דוגמא מה' משה פראנקפורט.
ב ואלו הד' הם הנצרכים. אבל הדפיסו באר היטב בי"ד וח"מ יותר באורך, בי"ד קצור ט"ז וש"ך, ובח"מ קצור סמ"ע וש"ך אבל אין בהם שום חדוש מזולתם מהאחרונים ימשי"ת וחשבו לתקן והיה בהני"ח לקט הקמח ופנים חדשות מן הצד ואינו תקון. ולכן יבור לו האדם הג' ממהר"ר יהודה טיקטין והד' ממהר"ר משה הנזכר וטוב לו. גם בש"ע א"ח וי"ד יש בהם שנדפסו באר היטב ממהר"ר יהודה הנזכר עם אשל אברהם מאחרוני אחרונים ונאמר בהם כי טוב. רק שבאשל אברהם לפעמים המורה מקום אינו מכוון וכיוצא. גם בבאר היטב י"ד הוסיפו בסוף טוב לכת ממהר"ר משה הנזכר על הלכות שמחות וכל אחד לבדו. ומקרוב בבאר היטב חדש עירבו טוב לכת עם באר היטב בחדא מחתא.
סעיף יח
(יח) באר יעקב - חידושים על קצת ד' טורים וכללי סוגיות הש"ס מהרב מהר"י ברלין אחד מרבני פירדא תלמיד הגאון בעל שב יעקב. ונדפס זכרון יעקב להרב ז"ל חדושים על סדר הפרשיות והי"ל שיטות בש"ס הרבה.
סעיף יט
(יט) באר יצחק - מה' יצחק ן' שגגי' א' מרבני שאלוניקי והית' מנוחתו בעה"ק ירושלים ת"ו והוא דרושים על סדר הפרשיות.
סעיף כ
(כ) באר יצחק - באור על הפטרות, מימינו פירש"י ורד"ק ומשמאלו באור הרב המחבר בטוב טעם ודעת.
סעיף כא
(כא) באר לחי - דרושי הספד להרב מהר"י ן' שגגי' הנזכר.
סעיף כב
(כב) באר לחי - בסוף ישרש יעקב קצור דרושי הרב מהר"י ן' ג' אמיל. ואחר כך נדפסו באורך והוא ספר חיים וחסד ועיין במערכת חי"ת (עיין חנן אלהים).
סעיף כג
(כג) באר מים חיים - מובא בספרו צידה לדרך. כ"כ סדר הדורות דף קמ"ג ע"ד. ולא זכר דבסוף ספר באר שבע איתיה לקונטרס באר מים חיים ע"ש.
סעיף כד
(כד) באר מים חיים - למהר"ר יצחק הלוי אב"ד ור"מ עואב"י שלוניקי יע"א שיטות ודרושים (שאלוניקו תקו"ם).
סעיף כה
(כה) באר מים חיים - (עיין מהר"ר אברהם סקנדרי בחלק א').
סעיף כו
(כו) בארות המים - הוא שו"ת ובאור קצת הלכות הרמב"ם להרב מהר"י ן' שגגי' הנזכר.
סעיף כז
(כז) בגדי אהרן - דרושים להרב מה' אהרן תאומים אב"ד ור"מ מק"ק קראקא וכו' ונדפסו בפפד"מ.
סעיף כח
(כח) בגדי ישע - להגאון החסיד בעל של"ה חבור נחמד על המרדכי ולא נדפס כ"א על סדר מועד. ועל מרדכי מברכות נדפס בסוף עמק ברכה ד' אמשטרדם.
סעיף כט
(כט) בגדי כהונה - להרב הגדול מה' אהרן הכהן פרחיא הרב המחבר שו"ת פרח מטה אהרן. והם דרושים אשר דרש הרב הנזכר בעיר תהלה שלוניקי יע"א.
סעיף ל
(ל) בדק הבית - שחיבר הרא"ה השגות על תורת הבית להרשב"א לא ראהו מרן. כ"כ הרב כנה"ג י"ד סוף סימן קל"ה. וכוונתו שלא היה בידו בכ"י כמו שהיו לו כל ספרי הראשונים בכתיבה. כי הנדפס עלה בכב"ש מכבש הדפוס יותר משלשים שנה אחר פטירת מרן והוא פשוט. ועיין מה שכתבנו בעניותנו בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן קנ"ח אות ג' בס"ד. ועיין מ"ש לקמן מערכת שי"ן (עיין רשב"א בחלק א').
סעיף לא
א (לא) בדק הבית - חיבר מרן הגהות והשמטות מספרו הקדוש בית יוסף ומבואר בהקדמה לבנו שנאבדו כמה קונטרסים. ואלו זכינו שיצא לאור בשלימות אפשר דהיו מיושבים כמה השגות שהשיגו על מרן.
ב ודע דזמנין דמשכחת שההגהות נכתבו שלא במקומו ומאי דכתוב לסימן זה שייך לסימן אחר כי הא דכתוב בא"ח ח"ב סי' רכ"ו. וכבר ראיתי אחד קדוש השיג על הרב כנה"ג שהטיח דברים על פנים חדשות בהקדמתו שלא היה מחפש בשרשן של דברים וכתב עליו הרב הנז' כי גם הוא העתיק דברי בדק הבית סימן רכ"ו לא ראה הדברים בשרשן וכן השיגו הרב מהר"י חאגיז כמ"ש הרב בנו בספר משנת חכמים סימן ס"ג.
ג אמנם כבר הרב עצמו בשיורי שם סי' רכ"ו אף הוא ראה והעיר ע"ז שנכתב שלא במקומו וכ"כ הרב בכנה"ג י"ד סי' ק"י הגהת ב"י אות מ"ג.
ד בדק הבית חיברו מרן אחר שחיבר כסף משנה. בית דוד י"ד דף ק"ד ריש ע"ב. ולפי דברי הרב שיורי הנז' א"כ ש"ע חיברו אחר כ"מ ובדק הבית. ואני הדל מצאתי כמה מקומות שמרן הגיה לשון הרמב"ם בכ"מ ובש"ע העתיקו כנוסחת הספרים בטעות ומהם א"ח סי' ג' דין ז' וי"ד סי' של"ג דין ח' ועיין בט"ז א"ח ובר"י בי"ד. אך מה שכתבנו בעניותנו הנה אמת דזמנין דש"ע מאוחר וזמנין מוקדם וכן כ"מ וב"י וכן כ"מ ובדק הבית. א"נ דזמנין תקן מ"ש קודם וזמנין לא הוה אדעתיה לגודל המלאכות דעסיק בהו ועול התלמידים ובעלי הדין ונוסף עוד לראש אשמורות עלה בכב"ש הלא ברז"י כס"ף עם המגיד כנודע.
ה ועתה בא לידי שו"ת שבות יעקב ח"ג שנדפס מקרוב וראיתי להרב ז"ל שכתב בסימן ל"ה דכאשר ירד מרן לעומקא דדינא לסדר הדברים בש"ע לקבוע הלכה למעשה חזר מכל מה שפירש בבית יוסף ובכסף משנה ופי' דברי הפוסקים על נכון, זה ת"ד. וכ"ש לפי מה שכתבתי לעיל דיש לתלות דכבר היה מתוקן בבדק הבית ונאבד כמש"ל.
ו בדק הבית לא ראהו מור"ם בעל ההגה"ה. בית שמואל אבן העזר סוף סימן ט"ו. והוא דבר פשוט דבדק הבית נדפס שנת שס"ו. ואלו הרב מור"ם משה עלה אל אלהים מקמי הכי טובא.
ז איברא דהאי שתא אשר היתה מנוחתו של הרב מור"ם לא ברירא לי כי בצמח דוד כתב שנפטר שנת של"ב והרב טורי זהב א"ח סימן ת"כ כתב שנפטר רמ"א יום ל"ג לעומר שנת של"ג.
ח ואנכי הרואה באבן העזר סי' קנ"ד בנוסח הגט שכתב מור"ם כתוב שנת ש"מ. ומכל מקום הדבר ברור כי הרב מור"ם לא ראה בדק הבית שחיבר מרן כדבר האמור.
ט והקרוב אלי שגם הרב סמ"ע לא ראהו שלא נתפשט בזמנו לפי מ"ש בנו בהקדמת דרישה י"ד שהרב חיבר חבוריו על הטורים עד שנת ש"ן כאשר יראה הרואה מתוך מ"ש שכבר היו מ"ו שנה שנעשו חבוריו על ד' טורים ודרישה י"ד נדפס שנת שצ"ה וגם כתב שם שהיו אחד ועשרים שנה שנפטר הרב. וקרוב הדבר שלא נתפשט אל עירו ואל שער מקומו בימיו. ובהכי אתנח לן מכמה קושיי והויי שיש על הרב סמ"ע מספר בדק הבית כאשר קצתם השיגוהו הרב ש"ך ורבנן בתראי ויותר מהמה המצא ימצא. אך אין תלונה על הרב כי לא נתפשט הספר בימיו. כן נ"ל לפום ריהטא שאינו זוכר שהרב הזכיר בדק הבית.
י וכתבתי אני בעניי בספרי הקטן מחזיק ברכה יו"ד בקונטרס אחרון סי' ס"א דראהו הרב לחם משנה ע"ש ובמש"ל בס"ד.
יא ואשר כתבתי אני הדל שאני משער כי רוב הקושיות אשר האחרונים הקשו על מרן ז"ל כבר מרן ז"ל בבדק הבית קדם וסלקן. מעין דוגמא למה שהקשה הרב משנה למלך על מרן בכסף משנה פרק א' דסוטה בדין קנא לה על שנים דהראיות שהביא מרן אינם צודקות וכתב וכבוד אלהים הסתר דבר. ונעלם ממנו דמרן בבדק הבית מחק אלו הראיות וכמ"ש בקונטריסי ואין ספק דכמות זה אם היה בדק הבית בשלימות נחה דעת האחרונים דמרן מר ניהו הדר ביה שכן ראוי להיות חוזר. ואתיא מכללא אני בעניי כתבתי בקונטריסי דזמנין דבש"ע תקן דבריו, שלאחר מהדורא בתרא שתקן בבדק הבית כתב הדין בש"ע. והגם כי אין מופת חותך וגם אני הצעיר פקפקתי על הרב שיורי שכתב דש"ע חברו אחר בדק הבית כמ"ש בשה"ג ח"א מערכת שי"ן אות ל"א (עיין שלחן ערוך), מכל מקום אפשר דאיזה הלכות הקדים או אחר כך תיקן כדרך המחברים וזמנין דלא היה אדעתיה.
סעיף לב
(לב) בדק הבית - קונטרס נחמד מהרב תורת חיים על ב"י הל' גיטין וכו' נדפס (א"ד תצ"ג) בסוף ס' גור אריה חדש דרושים.
סעיף לג
א (לג) בהיר - ספר שחיבר ר' נחוניא בן הקנה והוא היה ראש למקובלים ואחריו רשב"י. כן ראיתי שכתב מהר"א רווינו שמצא כתוב בזהר ישן נושן.
ב ונראה שהכוונה הוא שהוא התחיל לחבר ספר בקבלה בפרסום, כי האף אמנם שכל דברי רז"ל הם בנויים על חכמת האמת וכמו שאמר רעיא מהימנא בפי' דכל התלמוד נתיסד על רזין דאורייתא, מכל מקום הלבישו הדברים מאד שאינו ניכר כלל כי הם מדברים סודי התורה. אבל ר' נחוניא בן הקנה התחיל לחבר ספר שניכר שהם סודות.
ג וזו תשובה השבתי למשכיל אחד ששאל על אשר כתבו גורי האר"י זצ"ל שלימוד הזוהר הוא תקון גדול להאיר הנפש ולקדשה והרב זצ"ל נתן תקון לבעל תשובה ללמוד חמשה דפים של תורה בכל יום אף על גב דלא ידע מאי קאמר דקריאתה זו הללא להאיר הנפש ולתקנה. ונראה כי דווקא לימוד הזה יש בו סגולה זו יותר על למוד משנה ותלמוד ומקרא והוא פלא כמה כחו גדול מכל התורה אם למקרא ואם למשנה. אלו דבריו.
ד ואני אמרתי לו דע כי אין ספק כי כל למוד בתורה הקדושה נשא ורם והוא מרומים ובפרט אם יהיה לשמה באמיתות ודאי בונה בשמים מעלותיו ומתקן העולמות ומיחד הדודים. ואפילו מארי רזין תוב"ת גברא ללמוד מקרא משנה והלכה דבר יום ביומו כאשר דבר בקדשו רבינו האי"י זצ"ל וכמעשהו ממנו. אמנם אשר גדל למוד הזה היינו שהמקרא ומשנה והתלמוד הם מלובשים מאד ואינו ניכר בהם הסוד כלל, לא כן זה שמדבר בסודי התורה בפירוש ואין פתי הקורא שלא יבין דרך כלל כי דבריו בעמקי רזי התורה. ולכן להיות סתרי תורה גלויים בלי לבוש הן מזהירי"ן ומאירים הנפש ואף על גב דבצד מה דבריו סתומים וחתומים מאד היינו להבין סתר עליון בעצם ונודע תוכן הדברים על בוריין ועל מתכונתן דודאי צריכא רבה ולא יובנו הדברים כ"א מפי חכם גדול לאזן מקבל מבין. ברם בכללות ניכר היותן רזין עילאין והדברים עושים רושם בשרשיהם עליונים למעלה.
ה ועתה ראיתי בס' ארץ החיים פי' תהלים מזמור ע"ב שהביא מאמרם ז"ל כי כל התורה קדש ושיר השירים קדש קדשים ופירש דכל התורה יש בה פרד"ס ואינו ניכר הסוד אך בשיר השירים הסוד בגלוי ולכן הוא קדש קדשים והאריך בזה ע"ש. והוא ע"ד שכתבתי בעניותי.
סעיף לד
(לד) בחירה - לרבינו המאירי. עי' במערכת מ"ם בס"ד (עיין מה' מנחם בר שלמה לבית מאיר בחלק א').
סעיף לה
(לה) ספר הבהירות - (עיין חכמתא רבתי).
סעיף לו
(לו) בחירת המדות - (עיין חכמתא רבתי).
סעיף לז
(לז) בינה לעתים - מהרב גדולי תרומה דרושים נחמדים ומתוקים.
סעיף לח
(לח) בית אבות - (עיין בתי כהונה).
סעיף לט
(לט) בית אברהם - שו"ת להרב מהר"ר אברהם הכהן מק"ק זאמושטץ (ברלין תקי"ג). ועוד ראיתי בכ"י בית אברהם להרב מהר"א ן' חנניא על עגונא כמש"ל במערכת האלף (עיין מה' אברהם ן' חנניה בחלק א').
סעיף מ
(מ) בית אברהם - עתה נדפס חדש ממש על ח"מ פלפל"א אריכת"א להרב המו' מר קשישא כמהר"א ישראל זלה"ה.
סעיף מא
(מא) בית אהרן - מפתח גדול על כל המקרא מל"ו ספרי' חשוב ונצרך מאד.
סעיף מב
(מב) בית אל - להרב הגדול רבינו דוד ככבי הזכירו הרב מהר"ם די לונזאנו בסוף ספר אור תורה.
סעיף מג
(מג) בית אל - חלק מספר הבתים כ"י ונרמז בח"ב (עיין ספר הבתים להלן). ובשו"ת אהלי תם סי' כ"ח מזכיר ס' הבתים בדיני ברכות ע"ש.
סעיף מד
(מד) בית אלהים - חיבר הרב המבי"ט מדרשות ומוסר ופי' פרק שירה ונדפס בוויניציא.
סעיף מה
(מה) בית הבחירה - לרבינו מנחם בר שלמה לבית מאיר וקורין לו הרב המאירי. כבר כתבתי בחלק ב' (עיין ר"מ המאירי בחלק א') מהות החבור שהם פסקיו כסדר הש"ס ל"ג מסכתות, עש"ב. ומלבד פסקי מגילה אשר זה שנים יצאו לאור עתה מקרוב זרחה השמש למאיר ובא ונדפסו פסקי שבת. נדרים . סוטה. נזיר שנס"ן ליאי"ר. ושמעתי כי גם פסקי יבמות להרב המאירי ז"ל נדפסו בשלוניקי מקריב אמנם עד האידנא לא נראו בעליל. ומקרוב בא לידינו פסקי הרב למסכת יבמות ונדפס בשלוניקי יע"א.
סעיף מו
(מו) בית דוד - פירוש המשניות למהר"ר דוד קורינאלדי נדפס באמשטרדם וראיתי לו ז"ל הגהות וחידושי דינים על ד' חלקי ש"ע כ"י.
סעיף מז
(מז) בית דוד - על הטורים להרב הגדול מה' יוסף דוד אב"ד ור"מ דשלוניקי תשו' ובאורים וחי' דינים.
סעיף מח
(מח) בית דין - (עיין בתי כהונה).
סעיף מט
(מט) בית דין יפה - חברו הרב מהר"ש יפה מתשובותיו ולא נדפס.
סעיף נ
(נ) בית דינו של שלמה - שו"ת מסודרות על ד' טורים להרב הגדול מר קשישא שושילתא דבי נשיאה מה' שלמה לאניידו זלה"ה ראש על אר"ץ הנצב"ה.
סעיף נא
(נא) בית הלל - (עיין מ' הלל אשכנזי בח"א).
סעיף נב
(נב) בית ועד - (עיין בתי כהונה).
סעיף נג
(נג) בית חדש - זאת לפנים נדפסו שו"ת להרב בית חדש כידוע. ושוב נדפסו שו"ת גאוני בתראי ויש בהם כמה תשובות להגאון בעל בית חדש. ומחדש נדפסו תשו' בית חדש חדשות בפולין בעיר קארעץ בשנת הקמ"ה ויש בקובץ זה כמה וכמה תשו' מגאוני זמנו ומבניו וחתנו זכרם לברכה.
סעיף נד
(נד) בית חדש - על הטורים (עיין מ' יואל אב"ד בק"ק קראקא בח"א).
סעיף נה
(נה) בית יד - חבור מהרב המאירי בדיני נטילת ידים ראיתיו כ"י.
סעיף נו
(נו) בית יהודה - שיטות מהגאון מה' יהודה בן ניסן אבד"ק קאליש.
סעיף נז
(נז) בית יהודה - שו"ת בסדר ד' טורים להרב מהר"י עייאש אב"ד ור"מ בק"ק אלגזאייר תלמיד הרב מהר"ש צרור הרב המחבר פרי צדיק והי' שקדן גדול בתורה כנראה מרוב ספריו שנדפסו ואשר יש לו בכ"י. ובסוף ימיו זכה לבוא לעה"ק ירושלים ת"ו והיתה מנוחתו כבוד זלה"ה.
סעיף נח
(נח) בית ה' - חיבר גדול חיבר הרב המקובל מהר"ש בן אלקבץ בחכמת האמת כמ"ש בס' שרש ישי פי' רות ובמקומו' אחרים.
סעיף נט
א (נט) בית יוסף - למרן ז"ל. ראיתי בית יוסף א"ח שנדפס שנת ש"י.
ב והשם הזה נאמר לי ע"י המגיד ההוא אמר תקרא חבורך בית יוסף או ש"ע ע"ש בס' המגיד.
ג ודע שקבלתי מאדם גדול בחכמה ויראה שקיבל מרב גדול שקיבל מזקנים שנתגלה בדור מרן ז"ל שהיו הרמ"ק והאר"י וכל קדושים עמהם סיעת"א דשמיא שישראל לפי הדור היו צריכים לספר זה שיקבץ כל הדינים ויגלה שרשיהם לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ובאותו הדור היו נמצאים שלשה רבנים ראוים לזה והם הרב מהר"ר יוסף טאיטצק והרב מרן והרב מהריב"ל וכל אחד מהם היה ראוי למלאכה זו. והסכימו מן השמים ותנתן דת על ידי מרן הקדוש מפני ענותנותו היתרה וכאשר נראה מספריו הקדושי' התוש?ה אל העי"ן. וכמ"ש בח"א (עיין מ' יוסף קארו) משם הרב מהר"א אלפנדארי בקונטרס עיגונא דף כ"ט שכתב דאין דרך מרן לספר בגנות מי שפוסק דלא כוותיה ומשנתו היתה משנת חסידים. ואשר שינה מדתו בא"ה סימן י"ז על תשובה הר"א מריודין ז"ל הוכרח משום מעשה שהיה שהתיר הרב המבי"ט ח"א סימן קפ"ו ובסי' קפ"ז כתב דמהר"ר יוסף עמד לו מנגד. ולבי אומר לי שהוא רבינו בית יוסף עכ"ל הרב מהר"א אלפנדארי. ואני בעניי כתבתי שם דאין צורך לדברים שבלב שהרי מפורש באורך בתשובות מרן בדיני מים שאין להם סוף שם נקבצו הרבה תשובות לדבר ממרן על הרב המבי"ט ותשובות גדולי הדור ע"ש.
ד ואחר זמן רב ראיתי שהרב מהר"א אלפנדארי הנז' לא היו בידו תשובות מרן כמ"ש בקונטרס הנז' דף קי"ד ע"ש אמטו להכי רחש לבו ונכתב בספר. ואין להקשות מספר שאינו מצוי אצלו.
ה ודע שקבלתי מזקני תורה ויראה ששמעו מפה קדוש הרב הגדול עיר וקדיש מהר"ח אבואלעפיא שקבלה בידו שעל כלל מרן בפסק הלכה ללכת אחרי שלשה עמודי בית ישראל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכו' הסכימו קרוב למאתים רבנים בדורו וכך היה מרגלא בפומיה דהרב הנז' כי כל שיעשה כפסק מרן הנה הוא עושה כמאתים רבנים.
ו ועוד שמעתי שכאשר יצא לאור ס' בית יוסף אמר הרב מהריב"ל שס' זה ממעט הבקיאות וגזר על תלמידיו שלא ילמדו בו. והם היו לומדים לפניו ס' הטורים והוא היה אומר מקור נפתח לכל דין מהש"ס ומאז הימים לא אירע שנעלם מהרב מהריב"ל שום מקור דין ברוב בקיאותו. ואחר הגזרה הנזכרת יום אחד למדו דין אחד והרב לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש ונעלם ממנו הבקיאות וטרח בחפוש אחר חפוש פשפש ולא מצא. אז אמר הרב מהריב"ל נראה שמן השמים רוצים שס' בית יוסף יתפשט בעולם לכו חזו. ובפתחם מצאו איה מקום הדין בש"ס והתיר להם הגזרה. כי ראה כי הסוגיא ההיא היתה ידועה אצלו ונעלמה ונסתרה ממנו דן בדעתו ששמים לו זכ"ו למרן ז"ל.
ז בית יוסף עתה נדפס מחדש בדיהרנפורט ויש הגהות למטה חדשות ובכלל ויגש יהודה. ובא"ה יש פרישה ודרישה ובח"מ הוספת שחיבר הסמ"ע מלמד ד"מ ובדק הבית.
סעיף ס
(ס) בית יעקב - שו"ת להרב מה' יעקב והיה אבד"ק צויזמר (דירנפורט תנ"ו) בזמן הרב ש"ך.
סעיף סא
(סא) בית יצחק - חבור כ"י על קצת ש"ע א"ח להרב החסיד מה' ינו"ן הרב המחבר שיח יצחק.
סעיף סב
(סב) בית ישראל - חבורי דרישה ופרישה על הטורים נקרא בית ישראל.
סעיף סג
(סג) בית ישראל - דרשות למהר"ר ישראל בנבנשת קרוב א' להרב כנסת הגדולה והרב פני משה ונדפסו בקושטנדינא.
סעיף סד
(סד) בית הלוי - חבור הרב מה' ישעי' סג"ל הורוויץ נכדו של הגאון החסיד בעל של"ה על כללי המיגו ועל איזה סימנים מח"מ ושקיל וטרי על הש"ך דו"ו תכ"ג.
סעיף סה
(סה) בית הלוי - שיטות על קצת מסכתות מהרב מהר"ר לוי אשכנזי נדפס בזאלקווא שנת תצ"ב.
סעיף סו
(סו) בית הלוי - (עיין מה' אליה הלוי).
סעיף סז
(סז) בית לחם יהודה - על שלחן ערוך יורה דעה ונדפס בפיורדא תק"ז עוד עם הגהות שער אפרים.
סעיף סח
(סח) בית המדרש - (עיין בתי כהונה).
סעיף סט
(סט) בית מועד - הוא ספר קדמון מפסקי דינים ומר זקני הרב מהר"א אזולאי זלה"ה בהגהותיו מביא הרבה חדושי דינין ממנו. וגם הרב פרי חדש מזכירו איזה פעם.