שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה
יו"ד · סימן פד
סעיף א' שרצים וכו' עיין להט"ז מה שפירש לדעת הרמב"ם דלא פליגי ת"ק ור"י אלא בחריצין שאין זוחלין דלת"ק שרי ולר"י אסור כיון שהם גדילים מאד ואין דומין לכלי יע"ש ולפ"ז ע"כ דתנא דבי מתתיה כת"ק וכ"כ ה' פ"מ במ"ז יע"ש ולפ"ז ע"כ דגריס בגמ' ואימא איפכא את"ק ברישא דשמעתא ודלא כרש"י שם ופריך הגמ' אמאי דקאמר ומאי מיעט מיעט בורות דמשמע הא חריצין אף שאין זוחלין אסור לזה פריך ואימא איפכא ע"ז משני כתנא דרבי מחתיה ונ"ל דגירסת הרמב"ם כן ומשו"ה הכריחו לפרש כן והגמ' ס"ל כיון דת"ק ס"ל כללא בתרא דיקא א"כ ממעט נמי חריצין שאין זוחלין וכתנא דרבי מתתיה וע"ש למהרש"א בתוס' ד"ה במים:
סעיף ה' תולעים וכו' וחזרו עיין להט"ז מה שהקשה דזה הפך מסעיף ג' ולפמ"ש הפ"ת דדעת מרן דפירשו מקצתן לאייר שרי ודלא כפר"ח וע"ש א"ש דהכא שאני דלא חיישינן לאחר שפירשו מחירן יחזרו לחורן דאין דרך דלאחר שיצאו מחורן יחזרו אבל הכא דרך הוא ששורצין בארץ וחוזרין וברור: