שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה
או"ח · סימן תקל
סעיף א' חיה"מ אסור בקצת מלאכות וכו' הנה במלאכת חוה"מ איכא פלוגתא דרבוותא אי אסור מדרבנן או מדאורייתא והנה התוס' בחגיגה דף י"ח ס"ל דהוי מדרבנן והרא"ש בריש מ"ק ס"ל ג"כ דהוי מדרבנן והוסיף להוכיח דע"כ מדרבנן הוא למ"ד דהביא מק"ו וכי ק"ו למיעקר קרא הוא דקראי מוכחי דאין דין ראשון ושביעי וחוה"מ שיין אלא לענין הקרבה אבל לענין מלאכה לא הוקשו יעש"ב והנה הא דק"ל למ"ד מק"ו ולא הוק"ל למ"ד מקרא משום דאיכא למימר דשבקיה לקרא דדחיק ומוקי אנפשיה דאי אמרינן דאורייתא עכ"ל אית להם יתורא למידרש הכי והנה ראיתי להתיו"ט בריש מ"ק דכתב דלמאן שסובר דחוה"מ דאורייתא עכ"ל דתרתי שמעינן מינה דהא וביום השביעי עצרת אצטריך לכדדרשינן דשביעי רשות ולא חובה נראה דאם אמרינן אסמכתא בעלמא לק"מ והנה התוס' במנחות דף ס"ו כתבו כדברי התיו"ט ועכ"ל דהתוס' התם אזלי בשיטת רשב"ם דס"ל דהוי מדאורייתא דאל"כ לק"מ וכמו שהוכחתי מדברי התיו"ט וכ"נ מדברי הה"מ ועיין לה' אהלי יצחק בחגיגה שנעלם ממנו הרא"ש והקשה כקושייתנו לעיל ולק"מ כמ"ש לעיל והריטב"א בריש מ"ק דחה כל הוכחות התוס' ומסיק דהוי מדאורייתא והוסיף להוכיח דלא כהתוס' מדהוצרך תלמודא למידק מאמוראי דמלאכה בחוש"מ אסור והלא פשוט הוא יע"ש ונלע"ד ליישב לשיטת התוס' דאפשר דמדקי"ל בעלמא דחש"מ אסור איכא למימר דה"ט דאסור משום גזירה בעלמא אטו יו"ט או משים כבוד אבל השתא דהקשה רבי יוחנן ואלא בחש"מ חש"מ מי שרי ומאי קושיא דהא מדאורייתא שרי אלא עכ"ל דאית להו סמך מה"ת וע"ז מקשה מנה"מ היכן מצינו שיש במקרא סמך לאסור מלאכה בחש"מ והביא הברייתות שהביאו סמך לאסור מלאכה בחש"מ ולעולם אינו אסור אלא מדרבנן ועיין במו"ה מש"כ זיע"א בחגיגה ואפשר לומר דהריטב"א ס"ל כדעת הט"ז: המג"א לאחר שהביא דמרן הוא מן הסוברים דס"ל דהוי מדרבנן כתב ומ"מ עונשו גדול כדאמרי' במכות כל המחלל את המועדות כאלו עע"ז ופירש"י דאיירי בחה"מ ועיין מה שהק' עליו המח"ב ותמיה לי דהקשה מסברא דנפשיה ולא הקשה עליו מדברי התוס' דכתבו לשיטתם דס"ל דהוי מדרבנן דההיא דפסחים איירי ביו"ט:
כתבו חכמי המוסר שצריך לנהוג קדושה גדולה בחוה"מ כמו ביו"ט ולהתפלל בשמחה ובשירים וכ"ש בחוה"מ של סכות אשר בהם היתה שמחת בית השואבה בזמן הבית וכשיבא לביתו יאמר בשמחה וקיל רמה מועדים לשמחה וכן כשיפקדו איש את רעהו יאמר כן והנוהגים לברך איש את רעהו בחוה"מ כמו בחול ה"ז בכלל המבזה את המועדות ונכון ויאה להדליק נרות בחוה"מ כמו ביו"ט וצריך לכבדו במאכל ומשתה ובכסות נקייה ואז תבא עליו ברכת טוב: