שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה
או"ח · סימן נג
סעיף ג' בהגהה מיהו וכו' יתעטף בציצית קודם שיתחיל ישתבח ראיתי לה' שכנה"ג שכתב דמשמע מדברי הרב דדוקא בש"צ ולא באחר ואפשר שלמד כן מדברי הכל בו שלא כתב דינו אלא בש"צ עכ"ד יע"ש ותמיה לי דהא בד"מ כתב דהכל בו לא מיירי בדין הפסקה אלא במנהג שנהגו דהש"ץ מברך על הטלית בב"ה וא"כ מהיכן למד מדברי הכל בו וצ"ע:
סעיף ו' אין וכו' שנתמלא זקנו וכו' רבינו המחבר פסק כדעת התוס' בחולין ומגילה והרשב"א והר"ן דבאקראי יכול לירד לפני התיבה אבל בקבע אין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו וכן פירש הכ"מ בדעת הרמב"ם בפירושו השני אבל בפירושו הראשון כתב דהרמב"ם ס"ל דלענין פריסת על שמע פירס משהביא שתי שערות אבל לירד לפני התיבה בעינן נתמלא זקנו וכ"כ הלח"מ בהלכות נשיאות כפים פט"ו והפר"ח ומתניתין דקתני קטן הוא משום פורס על שמע אבל לירד לפני התיבה בעינן נתמלא זקנו וכן הוא במסכת סופרים פי"ד הלכה י"ז קטן שאמרו עד י"ג שנה משם ולמעלה פורס על שמע והעובר לפני התיבה והנושא את כפיו עד שיהא בן עשרים ובעל זקן וכו' יע"ש שיש ט"ס ועיין לה' כסא רחמים ועיין לה' נחלת יעקב שכתב הגירסא העיקרית כמש"ל וכ"כ האגודה הרי מבואר ממסכת סופרים דלענין פריסת שמע פורס משהביא שתי שערות אבל לירד לפני התיבה בעינן נתמלא זקנו והשתא אתי שפיר דברי הרמב"ם שדבריו הם ממסכת סופרים וכן ראיתי להריא"ז בשלטי הגבירים במגילה וז"ל ואם הביא שתי שערות פורס על שמע ואם נתמלא זקנו ראוי לעשותו ש"צ ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו וכו' ונראה בעיני שלא נאמר כן אלא משים כבוד הצבור אבל אם הצבור אינם מקפידין בדבר ראוי לירד לפני החיבה וכו' הרי מבואר מדברי הריא"ז שיש חילוק בין פריסת שמע ללירד לפני התיבה דלענין פריסת שמע פורס משהביא שתי שערות אבל לירד לפני התיבה בעינן נתמלא זקנו משום כבוד הצבור אבל אם הצבור אינם מקפידים בדבר יכול לירד ועיין להב"ח שלא ראה דברי הריא"ז וע"פ דברי הריא"ז נלע"ד ליישב דברי רש"י שכתב אמתניתין דקתני פיחת פורס על שמע ופירש רש"י פוחח במסכת סופרים מפרש כל שכרעיו נראים וכתב עליו הר"ן דלא נהירא דקתני אינו עובר לפני התיבה ואלו לקמן במתניתין אמר האומר איני עובר בהגדל אף יחף לא יעבור משמע דהא אחר אף יחף יעבור יע"ש ולפ"ד הריא"ז א"ש דהכא גבי פוחח ה"ט משום כבוד הצבור ונ"מ אם הצבור מחלו על כבודם לית לן בה ולכך תני הא דלקמן לאשמעינן דשם חיישינן שמא מינות נזרקה בו דהשתא לא מהני מחילת הצבור מידי כנ"ל ליישב בדעת רש"י ובחידושי כתבתי ליישב דעת רש"י ועתה ראיתי שקדמני ה' ק"נ על הרא"ש יע"ש:
סעיף י"ד סומא יורד לפני התיבה כתב הלביש ואפי' שלא ראה מאורות מימיו שגם הסומא נהנה מזיו האירה ואע"פ שאינו רואה ועוד שנהנה בו וכו' יע"ש וק"ל דהא בגמרא לא אמרו אלא טעם שני ובשום פוסק לא הוזכר טעם זה וי"ל: