שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה
או"ח · סימן קכו
סעיף א' ש"צ שטעה וכו' מסלקין אותו מד וכו' כתב המג"א מדסתם פה משמע דאין מסלקין אותי מש"צ משים פ"א יע"ש משמע מדבריו דאם טעה ב' או ג' פעמים מסלקין אותו מש"צ ועיין בדרישה:
סעיף ד' אם טעה ש"צ כשהתפלל בלחש לעולם איני חוזר ומתפלל שנית וכו' והוא שלא טעה בג':
ראשונות וכו' כתב הלבוש דיקא כשנזכר קודם שהשלים תפלתו אבל אחר שהשלים תפלתי אינו חוזר יע"ש והקשה ה' לחם חמודות בס"פ ת"ה וז"ל ואין דבריו נכונים בזה כלל שאף ביעלה ויבא שיש תפלת המוספין לפניו אמרי' אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר א"כ ע"כ הא דאמרי' הכא דחוזר בג' ראשונות אף לאחר שהשלים תפלתו יע"ש ולע"ד י"ל דאף דאמרינן ביטלה ויבא אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חיזר ואע"פ שיש תפלת המוספין לפניו שאני התם דהמוסף אינה ההזכרה עצמה של אלהינו ולכך אמרינן דוקא לאחר שהשלים תפלתו היא דאינו חוזר אבל גבי טעה בברכות בלחש דהשתא הוא צריך לחזור הברכות בעצמן ולאי תפלה אחרת היא ולא תיקנו בלחש אלא כדי להסדיר תפלתי וכמבואר בגמ' בסוף ר"ה ודאי בזה אף קודם שהשלים תפלתו אינו חוזר אבל בג' ראשונות אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר וכמ"ש הלבוש וע"כ צריך לחלק בהכי דהא בסעיף ג' כתב כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל ש"צ חוזר חוץ משחרית של ר"ח ומשמע דוקא בשחרית של ר"ח אבל בשבת מחזירין וכמ"ש בב"י ומטעם דליכא טורח צבור ואמאי לא תיקנו דבטעה בלחש דחוזר בשבת דליכא טורח צבור ומסתמות דברי הפוסקים ששמפ דאין:
לחלק בזה בין שבת לחול ולפמ"ש א"ש וכחו שנתבאר ועוד ס לחלק דבלחש איכא טורח צבור טפי שממתינים לו מד שיסיים תפלתו משא"כ בקול רם כנ"ל נכון בס"ד: