שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה
או"ח · סימן רפו
סעיף ד' היו לפניו וכו' וי"א דהיינו וכו' כגון שרוצה לאכול וכו' כתב ה' מטה יהודה אפי' למאן דמיקל בסי' רל"ב אפי' בסעודה גדולה הכא שאני כיון שיש תפלת המוספין עם תפלת המנחה לכ"ע אסור לו סעודה גדולה עד שיתפלל שתיהן דאיכ' למיחש טפי לאמשוכי יע"ש ונ"ל דזו היא כונת הלביש שכתב כגון שרוצה לאכול ואסור לו לאכול עד שיתפלל מוסף ומנחה והקשה עליו הא"ר ל"ל דנקט מוסף יע"ש ולפי"ה א"ש דנתכוון למ"ש ה' הנז' וברור:
שם בהגהה ומיהו אם הגיע זמן מנחה קטנה יתפלל מנחה תחלה וז"ל המרדכי בפ' ת"ה וראבי"ה כתב דאם התפללו הצבור כבר הפלת המוספין בעונתה אין מפסיקין כיון שלא הגיע זמן המנחה דהיינו מ"ק בט' שעות ומחצה עי' שם ומשמע מדבריו הא אם הגיע זמן מנחה קטנה והתפללו מוסף צריך להפסיק ויתפלל מנחה ואף שכתב הרשב"א הביאו מרן שאם עבר והקדים תפלת המוספין לתפלת המנחה ואפילו במקום שיש לו להתפלל תפלת מנחה יצא וא"צ לחזיר ולהתפלל תפלת מוסף עי' שם ומפשט דבריו משמע דגם בהגיע זמן מ"ק דינא הכי מ"מ יש לחלק בין שכבר התפלל בין בנזכר באמצע דפוסק ומתפלל מנחה וכמ"ש הב"י בסי' ק"מ בשם הרד"א ופסקו רמ"א בסי' תרפ"ד דאם טעה בר"ח טבת והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק לקרות בשל חנוכה ועי' במו"ה עה"ש בסי' קפ"ח ולהט"ז בסי' תרפ"ד: